דמי חבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דמי חבר הם תשלום שגובה ארגון מהחברים בו, לשם מימון פעילותו.

דמי החבר הם מרכיב בתקציבו של הארגון. לעיתים זהו מרכיב עיקרי ואף מרכיב יחיד, ולעיתים נלוות אליו הכנסות ממקורות נוספים, כגון ממכירה של מוצרים ושירותים של הארגון, מתרומות, מתמיכה ממשלתית וכדומה.

תשלום דמי החבר מקנה לחבר את הזכויות השונות שנותן הארגון לחבריו, ובפרט זכות בחירה למוסדות הארגון, כאשר זהו ארגון שמתקיימות בו בחירות למוסדותיו.

גובה דמי החבר נקבע על ידי הנהלת הארגון, בדרכים אחדות:

בישראל

הסכמים קיבוציים שונים מזכים עובד החבר באגודה מקצועית בהחזר של דמי החבר שלו בה.[2] דמי חבר בארגון מקצועי וחלק מדמי החבר בארגון עובדים[3] נחשבים להוצאה מוכרת לעניין מס הכנסה. הכנסתו של ארגון מקצועי מדמי חבר פטורה ממס הכנסה.[4]

חוק העונשין קובע: "המשלם דמי חבר או תורם להתאגדות אסורה, או לחשבונה, והמשדל לאחת מאלה, דינם – מאסר ששה חדשים".[5]

חברות בארגון היא בדרך כלל וולונטרית, כך שתשלום דמי החבר מותנה בהחלטה של אדם (או ארגון) להצטרף כחבר בארגון הגובה דמי חבר. בתחום יחסי העבודה בישראל נקבעו שני חריגים, של תשלום כפוי הבא במקום דמי חבר:

  • עובד שאינו חבר בארגון עובדים אך חל עליו הסכם קיבוצי או צו הרחבה מתאים, מחויב לשלם דמי טיפול מקצועי-ארגוני לארגון העובדים החתום על ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה. תשלום זה נמוך מדמי החבר שמשלמים החברים בארגון העובדים, והוא מקנה למשלמיו חלק מהזכויות שניתנות לחברים. תקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), התשמ"ח-1988, מגבילות את גובהו של תשלום זה.[6]
  • מעסיק שחל עליו צו הרחבה נדרש לשלם דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון המעבידים החתום על ההסכם הקיבוצי שלו הוצא צו הרחבה. גובה תשלום זה הוא חצי אחוז מהשכר השנתי שמשלם המעסיק.[7]

שני חריגים נוספים של תשלום כפוי:

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36208728דמי חבר