בועז גנור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בועז גנור
Boaz Ganor
לידה 1961 (גיל: 63 בערך)
תל אביב, ישראל ישראלישראל
עיסוק חוקר מדיניות נגד טרור
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט אהוד שפרינצק
מוסדות אוניברסיטת רייכמן
תרומות עיקריות
חקר האסטרטגיה הישראלית ללוחמה בטרור, פיתוח מדיניות נגד טרור, הקמת המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן

בועז גנור (נולד ב-1961) הוא נשיאה השלישי של אוניברסיטת רייכמן. מחלוצי חקר הטרור באקדמיה,[1] המכהן כפרופסור מן המניין. מייסד המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור ומנהלו במשך שלושה עשורים, ולשעבר דקאן בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה.

ביוגרפיה

בועז גנור נולד וגדל בתל אביב, בנם של עו"ד דוד גנור (מזרחי)[2][3] ושולמית לבית אלקנה,[4] ולו אחות אחת, אפרת. מצד אביו הוא נין למייסדי אחוזת בית, דוד ורוזה מזרחי, ולרב הראשי של סרייבו, אברהם רומנו. מצד אמו הוא נכד למקימי מלון אלקונין-צנטרל, המלון הראשון בעיר תל אביב.

גנור נשוי ואב לשלושה.

השכלה

לאחר שירותו הצבאי, למד לתואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, והשלים את לימודיו ב-1986. את לימודי התואר השני ביצע באוניברסיטת תל אביב והשלימם ב-1990. בהמשך שימש כעוזרו של יועץ ראש הממשלה ללוחמה בטרור, תא"ל יגאל פרסלר, ושב לאוניברסיטה העברית בסוף שנות ה-90. עבודת הדוקטורט שלו במדעי המדינה, שבוצעה בהנחיית פרופ' אהוד שפרינצק, עסקה באסטרטגיה של מדינת ישראל נגד טרור, והוגשה ב-2001.[5]

מוקדי מחקר

כחוקר, מתמקד גנור בהבנת המניעים, הטקטיקה והאסטרטגיה של ארגוני טרור ברחבי העולם, כמו גם בפיתוח מדיניות יעילה נגד טרור. הוא חוקר את הפסיכולוגיה שמאחורי הטרור, מימון טרור, את תפקיד האידאולוגיה בהקצנה של גורמים טרוריסטיים, ואת הטכנולוגיות בהן עושים שימוש גורמים אלה. כמו כן, הוא עוסק במפגש שבין משפט, אתיקה וביטחון, כמו גם תהליכי קבלת החלטות בהתמודדות מדינות המערב למול טרור.

פועלו האקדמי

בועז גנור ושגריר ארצות הברית בישראל טום ניידס, בוועידה העולמית ה-21 נגד טרור, אוניברסיטת רייכמן, ספטמבר 2022

ב-1996, בהיותו דוקטורנט, פגש גנור את פרופ' אוריאל רייכמן, מייסד המרכז הבינתחומי הרצליה (כיום אוניברסיטת רייכמן), והציע לו להקים מכון מחקר ראשון מסוגו לחקר הטרור.[6] גנור הקים את המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור (ICT),[7] שהיה מכון המחקר הראשון בעולם שהוקדש באופן בלעדי לחקר תחום זה. הוא ניהל את המכון במשך קרוב לשלושה עשורים, ועם פרישתו ב-2023 הוחלף על ידי מירי איזין. ב-2002 הקים בה את הוועידה העולמית למדיניות נגד טרור ועמד בראשה, גם כן עד 2023.

ב-2004 מונה גנור לסגן דקאן בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, וב-2014 מונה לדקאן, אז גם הועלה לדרגת פרופסור חבר. כיהן כדקאן עד 2019. כמו כן, שימש כראש תוכניות חקר הטרור בבית הספר. בראשית 2023 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין, אז גם נבחר לנשיאה השלישי של אוניברסיטת רייכמן. בספטמבר של אותה שנה נכנס לתפקידו.

שלושת נשיאי אוניברסיטת רייכמן לדורותיהם: אוריאל רייכמן, רפי מלניק ובועז גנור, יחד עם שגריר ארצות הברית בישראל טום ניידס, ספטמבר 2022

במרוצת השנים כיהן כחוקר וכמרצה אורח במספר מוסדות, בהם: אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת ג'ורג'טאון, אוניברסיטת צ'ארלס סטיוארט באוסטרליה, ומכון מונטריי ללימודים בינלאומיים. הוא כתב ארבעה ספרים בתחום הטרור וההתמודדות עם תופעה זו, וזכה לאורך השנים במספר מענקי מחקר מטעם האיחוד האירופי וגופים נוספים. פרסם כמה עשרות מאמרים שעברו ביקורת עמיתים.

פועלו הציבורי

גנור ייסד את הקהילה האקדמית הבינלאומית להתמודדות עם טרור (ICTAC), והוא חבר מייסד במרכז הבינלאומי למחקרי רדיקליזציה ואלימות פוליטית (ICSR) בקינגס קולג' לונדון. הוא שימש כעמית בכיר במכון למניעת טרור באוקלהומה (MIPT), וכיהן כחבר הוועדה המייעצת הבינלאומית של המרכז הבינלאומי למחקרי אלימות פוליטית וטרור (IDSS) באוניברסיטה הטכנולוגית של נאניאנג בסינגפור.[7][8]

היה חבר במספר ועדות ללוחמה בטרור: הוועדה הישראלית-אמריקאית-פלסטינית למניעת הסתה לאלימות וטרור שהוקמה במסגרת הסכם ואי; הוועדה הלאומית של ישראל לטכנולוגיות לוחמה בטרור; הוועדה המייעצת הבינלאומי של מכון מנהטן עבור משטרת העיר ניו יורק.[7]

גנור שימש כיועץ בתחום הלוחמה בטרור למשרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, המטה ללוחמה בטרור במועצה לביטחון לאומי, ומשרד התחבורה. כמו כן, ייעץ לראש הממשלה בנימין נתניהו בעת כתיבת ספרו מלחמה בטרור.[7]

הוא הופיע מאות פעמים כחבר פאנל וכמרואיין באולפני החדשות בישראל ובעולם,[9][10] וחיבר טורים רבים בנושאי השעה, שראו אור בעיתונות הכתובה.[11][12][13]

ספריו

  • Ganor, Boaz & Stenzler-Koblentz, Liram, Israel’s Targeted Killing Policy - Moral, Ethical & Operational Dilemmas, Palgrave Macmillan, 2022
  • Ganor, Boaz, Israel’s Counter-Terrorism Strategy – Origins to the Present, Columbia University Press, July 2021
  • Ganor, Boaz, Global Alert: Modern Terrorism Rationality and the Challenge to the Democratic World, Columbia University Press, 2015
  • Ganor, Boaz, The Counter-Terrorism Puzzle – A Guide for Decision Makers, Transaction Publishers, 2005. In Japanese: Namiki Shobo Publishing, 2018. In Hebrew: Interdisciplinary Center Publisher ,2003.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יובל אזולאי, דו"ח מצמרר חושף איך תיראה מלחמה עם חזבאללה, באתר כלכליסט, 8 בפברואר 2024
  2. ^ חזון ומעש - חייו של דוד גנור (1919–1997) / דוד לביא, באתר תל אביב שלי
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    [1]
  4. ^ מודעת האבל של לוי אלקנה, באתר מעריב, ‏11 ביולי 1984
  5. ^ בועז גנור, מדיניות ישראל בהתמודדותה עם הטרור: אפקטיביות מול ערכים דמוקרטיים-ליבראליים, באתר ספריות האוניברסיטה העברית בירושלים, ‏2001
  6. ^ אוניברסיטת רייכמן, פרופ' בועז גנור - שותפים לדרך, באתר יוטיוב, ‏3 במאי 2022
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 פרופ' בועז גנור, באתר אוניברסיטת רייכמן
  8. ^ פרופ' בועז גנור, באתר אגודת חוקרי צבא חברה בישראל
  9. ^ International Institute for Counter-Terrorism (ICT), Prof. Boaz Ganor on CNN, YouTube, ‏2023-10-30
  10. ^ ערוץ הכנסת, מחוץ לזמן עם פרופ' בועז גנור, באתר יוטיוב, ‏18 בדצמבר 2016
  11. ^ פרופ׳ בועז גנור, ‏ללא האינטרס האיראני, המלחמה לא הייתה פורצת, באתר מעריב אונליין, 29 בדצמבר 2023
  12. ^ הפלשתינים שחטו את השלום, באתר ישראל היום, ‏12 באוקטובר 2023
  13. ^ בועז גנור, ‏רק שת"פ בינלאומי יהיה אפקטיבי במיגור הטרור, פרופ' בועז גנור, באתר גלובס, 13 ביוני 2018
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38137334בועז גנור