מתת פפין
מתת פפין הוא מסמך שנחשב כמאורע המכונן של מדינת האפיפיור.
במסמך המכונה "מתת פפין" שנכתב בהשראת "מתת קונסטנטינוס" הבטיח פפין להעניק לאפיפיור שטחים נרחבים באיטליה. השטחים כללו את ראוונה ואת הפנטאפוליס ("חמש ערים" ברצועת החוף של הים האדריאטי בין רימיני לאנקונה), שטחים שבעבר היוו את האקסרכיה של רוונה[1], שטחים שהיו המחוז הביזנטי באיטליה.
האירוע ההיסטורי: ב-753 הצליחו הלומברדים בהנהגת המלך אייסטולף לכבוש את העיר רוונה ואיימו על רומא תוך שהם דורשים מס גולגולת. האפיפיור סטפנוס השני פנה בבקשת עזרה למלך הפרנקי פפין הגוץ. בתמורה לתמיכתו של פפין, הגיע סטפנוס השני לפריז, וב-28 ביולי 754, בטקס סאקרום חגיגי הכתיר בבזיליקת סן-דני את פפין ושני בניו (קרל וקרלומן) כמלכים והעניק להם את התואר "אבי הרומים" (patricius Romanorum). טקס זה הוא הבסיס לשמה של האימפריה הרומית ה"קדושה" בה שלטו צאצאי פפין.
לאחר הטקס הוביל פפין את הצבא הפרנקי במסעות כיבוש לאיטליה ב-754 וב-756. במהלך מסעות הכיבוש כבש פפין את רוב שטחה של איטליה.
הטקסט: במסמך נכתב כי האפיפיור ביקש מהמלך פפין שידאג לעניינם של פטרוס ה"קדוש" והרפובליקה של הרומאים. פפין נענה מיד לבקשה והבטיח לאפיפיור להשיב לו את רוואנה מידי הלומברדים. האפיפיור בירך את פפין והלה כינס אספה גדולה בקיירסי (Quierzy, אז נקראה carisiacus), שם אישרר את ההסכם עם האפיפיור.
ב-774 אישר בנו של פפין, קרל הגדול, את ההבטחות שניתנו במתת פפין. על השטחים שקיבל האפיפיור כתוצאה ממתת זה קמה מדינת האפיפיור.
הערות שוליים
- ^ האקסרכיה של רוונה נודעה גם בשם אנונריה - Annonaria
