גונן שגב

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גונן שגב
סיעה צומת, יעוד
שר האנרגיה והתשתית
תקופת כהונה 9 בינואר 1995 - 18 ביוני 1996 (שנה ו-23 שבועות)
הקודם בתפקיד משה שחל
הבא בתפקיד יצחק לוי
חבר הכנסת
כנסות 13

גונן שגב (נולד ב-6 בינואר 1956) הוא רופא ופוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ושר האנרגיה לשעבר. מוכר כמי שנבחר לכנסת השלוש עשרה ברשימת מפלגת צומת, אך יחד עם אלכס גולדפרב התפלג מהסיעה והצטרף לממשלת רבין השנייה והשניים תמכו באישור הסכם אוסלו ב', בניגוד למצע צומת. לאחר פרישתו מפוליטיקה הורשע בניסיון להברחת סמים, בזיוף דרכון ובהונאה של כרטיס חיוב ונגזרו עליו חמש שנות מאסר. במאי 2018 נעצר ובהמשך הוגש נגדו כתב אישום על ריגול לטובת איראן[1][2]. ב-9 בינואר 2019, הודה והורשע שגב, כחלק מעסקת טיעון, בריגול לטובת איראן ובמסירת ידיעות לאויב.[3]

ביוגרפיה

שגב נולד בקריית מוצקין ולמד בתיכון אורט קריית מוצקין. הוא החל את שירותו בצה"ל בקורס טיס, אך לאחר מכן עבר ליחידה קרבית, והגיע עד לדרגת סרן. קיבל תואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והוסמך למקצוע בנובמבר 1984.

קריירה פוליטית

בתחילת שנות ה-90, החל להיות פעיל במפלגת "צומת", שהקים רפאל איתן[4], לאחר ששגב ואיתן הכירו במסגרת עבודתו של הראשון כרופא בתל עדשים. בבחירות לכנסת השלוש עשרה הוצב שגב במקום השני ברשימה ונכנס לכנסת.

בתחילת כהונת הכנסת, נותרה הסיעה באופוזיציה לממשלתו של יצחק רבין. ב-2 בפברואר 1994, בעקבות חילוקי דעות קשים עם רפאל איתן, הקימו שגב וחבריו לסיעה, אלכס גולדפרב ואסתר סלמוביץ, את סיעת "יעוד" שהתפלגה מ"צומת". הקמת הסיעה החדשה ותיקון חוק יסוד: הממשלה ביוזמת חברי הכנסת אלי דיין וסאלח טריף אפשרו לשגב להצטרף לממשלה ב-9 בינואר 1995 בתפקיד שר האנרגיה והתשתית וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני, כשעמו גולדפרב שמונה לסגן שר. שני הקולות החדשים שנוספו לקואליציה הוסיפו לממשלתו של רבין יציבות שחסרה לה, ואפשרו למעשה את אישורו בכנסת של הסכם אוסלו ב' ב-5 באוקטובר 1995, מהלך שספג ביקורת, שכן שגב התפלג ממפלגה שדגלה בפתרון הבעיה הלאומית הפלסטינית ממזרח לנהר הירדן[5], והיה לאחד משישים ואחד חברי הכנסת שהצביעו בעד ההסכם, בעקבות מינויו לשר. לאחר רצח רבין, ב-4 בנובמבר 1995, הוסיף שגב לכהן בממשלתו של שמעון פרס, עד לסוף כהונתה של ממשלה זו, ביוני 1996.

לאחר הפוליטיקה

מיד לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים החל לעבוד בקבוצת אייזנברג (אז בעלת השליטה בחברה לישראל, כי"ל ובתי הזיקוק) כיועץ לענייני אנרגיה בסין, מהלך שספג ביקורת, מאחר שבמהלך כהונתו כשר האנרגיה, ניהל שגב מגעים רבים עם שאול אייזנברג בענייני אנרגיה, כגון בעניין עתיד הזיכיון של בתי הזיקוק[6]. משטרת ישראל פתחה בחקירה בעניין, והתיק נסגר מחוסר אשמה[7]. ב-1998 מונה למנכ"ל חברת "סמית פאואר ישראל" שהתמודדה במכרז להקמת תחנת הכוח רמת חובב. החברה לא זכתה במכרז ונסגרה[8].

פלילים

הונאת חברת אשראי

בעת ששהה בהונג קונג בחודש נובמבר 2003, משך מזומנים בשווי כולל של 20,387 ש"ח, בשש פעולות משיכה במכשירי כספומט, באמצעות כרטיס אשראי של חברת "ישראכרט". שגב פנה לחברת "ישראכרט" והודיע לה שכויס וכרטיס האשראי שלו נגנב, ולכן לא הוא ביצע את המשיכות. מצלמות האבטחה הוכיחו שאינו דובר אמת. הוא הועמד לדין, בית המשפט דחה את גרסאותיו כסותרות וכבלתי אמינות, והרשיעו בניסיון לקבלת דבר במרמה ובהונאה בכרטיס חיוב[9]. על שגב נגזרו שנת מאסר על תנאי וקנס של 50,000 ש"ח או שלושה חודשי מאסר תמורתו. שגב ערער בבית המשפט המחוזי בתל אביב על הכרעת הדין ועל העונש[10]. בית המשפט דחה את הערעור על ההרשעה אך החליט לבטל את הקנס[11].

ייבוא סמים

באפריל 2004 נעצר שגב בחשד להברחת אקסטזי לישראל[12]. שגב טען כי קיבל לרשותו סוכריות מסוג "M&M's" אשר השאיר בתא בשדה התעופה באמסטרדם, ואשר התברר לאחר מכן כי הן למעשה סם מסוג "אקסטזי"[13]. מעצרו עורר הד תקשורתי נרחב. כמו כן הואשם בזיוף תוקפו של הדרכון הדיפלומטי שקיבל בעת שכיהן כשר[14]. במרץ 2005, אימץ בית המשפט המחוזי עסקת טיעון, וגזר על שגב עונש של חמש שנות מאסר בפועל ועוד שנתיים מאסר על תנאי, וקנס של 27,500 דולר בגין עבירות הסמים וזיוף הדרכון[15]. שגב ערער על חומרת העונש, אך בית המשפט העליון דחה את ערעורו פה אחד[16]. בפברואר 2007 נשלל רישיונו לעסוק ברפואה[17][18]. שגב ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים, וערעורו נדחה, בין היתר בנימוק שייבא סמים לשם רווח ולא מתוך צורך שנובע מהתמכרות[19]. ב-4 ביוני 2007 שוחרר מהכלא אחרי הפחתת שליש מעונשו על התנהגות טובה[20].

מתן המחאות ללא כיסוי

בשנת 2008 נתבע שגב יחד עם שותפים נוספים בגין ביצוע תרגיל עוקץ באמצעות הפקדה לניכיון של המחאות ללא כיסוי. שגב כיהן כדירקטור בחברה החתומה על ההמחאות, ולפי השוואת הקלטות "בדרגה גבוהה של סבירות", זוהה קולו באחת משיחות הטלפון כ"עורך דין שגיא" שהשתתף בהונאה. עד לדיון בתיק שגב היגר לאבוג'ה, בירת ניגריה, והחל לעבוד שם כרופא ואיש עסקים[21][22]. הוא סירב להגיע למשפט, אך שלח תצהיר בו הכחיש את מעורבותו בפרשה. בדצמבר 2012, בפסק של בית המשפט השלום, חויב עם שאר הנתבעים לשלם כמיליון שקל בגין ההמחאות[23]. נכון למועד מעצרו ב-2018, הכסף לא שולם[24].

חשד לריגול

בשנת 2012 נוצר קשר בינו לבין המודיעין האיראני, אז, לפי החשד, החל לשמש כסוכן, תוך מסירת מידע על משק האנרגיה ועל גופי הביטחון של ישראל, וניסיונות לקשר בין אזרחים ישראלים לאנשי מודיעין איראניים שהציג כאנשי עסקים[21]. שירות הביטחון הכללי החל לחשוד בו ולעקוב אחרי פעילותו. בשנת 2016 ביקש שגב משר הבריאות לבטל את התליית רישיונו[22], תוך שהוא מביע רצון לשוב לעבוד כרופא בישראל ומסתמך על הזמן הרב שחלף ועל מכתב הוקרה שקיבל מראש מחלקת הביטחון של משרד החוץ בעקבות טיפול בחבר המשלחת הדיפלומטית הישראלית בניגריה. בקשתו נדחתה[25]. במאי 2018 נעצר בכניסה לגינאה המשוונית והוסגר לישראל[1]. ביוני הוגש נגדו כתב אישום בעבירות של סיוע לאויב במלחמה וריגול נגד ישראל[26]. ב-9 בינואר 2019, הודה והורשע שגב, כחלק מעסקת טיעון, בריגול לטובת איראן ובמסירת ידיעות לאויב.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 אור הלר, אישום: השר לשעבר גונן שגב גויס ופעל כסוכן מטעם איראן, באתר ערוץ עשר, 18 ביוני 2018
  2. עוזי ברוך, השר לשעבר גונן שגב נאשם בריגול, באתר ערוץ 7, 18 ביוני 2018
  3. 3.0 3.1 גלעד מורג וישי פורת, גונן שגב הודה והורשע בריגול לאיראן: יישלח ל-11 שנה בכלא, באתר ynet, 9 בינואר 2019
  4. צחי בירן‏, הקשר בין גונן שגב לאלחנן טננבוים, באתר וואלה! NEWS‏, 27 במאי 2004
  5. לפי הפרק הראשון במצע צומת בבחירות 92.
  6. דוד חיון, ‏אייזנברג מעביר את גונן שגב מהטיפול בתחום האנרגיה בסין לסחר בקוריאה, באתר גלובס, 26 בדצמבר 1996
  7. המשטרה תמליץ לסגור התיק נגד השר לשעבר גונן שגב, באתר גלובס, 20 במאי 1997
  8. דוד חיון, ‏גונן שגב מונה למנכ"ל חברה המתמודדת במיכרז תחנת הכוח ברמת חובב, באתר גלובס, 22 בפברואר 1998
  9. פ (ת"א) 5011/04 מדינת ישראל נגד גונן שגב, ניתן ב-27 בספטמבר 2004
  10. עפ (ת"א) 0000/04 - גונן שגב נגד מדינת ישראל, באתר נבו
  11. גיל סלומון, הקלה בעונשו של גונן שגב, באתר nrg‏, 8 במרץ 2006
  12. אבי כהן, חשד: גונן שגב ניסה להבריח אקסטזי לישראל, באתר ynet, 22 באפריל 2004
  13. אבי כהן, גונן שגב בחקירתו: "לא ידעתי מה יש בחבילה", באתר ynet, 10 ביוני 2004
  14. ענת שיחור-אהרונסון, "גונן שגב הודה בלב כבד", באתר nrg‏, 27 בפברואר 2005
  15. ורד לוביץ', חמש שנות מאסר נגזרו על גונן שגב, באתר ynet, 30 במרץ 2005
  16. עפ 4484/05 גונן שגב נגד מדינת ישראל, ניתן ב-8 באוגוסט 2006
  17. אגף לרישוי מקצועות רפואיים, התליית רישיון ד"ר שגב גונן, משרד הבריאות, ‏27 בפברואר 2007
  18. מיטל יסעור בית אור, נשלל רישיון הרופא של גונן שגב, באתר ynet, 1 במרץ 2007
  19. עתמ 961/07 גונן שגב נגד משרד הבריאות, ניתן ב-7 באוגוסט 2008
  20. השר לשעבר גונן שגב השתחרר מהכלא, באתר וואלה! NEWS‏, 4 ביוני 2007
  21. 21.0 21.1 עמוס הראלהשר לשעבר גונן שגב מואשם בריגול לטובת איראן, באתר הארץ, 18 ביוני 2018
  22. 22.0 22.1 עומרי קרונלנד, ‏"החיים בגלות קשים מהחיים בכלא", באתר ‏mako‏‏, ‏4 בנובמבר 2016‏
  23. ת"א (באר-שבע) 4347-08 - אלי גזית נ' ויאלה ישראל בע"מ
  24. צח שפיצן, ההסתבכות הכלכלית וההתחזות לעו"ד: כך פעל גונן שגב לפני שגויס בידי איראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 ביוני 2018
  25. דניאל דולב‏, מכתב ההמלצה של גונן שגב: מראש מחלקת הביטחון של משרד החוץ, באתר וואלה! NEWS‏, 18 ביוני 2018
  26. יואב זיתון, אלי סניור, גלעד מורג ויעל פרידסון, הותר לפרסום: השר לשעבר גונן שגב נאשם בריגול למען איראן, באתר ynet, 18 ביוני 2018


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0