גוטליב שומאכר
 | |
| לידה | 21 בנובמבר 1857 |
|---|---|
| פטירה | 26 בנובמבר 1925 (בגיל 68) |
| ענף מדעי | הנדסה אזרחית, ארכאולוגיה |
| מקום מגורים | ארץ ישראל |
| פרסים והוקרה | רחוב בחיפה על שמו. מכון גוטליב שומאכר מיסודה של אוניברסיטת חיפה |
גוטליב שומאכר (Gottlieb Schumacher; 21 בנובמבר 1857, זנסוויל, מדינת אוהיו - 26 בנובמבר 1925, חיפה) היה מבני המושבה הגרמנית (הטמפלרית) בחיפה. מהנדס וארכאולוג חובב.
ביוגרפיה
שומאכר נולד בארצות הברית להורים ממוצא גרמני. אביו יעקב שומאכר הצטרף לטמפלרים ובשנת 1869 היגר עם משפחתו לארץ ישראל והיה מבוני מושבת הטמפלרים בחיפה. גוטליב גדל שם, ובבגרותו נשלח לשטוטגרט בגרמניה שם למד ארכיטקטורה והנדסה. לאחר סיום לימודיו חזר לארץ.
שומאכר תכנן בתים רבים, ביניהם מבנה היקב בראשון לציון, בית החולים של המסיון בצפת ואכסניה גדולה לצליינים בנצרת. שומאכר עבד בשירות השלטון העות'מאני בתכנון תוואי המסילה דמשק - חיפה של מסילת הרכבת החיג'אזית. בנוסף שימש גם כמהנדס העיר עכו.[1] מחבר המפה Karte des Ostjordanlandes ("מפת מזרח הירדן")[2].
בשנת 1872 התמנה יעקוב שומאכר לתפקיד סגן הקונסול של ארצות הברית בחיפה ובצפון הארץ, וביתו הפך לבניין הקונסוליה של ארצות הברית. התפקיד עבר, לאחר מותו בשנת 1891, לבנו גוטליב שומאכר, והבית נשאר בניין הקונסוליה עד שנת 1904.
פעילות ארכאולוגית
בשנת 1885, לורנס אוליפנט שלח את שומאכר, שהיה חבר באגודה הגרמנית לחקר ארץ ישראל, לערוך סקר בגולן לשם בניית קו הרכבת שאותה רצתה משפחת סורסוק לסלול בגולן.[3] במסגרת הסקר נסקרו גם אתרים ארכאולוגיים, הוא היה הראשון שערך סקר מדעי מקיף באזור זה. בין היתר סקר לראשונה את חורבת א-רפיד בשנת 1890.
שומאכר חפר בין השנים 1905-1903. בתל מגידו הוא היה הראשון שחפר בתל זה. עד היום קרויה התעלה שחפר בתל "תעלת שומאכר", הוא חפר גם בלגיו, שם איתר מצודה צבאית קטנה בראש שלוחה מעל לכפר, מצפון לנחל קיני, בשטח מורם מסביבתו בשיפולים הצפון-מזרחים של גבעת אל-מאנאך. כמו כן הוא חפר בחורבת מוצב.
שומאכר היה אחראי בין השאר על שרטוט תוואי רכבת העמק[דרוש מקור] ותכנון העיר חיפה[דרוש מקור].
גוטליב שומכר היה זה שהציע לקרוא את שם העיר חיפה כפי הגייתה עד כה. עד אז נקראה העיר בהגיות שונות ובכתיב שונה. נקבר בבית-הקברות של הטמפלרים בחיפה. על המצבה ציטוט בגרמנית מהברית החדשה "נאמן הוא הקורא אתכם" (האיגרת הראשונה אל התסלוניקים פרק ה).
בתו של גוטליב, נלי, נולדה במושבה הגרמנית בשנת 1896 והתגוררה בחיפה עד מותה בגיל 96. היא כתבה את הספר "גשם משמים בהירים" המהווה מקור היסטורי לתולדות המושבה הגרמנית ותולדות חיפה. הספר תורגם לעברית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- גוטליב שומכר, דבר, 28 באפריל 1926 - כתבה לזכרו בעיתון דבר
- יוסי בן-ארצי, גוטליב שומאכר - מפות ותוכניות לפיתוח חיפה, קתדרה 73, 1994
- גוטליב שומאכר מתוך אתר הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל
גוטליב שומכר (1857-1925), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ יעקב שורר ונתנאל ליפשיץ, חיפה - ביטאון העמותה לתולדות חיפה חוברת 8, נובמבר 2010, עמוד 6
- ^ קישור למפה ורשימה של מפות נוספות מאת שומכר, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ משה פעלקיסון, אלה דברי המכתב, הצבי, 19 בפברואר 1886
36071043גוטליב שומאכר