מחוזות איטליה

עם אישור החוקה של איטליה בשנת 1948, קבע הפרלמנט את קיומם הזמני של מחוזות בעלי מעמד עצמאי ואוטונומי אשר תפקידם, לפי החוקה: להכיר, להגן ולקדם את עצמאות המחוז, לבזר בצורה המיטבית את שירותי המדינה במחוז ולאמץ את החוקים והתקנות המבססים את ביזור הסמכויות והאוטונומיה בתוכם, כלומר, לשמור על הקשר של המחוז עם שלטונות המדינה.

חמשת המחוזות המוכרזים: פריולי-ונציה ג'וליה, סרדיניה, סיציליה, טרנטינו-אלטו אדיג'ה (דרום טירול) וואל ד'אוסטה, הוכרו כבעלי אוטונומיה מיוחדת, המבוססת על רקע תרבותי שונה או על הימצאות מיעוטים חשובים במחוז. מחוזות אלו מתאפיינים לרוב בסממנים שאינם נפוצים, המעידים על הרגישות שננקטה בעת הגדרתם. כך למשל, למחוז טרנטינו (דרום טירול) ישנן שתי בירות, האחת למיעוט דובר האיטלקית והשנייה למיעוט הגרמני ולדוברי שפת הלדינית.

בכל מחוז ישנה מועצה נבחרת שבמסגרתה פועלת ה"Giunta Regionale" - הוועדה המבצעת - אשר בראשה עומד מושל המחוז (הנקרא presidente, שמשמעו "נשיא"). הוועדה המבצעת מחויבת בהחלטות המועצה הנבחרת, וחובה עליה להתפטר אם היא נכשלת ביחסי האמון שלה מול המועצה.

15 המחוזות האחרים של איטליה הוקמו רשמית בשנת 1970, ומטרתם העיקרית הייתה לבזר את מערכת הממשל האיטלקית. על אף הכוונה המקורית, במרוצת השנים הועבר כוח פוליטי רב יותר מהממשלה המרכזית להנהגות המחוזות השונים. מרבית המחוזות הצפוניים באיטליה דורשים לעצמם סמכויות וכוח פוליטי נוספים, ואף מעלים מדי פעם את רעיון האוטונומיה העצמאית למחוזות הצפון, וזאת בשל היותם נבדלים בראייתם ממחוזות דרום איטליה בתרבותם, וכן בשל היותם "המפרנס העיקרי" של קופת המדינה, "מפרנס" אשר נושא על גבו את עול מחוזות הדרום העניים. תפיסה זו של היבדלות, הביאה להקמת מפלגות אשר חרתו את הנושא על דגלן, דוגמת מפלגת הליגה הצפונית (Lega Nord). המחוזות הרגילים של איטליה מנוהלים על ידי מושל אשר תפקידו לתאם בין הממשל המרכזי במדינה לשלטונות המחוז.

Click to Shrink Back

Click to Enlarge

---

למידע על מחוז, לחצו עליו

רשימת מחוזות איטליה (ינואר 2016)
#	מחוז	שם באיטלקית	עיר בירה	שטח	אוכלוסייה
1.	אברוצו	Abruzzo	ל'אקווילה	10,832	1,326,513
2.	ואל ד'אוסטה	Valle d'Aosta	אאוסטה	3,261	127,329
3.	פוליה	Puglia	בארי	19,541	4,077,166
4.	בזיליקטה	Basilicata	פוטנצה	10,073	573,694
5.	קלבריה	Calabria	קטנזארו	15,222	1,970,521
6.	קמפניה	Campania	נאפולי	13,671	5,850,580
7.	אמיליה-רומאניה	Emilia-Romagna	בולוניה	22,453	4,448,146
8.	פריולי-ונציה ג'וליה	Friuli-Venezia Giulia	טריאסטה	7,924	1,221,218
9.	לאציו	Lazio	רומא	17,232	5,888,472
10.	ליגוריה	Liguria	ג'נובה	5,416	1,571,053
11.	לומברדיה	Lombardia	מילאנו	23,864	10,008,349
12.	מארקה	Marche	אנקונה	9,401	1,543,752
13.	מוליזה	Molise	קמפובאסו	4,461	312,027
14.	פיימונטה	Piemonte	טורינו	25,387	4,404,246
15.	סרדיניה	Sardegna	קליארי	24,100	1,658,138
16.	סיציליה	Sicilia	פלרמו	25,832	5,074,261
17.	טרנטינו - אלטו אדיג'ה	Trentino-Alto Adige	טרנטו	13,606	1,059,114
18.	טוסקנה	Toscana	פירנצה	22,987	3,744,398
19.	אומבריה	Umbria	פרוג'ה	8,464	891,181
20.	ונטו	Veneto	ונציה	18,020	4,915,123

המחוזות מחולקים לנפות, למעט ואל ד'אוסטה, שאינו מחולק לפרובינציות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מחוזות איטליה בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28747689מחוזות איטליה