רבי יהודה עייאש
 | |||||
| דף השער של ספרו בית יהודה, דפוס ראשון, ליוורנו ה'תק"ו | |||||
| לידה |
1705 א' בתשרי ה'תס"ה אלמדייה (אנ'), האימפריה העות'מאנית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1761 (בגיל 56 בערך) א' בתשרי ה'תקכ"א ירושלים, האימפריה העות'מאנית | ||||
| מקום פעילות |
 אלג'יריה העות'מאנית | ||||
| תחומי עיסוק | רבנות | ||||
| חיבוריו | קול יהודה, מטה יהודה, שבט יהודה, לחם יהודה | ||||
| |||||
רבי יהודה בר יצחק עייאש (א' בתשרי ה'תס"ה, 1705 - א' בתשרי ה'תקכ"א, 1761), היה דרשן, דיין ופוסק, ראש הישיבה ורבה של אלג'יר במאה השמונה עשרה ומגדולי רבני אלג'יריה.
ביוגרפיה
נולד בשבת ראש השנה[1] בכפר אלמדייה שבאלג'יריה, לרבי יצחק עייאש סביב שנת ה'ת"ס.[2] לאחר שנולד עברו הוריו לגור באלג'יר, שם למד אצל הרב רפאל ידידיה שלמה צרור, ואף הוסמך על ידו להוראה, ומונה לרב ודרשן. בשנת ה'תפ"ח (1728) מונה לרב העיר. כמו כן שימש כראש ישיבה בעיר.[3] בשלב מסוים רצה לעזוב את תפקידו הרבני לאחר שהתרשם שהדור החדש כבר לא מציית לתקנות בית הדין. והביע נכונות לעלות לארץ ישראל. בני הקהילה הפצירו בו שלא יעזוב, והוא נעתר להם, כשהוא מנמק את סיבת הישארותו משום שבאותו הזמן היו מלחמות ויש סכנה מיוחדת בדרכים.[4]
רבי יהונתן אייבשיץ בהסכמה לספרו "וזאת ליהודה" כותב עליו: "הרב הגאון פאר הדור... נודע בישראל גדול הוא וגדולים מעשיו". המהרי"ט אלגאזי בהסכמה לספר זה כותב: " הרב המובהק חסידא קדישא, מעין דוגמא של מעלה, רב דומה למלאך".
עלייתו לארץ ישראל
מאוחר יותר באלול ה'תקט"ז, יצא מעירו ביחד עם בנו כדי להגיע ממנה לארץ ישראל, אחרי שראה בחלומו ״איש של צורה״ אשר יעץ לו ״תעלה אל ארץ חפץ וקבעת [שם] ישיבתך״. בדרך הגיע לליבורנו שם הדפיס בנו את ספרו - "מטה יהודה". בשנת 1752 הגיע עם קבוצה מתלמידיו לירושלים, ובשנת 1757 עמד בראשות ישיבת כנסת ישראל, ושם נפטר בשנת ה'תקכ"א (1760).
ספריו
מבין ספריו נמנים:
- מטה יהודה - על שולחן ערוך אורח חיים. חלק א וחלק ב, באתר היברובוקס
- וזאת ליהודה - דרושים וביאורים שונים.
- עפרא דארעא - הערות על ספר "ארעא דרבנן" לרבי ישראל יעקב אלגאזי
משפחתו
- אביו, רבי יצחק עייאש.
- הותיר אחריו ארבעה בנים: רבי יוסף, רבי אברהם יעקב, רבי יעקב משה, רבי יצחק.
- בין צאצאיו נמנית, רות רייכלברג פרופסורית ישראלית, ילידת אלג'יר.
קישורים חיצוניים
- "עַיְיָאש, יהודה", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ח, עמוד 54, באתר HebrewBooks
- יהודה עייאש באנצקלופדיה יהודית באתר דעת
- 209, באתר "החכם היומי"
יהודה בן יצחק עייאש (1700-1760), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
| תקופת חייו של רבי יהודה עייאש על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| פרשני הטור | ||
| על הדף | בית יוסף • דרכי משה • ב"ח • דרישה ופרישה | |
| נוספים | פירוש המהר"ל מפראג • חידושי רבי יצחק אבוהב • חידושי רבי העשיל מקראקא | |
| פרשני השולחן ערוך | ||
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ביאור הגר"א • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | ש"ך • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • מטה יהודה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • לבושי שרד • כף החיים • בית הלל • בית יצחק • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • ש"ך • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |
| ראשי ישיבת כנסת ישראל | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
- קצרמר אישים
- ילידי 1688
- אנשי עליות קדומות לארץ ישראל
- ראשוני האחרונים
- תלמידי רבי חיים בן עטר
- רבנים ארץ-ישראלים
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הספרדים
- פרשני השולחן ערוך
- עולים לארץ ישראל במאה ה-18
- נפטרים ב-1760
- רבנים אלג'יראים
- אישים שנפטרו בתאריך לידתם
- רבנים משנות ה'ת' - ה'ת"ק
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ק - ה'ת"ר
- ראשי ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)