אנשי ציבור ישראלים שהורשעו בדין

ערך זה עוסק באנשי ציבור ישראלים שהורשעו בדין, דהיינו עבירות פליליות שבוצעו על ידי נבחרי ציבור ועובדי ציבור ישראלים, או על ידי אזרחים שנעשו לימים אנשי ציבור במדינת ישראל.

ניתוח העבירות שבהן הורשעו נבחרי ציבור מעלה שכשני שלישים מהעבירות קשורות לשחיתות שלטונית (בעיקר מרמה, שוחד, זיוף תעודות ועדות שקר), ולאחריהן עבירות אלימות, עבירות צניעות, ביטחון ותחבורה.

חסינות חברי הכנסת

ערך מורחב – חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם

בניגוד לאזרח מן השורה, לחברי הכנסת יש חסינות מהליך פלילי. שלמה לביא, חבר הכנסת מטעם מפא"י, היה בשנת 1954 חבר הכנסת הראשון שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית. הוא פגע בפועל שעבד בכביש והרגו. לביא דרש להסיר את חסינותו ולעמוד לדין בשל התאונה. דרישתו נענתה לבסוף, והוא הורשע בגרימת מוות מתוך חוסר זהירות ונקנס בסכום של 100 ל"י. בשנת 1966 היה חבר הכנסת מרדכי סורקיס מעורב בתאונת דרכים ופגע בשתי נערות שחצו את הכביש. לבקשתו, חסינותו הוסרה כדי שיוכל לעמוד לדין, והוא הורשע בנהיגה רשלנית ובגרימת התאונה.

חסינותם של חברי כנסת אחרים שנחשדו בפלילים הוסרה בהחלטה של ועדת הכנסת והחלטת המליאה בהצבעה חשאית. ביולי 2005 תוקן החוק כך שעבירות שנעשו שלא במסגרת התפקיד אינן מקנות חסינות אוטומטית, אלא על חבר הכנסת לבקש אותה.

היחס המשפטי לנבחרי ציבור שהועמדו לדין

בשנת 1993 דן בג"ץ בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, וקבע כי על ראש הממשלה לפטר את השר אריה דרעי לאחר שהוגש נגדו כתב אישום (הלכת דרעי-פנחסי). בפסק הדין נאמר:

שעה שחבר כנסת נבחר מקבל על עצמו תפקיד רשמי כחבר ממשלה וכשר המופקד על משרד ממשלתי, חב הוא אז חובת נאמנות ומידת אחריות מוגברת לציבור בוחריו, ואף ביתר שאת לכלל הציבור שאותו נקרא לשרת באמונה. מי שניתנה בידו סמכות ביצועית מכוח החוק, משפיע על זכויות כלל אזרחי המדינה ותושביה. נאמנם הוא, ושומה עליו לנהוג עם כולם באמינות, ביושר, בהגינות וללא משוא פנים.

— בג"ץ 3094/93 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל ואחרים, פ"ד מז(5) 404, ניתן ב-8 בספטמבר 1993

בשנת 2007, לאחר הרשעתו של משה קצב, דנה ועדת הכנסת באפשרות לשלול זכויות והטבות של חברי כנסת שהורשעו. במקרה של קצב, מתוקף היותו נשיא מדינת ישראל לשעבר הוא היה זכאי להטבות רבות, בהן דירת שרד, לשכה, עוזרים ורכב צמוד. הליכי החקיקה נועדו לחול על אנשי הציבור הבאים: נשיא המדינה, שרים, חברי כנסת, שופטים, רבנים ראשיים, מבקר המדינה, נגיד בנק ישראל, המשנה לנגיד, דיינים וקאדים. בדיון אמר חבר הכנסת גלעד ארדן כי חקיקתה של הצעת החוק היא דחופה, לנוכח מספרם הרב של אישי ציבור שנגדם נפתחו חקירות פליליות. לטענתו, הכנסת חייבת להעביר מסר ברור שהיא לא תנהג בסלחנות כלפי אנשים שינצלו את מעמדם. בשנת 2009 החליטה ועדת הכספים לשלול מעט מההטבות מנושאי משרה ציבורית שהורשעו בעבירות שיש עמן קלון: מנוי לשני עיתונים יומיים והשתתפות בהוצאות טלפון.

בשנת 2016 הועלתה הצעת חוק שנועדה להרחיק נבחרי ציבור שהורשעו בדין ממשרות ציבוריות.

בשנת 2013 עלתה הצעת חוק להכפלת תקופת הקלון מ-7 ל-14 שנים. ההצעה אושרה בקריאה ראשונה בכנסת בשנת 2017, אך לא קודמה מאז. היא עלתה שוב בפברואר 2022.

פעילות פוליטית לאחר הרשעה

על פי בדיקה של TheMarker משנת 2007, הקהילה הפוליטית והעסקית בישראל לא ממהרת להוקיע מורשעים בפלילים, וברוב המקרים מעניקה להם הזדמנות לרהביליטציה והם שבים לעשייה ציבורית לאחר ריצוי עונשם. לדוגמה, השרים אריה דרעי וצחי הנגבי חזרו ומונו לשרים לאחר שהורשעו וריצו את עונשם. שמעון שבס וסאלח טריף הועסקו על ידי אהוד ברק כאשר התמודד על ראשות מפלגת העבודה, אף על פי ששניהם הורשעו עם קלון, ורפאל פנחסי מילא תפקידים בכירים במפלגת ש"ס גם לאחר הרשעתו. אהוד אולמרט, אריה דרעי וחיים רמון ועוד פוליטיקאים מורשעים רבים שבו להופיע בכלי התקשורת כפרשנים פוליטיים.

רשימת אנשי ציבור ישראלים שהורשעו בעבירות פליליות

להלן רשימת אנשי ציבור ישראלים שהורשעו בעבירות פליליות, לפי תפקיד ולפי סדר הא"ב.

רוב העבירות בוצעו בתקופת כהונתם כנבחרי ציבור. כמו כן מצוינים מספר מקרים שבהם הורשעו אזרחים שנעשו לימים אנשי ציבור במדינת ישראל, אם הם הורשעו פעמיים או יותר, או ביצעו עבירת שחיתות שלטונית.

נשיא מדינת ישראל

• משה קצב, נשיא מדינת ישראל בשנים 2000–2007, הורשע ב-2010 בביצוע עבירות צניעות והטרדת נשים שהיו כפופות למרותו בעת שכיהן כשר התיירות וכנשיא המדינה, וכן בשיבוש מהלכי משפט. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על קצב שבע שנות מאסר.

ראש ממשלת ישראל

• אהוד אולמרט, שהיה ראש הממשלה משנת 2006 עד 2009, הורשע ב-2014 בפרשת מעטפות הכסף במרמה והפרת אמונים ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ונגזרו עליו 8 חודשי מאסר וקנס. במשפט נוסף הורשע אולמרט בקבלת שוחד ב"פרשת חברת הזרע" ונגזר עליו עונש מאסר בפועל של 18 חודשים. כמו כן, נגזר עליו חודש מאסר נוסף בגין שיבוש מהלכי משפט.

שרי ממשלה

• אהרן אבוחצירא – היה שר הדתות, שר העלייה והקליטה ושר העבודה והרווחה בשנים 1977–1982. הורשע ב-1982 בשני מקרי גנבה, מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור. נדון למאסר בפועל של שלושה חודשים, וכן מספר מאסרים על תנאי.
• איתמר בן גביר – השר לביטחון לאומי מדצמבר 2022. הורשע בעבר בשבעה כתבי אישום, בגין עבירות התפרעות, השחתת מקרקעין, הפרעה לשוטר, החזקת חומר תעמולה לטובת ארגוני טרור, הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור.
• שלמה בניזרי – היה סגן שר הבריאות, שר הבריאות ושר העבודה והרווחה בשנים 1999–2003. הורשע ב-2008 בקבלת שוחד, בהפרת אמונים ובשיבוש מהלכי משפט, ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר בפועל.
• אריה דרעי – שר הפנים משנת 1988 עד 1993. הורשע ב-1999 בלקיחת שוחד בסך כולל של 150,000 דולר, מרמה והפרת אמונים, נידון לשלוש שנות מאסר (מתוכן ריצה שנתיים בפועל) והוטל עליו קלון. לאחר שחרורו מהכלא הורשע פעם נוספת בהפרת אמונים ונדון לשלושה חודשי מאסר על תנאי ולקנס של 10,000 ש"ח. בינואר 2022 הורשע בעבירות מס.
• אברהם הירשזון – היה שר האוצר בשנים 2006–2007. הורשע ב-2009 בגניבת כשני מיליון שקלים מהסתדרות העובדים הלאומית. נדון לחמש שנים וחמישה חודשים של מאסר בפועל וקנס בסך 450,000 ש"ח.
• צחי הנגבי – כיהן כשר המשפטים, שר התחבורה, שר הבריאות ותפקידים נוספים בשנים 1996–2021. הורשע ב-2010 בעדות שקר ונגזר עליו קלון וכן קנס של 10,000 ש"ח. שב לפעילות פוליטית ב-2013.
• סאלח טריף – היה חבר כנסת דרוזי, והשר הלא-יהודי הראשון שכיהן בממשלות ישראל, כשר בלי תיק בשנים 2001–2002. הורשע ב-2003 במתן שוחד, מרמה והפרת אמונים, ונגזרו עליו שישה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 25,000 ש"ח.
• אביגדור ליברמן – כיהן כשר התשתיות הלאומיות, שר הביטחון, שר החוץ ותפקידים נוספים בשנים 2001–2022. הורשע ב-2001 בתקיפת קטין ובאיומים, והוטל עליו לשלם 10,000 ש"ח פיצוי לנער ועוד 7,500 ש"ח קנס.
• יעקב ליצמן – היה שר הבינוי והשיכון ושר הבריאות בשנים 2015–2020. הורשע ב-2022 במרמה והפרת אמונים בפרשת מלכה לייפר, ונדון לקנס של 3,000 ש"ח ומאסר על תנאי של שמונה חודשים.
• סטס מיסז'ניקוב – היה שר התיירות בשנים 2009–2013. הורשע ב-2017 בפרשת השחיתות בישראל ביתנו בגין מרמה והפרת אמונים ונידון למאסר בפועל של שנה ושלושה חודשים.
• יצחק מרדכי – היה שר הביטחון ושר התחבורה בשנים 1996–2000. הורשע ב-2001 בעבירות צניעות, ונגזר עליו מאסר על תנאי של 18 חודשים.
• רפאל פנחסי – כיהן כשר התקשורת בשנים 1990–1992. הורשע ב-1997 בגין העברת כספים שלא כדין, ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס.
• פאינה קירשנבאום - חברת מפלגת ישראל ביתנו וסגנית שר הפנים בשנים 2013–2015. הורשעה ב-2021 בפרשת השחיתות בישראל ביתנו בלקיחת שוחד, הלבנת הון, עבירות מס ומרמה והפרת אמונים. נגזר עליה עונש של עשר שנות מאסר וקנס של 900,000 ש"ח.
• חיים רמון – כיהן כשר הבריאות, שר הפנים ושר המשפטים בשנים 1992–2006. הורשע ב-2007 בעבירות צניעות בקצינה בלשכת ראש הממשלה, נדון לעבודות שירות ולפיצוי המתלוננת.
• גונן שגב – היה שר האנרגיה והתשתיות בשנים 1995–1996. ב-2003 הורשע בזיוף דרכון ובהונאה של כרטיס חיוב, וב-2004 בניסיון להברחת סמים, שבעטיו נגזרו עליו חמש שנות מאסר. בשנת 2019 הורשע בריגול חמור למען איראן ובמסירת ידיעות לאויב, ונגזר עליו עונש מאסר של 11 שנים.

חברי כנסת

• יוסף בא-גד – חבר הכנסת ממפלגת מולדת בין השנים 1992–1996. הורשע ב-2007 בזיוף ומרמה, לאחר שזייף חתימות של אזרחים לקראת הבחירות. נגזרו עליו שישה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 25 אלף שקל.
• נעמי בלומנטל – חברת הכנסת מהליכוד בשנים 1992–2006. הורשעה ב-2006 בשוחד בחירות, הדחת עדים ושיבוש מהלכי משפט, ונדונה לשמונה חודשי מאסר וקנס של 75 אלף ש"ח. נקבע כי יש קלון בעבירות.
• מיכאל גורלובסקי – חבר הכנסת מהליכוד בשנים 2003–2006. היה מעורב בפרשת ההצבעות הכפולות יחד עם ח"כ יחיאל חזן. הורשע ב-2006 בהפרת אמונים ונדון לחודשיים עבודות שירות וחודשיים מאסר על תנאי. בפברואר 2021 הוגש כתב אישום נגד גורלובסקי על מתן שוחד והלבנת הון בגין מעורבותו בפרשת שחיתות בנתיבי ישראל.
• שלמה דיין – חבר הכנסת ממפלגת ש"ס בשנים 1988–1992. הורשע ב-1993 בקבלת דבר במרמה ובזיוף, ונידון לארבעה חודשי עבודות שירות.
• מיכאל דקל – חבר הכנסת מהליכוד בשנים 1977–1988. הורשע ב-1993 בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ונקנס ב-50,000 ש"ח.
• יוסף ונונו – חבר הכנסת ממפלגת העבודה בשנים 1992–1996. הורשע ב-1997 בשוחד, מרמה והפרת אמונים. נידון לעונש מאסר של 12 חודשים וקנס בסך 40,000 ש"ח.
• חנין זועבי – חברת הכנסת מפלגת בל"ד בשנים 2009–2019. בשנת 2021 הורשעה בניסיון לקבל דבר במרמה וזיוף מסמכים. נגזר עליה עונש מאסר על תנאי וקנס.
• עופר חוגי – חבר הכנסת ממפלגת ש"ס בשנים 1999–2006. הורשע ב-2006 במרמה בנסיבות מחמירות, בשימוש במסמך מזויף, ברישום כוזב במסמכי תאגיד ובניסיון לקבל דבר במרמה. נדון לשלוש שנים מאסר בפועל וכן קנס של 200 אלף שקלים.
• אורן חזן – חבר הכנסת מהליכוד בשנים 2015–2019. הורשע ב-2019 בתקיפת עובד ציבור והתנהגות פסולה במקום ציבורי, ונגזרו עליו 100 שעות עבודות שירות.
• יחיאל חזן – חבר הכנסת מהליכוד בשנים 2003–2006. הורשע ב-2006 בעבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בעקבות פרשת ההצבעות הכפולות. נדון לארבעה חודשי עבודות שירות ושישה חודשי מאסר על תנאי.
• מאיר כהנא – מנהיג תנועת "כך", חבר הכנסת בשנים 1984–1988. נשפט פעמים רבות לפני היבחרו לכנסת, והורשע, בין היתר, בסחר לא-חוקי בכלי נשק, קשירת קשר לפגוע ביחסי החוץ של ישראל, הפרת צו איסור כניסה, הסגת גבול, התקהלות אסורה, הפרת הסדר והפרעה לאנשי ביטחון. ריצה מספר פעמים עונשי מאסר בפועל.
• יעקב כץ – חבר הכנסת ממפלגת האיחוד הלאומי בשנים 2009–2013. הורשע ב-2007 בגין הפעלת תחנת רדיו של ערוץ 7 ללא אישור, מתן עדות שקר ושבועת שקר, ונידון לחצי שנת עבודות שירות.
• שלמה לביא – חבר הכנסת מטעם מפא"י בשנים 1949–1955. בשנת 1954 נסע בטנדר, פגע בפועל שעבד בכביש והרגו. הורשע בגרימת מוות מתוך חוסר זהירות שאין בה רשלנות פושעת, ונקנס בסכום של 100 ל"י. לביא היה חבר הכנסת הראשון שהורשע בפלילים.
• יאיר לוי – חבר הכנסת ממפלגת ש"ס בשנים 1988–1992. הורשע ב-1994 בעבירות של גנבה, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומרמה והפרת אמונים בתאגיד, ונידון לארבע שנות מאסר בפועל וקנס בסך 275,000 ש"ח.
• סעיד נפאע – דרוזי, חבר הכנסת ממפלגת בל"ד בשנים 2007–2013. הורשע ב-2014 במגע עם סוכן זר ויציאה למדינת אויב ונדון לשנת מאסר.
• מרדכי סורקיס – חבר הכנסת ברשימת פועלי ישראל בשנים 1965–1974. בשנת 1966 היה מעורב בתאונת דרכים ופגע בשתי נערות שחצו את הכביש. לבקשתו, חסינותו הוסרה כדי שיוכל לעמוד לדין, והוא הורשע בנהיגה רשלנית ובגרימת התאונה.
• שלמה עמר – חבר הכנסת מהמערך בשנים 1984–1988. הורשע ב-1989 בהדחת עד ונידון לארבעה חודשי עבודות שירות.
• משה פייגלין – חבר הכנסת מהליכוד בשנים 2013–2015. הורשע ב-1995 בגין התקהלות אסורה, והוטל עליו מאסר על תנאי לשישה חודשים וקנס בסך 10,000 ש"ח. ב-1997 הורשע בעבירת המרדה ובפרסום דבר המרדה, ונדון ל-18 חודשי מאסר, מתוכם שישה חודשים בפועל. פייגלין ריצה את עונשו בעבודות שירות. בשנת 2000 הורשע בעבירות של התקהלות אסורה ושל הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
• שמואל פלאטו-שרון – חבר הכנסת ממפלגת פיתוח ושלום בין השנים 1977–1981. הורשע פעמיים: ב-1979 הורשע בשוחד בחירות ובמרמה. נגזרו עליו 11 חודשי מאסר בפועל, ובשנת 2000 הורשע במרמה ונדרש לשלם 1.2 מיליון דולר פיצויים לחברה צרפתית.
• יאיר פרץ – חבר הכנסת ממפלגת ש"ס בשנים 1999–2006. הורשע ב-2006 בקבלת דבר במרמה עקב קניית תואר אקדמי. נדון ל-12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 6,000 ש"ח.
• דני קורן – חבר הכנסת ממפלגת העבודה בשנת 2006. הורשע ב-2011 בניגוד עניינים, מרמה והפרת אמונים. נדון למאסר של שישה חודשים בעבודות שירות וקנס של 150,000 ש"ח.
• שמואל רכטמן – חבר הכנסת מהליכוד בשנים 1977–1979. בשנת 1979 הורשע בלקיחת שוחד ונדון לתשעה חודשי מאסר. רכטמן היה חבר הכנסת הראשון שהורשע בפלילים, וחבר הכנסת הראשון שנכנס אי-פעם לכלא.
• עמרי שרון – חבר הכנסת מהליכוד וקדימה בשנים 2003–2006. הורשע ב-2006 ברישום כוזב במסמכי תאגיד, עדות שקר והפרת חוק מימון מפלגות, ונידון לשבעה חודשי מאסר וקנס בסך של 300 אלף ש"ח.

רבנים ראשיים

• אליהו בקשי דורון – היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003. הורשע בשנת 2017 בגין תיק הרבנים בעבירות של קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מתן תעודה כוזבת ומרמה והפרת אמונים. נגזרו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 250 אלף ש"ח. ההרשעה והקנס בוטלו לבקשת משפחתו לאחר מותו, בשנת 2021.
• יונה מצגר – היה הרב הראשי האשכנזי בשנים 2003–2013. הורשע ב-2017 בלקיחת שוחד ובעבירות נוספות, ונדון לשלוש וחצי שנות מאסר בפועל וקנסות בסך חמישה מיליון ש"ח. ב-1 במאי 2017 החל לרצות את עונשו בכלא מעשיהו.

ראשי רשויות מקומיות

• ברוך אבוחצירא – היה סגן ראש עיריית אשקלון בשנים 1970–1978. הורשע ב-1980 בלקיחת שוחד וריצה בשל כך עונש של חמש שנות מאסר בכלא מעשיהו.
• אלברט ארז – היה ראש עיריית קריית גת בשנים 1996–2003. הורשע ב-2005 בפגיעה בפרטיות והפרת אמונים, ונגזרו עליו קנס ועבודות שירות.
• יהודה בן חמו – היה ראש עיריית כפר סבא בשנים 2003–2018. הורשע ב-2021 בעבירות גניבה בידי עובד ציבור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ומרמה והפרת אמונים. נדון ל-30 חודשי מאסר ולקנס בסך 300,000 ש"ח.
• צבי בר – ראש עיריית רמת גן בשנים 1989–2013, הורשע ב-2015 בקבלת שוחד ונידון לשלוש שנות מאסר.
• שמעון גפסו – היה ראש עיריית נצרת עילית בשנים 2008–2013. הורשע ב-2015 בקבלת שוחד במהלך כהונתו ונגזר עליו מאסר של חצי שנה.
• משה דדון – היה ראש המועצה האזורית מטה יהודה בשנים 2009–2018. הורשע ב-2018 בקבלת שוחד ושיבוש מהלכי משפט. נגזרו עליו 47 חודשי מאסר בפועל, חילוט רכוש בשווי 350 אלף ש"ח וקנס בסך 100 אלף ש"ח, ונקבע שהעבירות יישאו עימן קלון.
• עודד המאירי – היה ראש עיריית צפת בין השנים 2001–2003. הורשע ב-2018 בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים ונידון לשישה חודשי מאסר בפועל וקנס של 150,000 ש"ח. לאחר מכן הורשע בשוחד נוסף ונידון לשישה חודשי מאסר, שאותם ריצה בעבודות שירות.
• נתן וולוך – סגן ראש עיריית תל אביב-יפו בשנים 1973–2011 ומשנת 2013 עד היום. הורשע ב-2010 בהפרת אמונים ומתן ידיעות כוזבות, ונגזרו עליו מאסר על תנאי ו-200 שעות עבודות שירות, ללא קלון. בשנת 2011, לאחר ערעור של פרקליטות המדינה, קבע בית המשפט המחוזי כי במעשיו של וולוך דבק קלון.
• אורי לופוליאנסקי – ראש עיריית ירושלים בשנים 2003–2008. הורשע ב-2014 בקבלת שוחד ונידון לשש שנות מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי. לאחר ערעור והתחשבות במצבו הבריאותי נקבע עונש של שישה חודשי עבודות שירות וקנס בסך חצי מיליון שקלים.
• שלמה לחיאני – כיהן כראש עיריית בת ים בשנים 2003–2014. הורשע ב-2014 בהפרת אמונים. נגזר עליו עונש של שמונה חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 250,000 ש"ח.
• דב ליטבינוף, ראש מועצה אזורית תמר בשנים 2004–2019. הורשע ב-2018 בהפרת אמונים בפרשת השחיתות בישראל ביתנו.
• אבנר מורי – היה ראש מועצה אזורית מרחבים בשנים 1997–2012. הורשע ב-2014 בקבלת שוחד ותרומות בחירות אסורות, ונגזרו עליו 13 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 30 אלף ש"ח.
• מוטי מלכה – היה ראש עיריית קריית מלאכי בשנים 2003–2012. הורשע ב-2013 בהטרדת שתי נשים ועבירות על חוק התכנון והבנייה, ונגזרו עליו עבודות שירות ותשלום פיצוי למתלוננות.
• מאיר ניצן – היה ראש עיריית ראשון לציון בשנים 1983–2008. הורשע ב-1994 בעבירה של הפרת אמונים, ונגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ש"ח, ללא קלון.
• ז'קי סבג – היה ראש עיריית נהריה בשנים 1989–2003. הורשע ב-2004 בעבירה על החוק למניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים בגין הזרמת מי ביוב גולמי לחוף הים, ונקנס ב-8,000 ש"ח.
• ישראל סדן – היה ראש עיריית חדרה בשנים 1998–2005. הורשע ב-2005 במתן שוחד ונידון לשמונה חודשי מאסר בפועל וקנס בגובה 60 אלף ש"ח.
• סלמאן עאמר – היה ראש המועצה המקומית ג'וליס בין השנים 2013–2018. בשנת 2020 הורשע בהריגה ונדון ל-14 שנות מאסר.
• זוהר עובד – היה ראש עיריית טבריה בשנים 2003–2013. הורשע ב-2015 בחדירה למחשב שלא כדין והוטל עליו קנס של 60,000 ש"ח.
• אורי עמית – היה ראש עיריית רמת גן בשנים 1983–1989. הורשע ב-1993 בקבלת שוחד ונדון למאסר על תנאי וקנס בסך 11,000 ש"ח.
• גבי פארן – היה ראש עיריית רמת השרון בשנים 1998–2003. הורשע ב-2003 במרמה והפרת אמונים ונגזר עליו תשלום קנס בסך 50,000 ש"ח.
• שוקי פורר – היה ראש עיריית רחובות בשנים 1998–2009. הורשע ב-2008 בהפרת אמונים ונגזרו עליו עבודות שירות וקנס בסך 75,000 ש"ח. כמו כן קבע השופט שיש במעשיו קלון. בספטמבר 2021 מחק נשיא המדינה, יצחק הרצוג, את הרישום הפלילי של פורר.
• אהוד קינמון – היה ראש עיריית בת ים בשנים 1983–1993. הורשע בשנת 2000 בקבלת שוחד ונידון לשישה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 15,000 ש"ח.
• בני רגב – היה ראש עיריית לוד בשנים 1996–1998 ושוב בשנים 2002–2007. הוא הורשע בקבלת שוחד מאיש העסקים דודי אפל ונידון בשנת 2010 ל-18 חודשי מאסר בפועל.
• יצחק רוכברגר – היה ראש עיריית רמת השרון בין השנים 2003–2013. הורשע ב-2014 בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד ובמרמה והפרת אמונים. נגזרו עליו שישה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 40,000 ש"ח. כמו כן קבע השופט שיש במעשיו קלון.
• שמואל רכטמן – היה ראש עיריית רחובות בשנים 1969–1978. הורשע ב-1979, כאשר כיהן כחבר כנסת, בלקיחת שוחד ונדון לתשעה חודשי מאסר.
• איתמר שמעוני – היה ראש עיריית אשקלון בין השנים 2013–2017. הורשע ב-2019 בלקיחת שוחד, בהפרת אמונים ובעבירת מס, ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר בפועל וקנס בסך 400,000 ש"ח.

עובדי ציבור

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

• יעקב (קובי) בליטשטיין – מנכ"ל משרד האנרגיה משנת 2023. כיהן בתפקידי ניהול בעיריית ראשון לציון, במשרד האוצר ובמשרד התחבורה. בשנת 2012 הורשע בליטשטיין בגין בנייה ללא היתר של מחסנים וסגירת חלק מרפת למגורים במושב משגב דב. בית משפט השלום ברחובות גזר עליו להרוס את הבנייה הבלתי חוקית, ולשלם קנס של 35 אלף ש"ח.
• אלכס ויז'ניצר – היה יושב ראש דירקטוריון החברה הממשלתית נת"ע, מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים בישראל ויושב ראש דירקטוריון מקורות בשנים 2001–2015. הורשע ב-2021 בבקשת שוחד ונגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל וקנס בסך 850 אלף ש"ח.
• אשר ידלין – היה עסקן פוליטי, מבכירי תנועת העבודה. הומלץ למנותו ב-1976 לנגיד בנק ישראל אך בתוך זמן קצר נעצר והורשע בקבלת שוחד, ונידון לחמש שנות מאסר בפועל.
• דן כהן – היה בשנים 1978–1981 שופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ובין השנים 1991–2001 מילא תפקידים בכירים בחברת החשמל לישראל. בשנת 2009 הוגש נגדו כתב אישום בעבירות של קבלת שוחד ומרמה. נמלט מישראל ובשנת 2013 הוסגר לישראל מפרו, הורשע ונידון לשש שנות מאסר, ולקנס בסך 10 מיליון ש"ח.
• רמי כהן – היה מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר בין השנים 2013–2015. הורשע ב-2021 בפרשת השחיתות בישראל ביתנו בלקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון, זיוף תעודות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ואיום על קצין משטרה. נגזרו עליו 30 חודשי מאסר וקנס של 180,000 ש"ח.
• שמעון שבס – היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בין השנים 1992–1995. הורשע בשנת 2004 בעבירות מרמה והפרת אמונים ושוחד, בפרשה העוסקת בקשריו עם מדינות זרות, ונגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל וקנס של 50 אלף ש"ח. לאחר שני ערעורים בוטל עונש המאסר.
• יהודה שפיגל – היה סמנכ"ל משרד הבריאות ומעורב בפרשת תל גיבורים בשנת 1963. הורשע ב-1964 על קבלת שוחד מאדריכלים ומהנדסים על מנת לקדם הקמת בית חולים בחולון. שפיגל נדון לשנתיים מאסר, וגם עורך דינו הורשע ונגזרו עליו מאסר וקנס.

קישורים חיצוניים

• נתן זהבי, ‏פרצופה של המדינה: רשימה לא מלאה של אישי ציבור שהורשעו, באתר מעריב אונליין, 11 ביולי 2016

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35477592אנשי ציבור ישראלים שהורשעו בדין