חיוטין אדריכלים
| מיכאל וברכה חיוטין במשרדם, 2015 | |
| תקופת הפעילות |
החל מ 1978 |
|---|---|
| יצירות ידועות | היכל המשפט חיפה |
| פרסים והוקרה | פרס רכטר (שלוש פעמים) |
| אתר משרד חיוטין אדריכלים | |
חיוטין אדריכלים הוא משרד אדריכלים ישראלי המתמחה בתכנון מבני ציבור. המשרד, השוכן בגבעתיים, הוקם על ידי בני-הזוג ברכה ומיכאל חיוטין בשנת 1978. המשרד מרבה להשתתף בתחרויות, שבהן אף זכה בכמה, לרבות בשלושה פרסי רכטר: בשנת 1996 על תוכנית תיאטרון גבעתיים, בשנת 2007 על תוכנית היכל המשפט חיפה ובפעם השלישית ב-2018 על בניין מכון ון ליר בירושלים.
מקימי המשרד
מיכאל חיוּטין נולד בשנת 1941 בעיר וילנה ובשנת 1948 עלה לישראל. ב-1963 סיים את לימודי הנדסה אזרחית בטכניון ושלוש שנים לאחר מכן השלים את לימודי האדריכלות. בשנת 1974 סיים דוקטורט באדריכלות. נפטר ב-17 במרץ 2019.[1]
ברכה חיוטין נולדה ברעננה בשנת 1947. ב-1972 סיימה לימודי אדריכלות בטכניון ולאחר מכן עבדה במשרדם של האדריכלים אורה ויעקב יער, שם עבדה בין השאר על תוכנית שכונת נווה כפיר בדרום תל אביב. בין השנים 1973–1977 עבדה במשרדו של האדריכל רם כרמי.
בני הזוג פתחו את משרדם המשותף בשנת 1978. המשרד התמחה במבני ציבור, חלקם מבני אקדמיה וחלקם מבנים עירוניים. לאורך השנים ניגשו לתחרויות אדריכלים רבות, שבחלקן זכו בפרסים לרבות פרסים ראשונים לביצוע. בשנת 2018 זכו בני הזוג בפעם האחרונה במשותף בתחרות שארגנה עיריית ירושלים לתכנון חידוש כיכר ספרא וסביבתה הקרובה. חודשים ספורים לאחר מכן ניפטר מיכאל חיוטין ממחלה קשה.
פרויקטים נבחרים
- הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, אוניברסיטת תל אביב (בשיתוף דן איתן), 1988
- 220 יח"ד, רעות, 1994
- בניין הסנאט, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1994
- תיאטרון גבעתיים, 1996
- מוזיאון מאנה כץ, חיפה, פרס ראשון בתחרות, 2000 (לא בוצע)
- היכל המשפט חיפה, פרס ראשון בתחרות, 2004
- כיכר דייכמן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2006
- מוזיאון הסובלנות, ירושלים (בביצוע על פי תכנון אחרים), 2010
- בניין האקדמיה ע"ש פולונסקי, קמפוס מכון ון ליר, 2014
- בניין מעבדות ביוטכנולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון, 2015
- חידוש כיכר ספרא, ירושלים, מקום ראשון בתחרות (בשיתוף דניאל לוקסמבורג, לא בוצע), 2018
פרסומים
- "מגילת ירושלים בקומראן" (הוצאת בבל, 2003)
- "Architecture For Justice" מוזיאון תל אביב לאמנות, 2006)
- "אדריכלות החברה האוטופית" (הוצאת מאגנס, 2010)
- "מחזון למציאות - אדריכלות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב 2006-1990" (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2010)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של חיוטין אדריכלים- אסתר זנדברג: "היכל הפולחן האדריכלי", 16.5.07, הארץ.
- מיכאל יעקובסון: סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015
- נעמה ריבה, איך ייראה קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון במאה ה-21, באתר אקסנט, 16 במרץ 2014
- פרס רכטר מוענק לאדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין, 25.3.07, ארכיג'וב.
- אתר משרד "חיוטין אדריכלים"
- מיכאל יעקובסון, נגמרה הסובלנות?, באתר Xnet, 3 באוקטובר 2011
- מיכאל וברכה חיוטין: "בזכות התחרות האדריכלית, בגנות בצלאל", 13.9.11,Xnet.
- מיכאל יעקובסון: בפעם השנייה: האדריכלים מתפטרים מהפרויקט, 3.10.11, Xnet.
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין המרכז האוניברסיטאי באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 6 בפברואר 2016
- מירב מורן: "האינטואיציה עולה על הכל בתחום הזה", 10.4.11, גלובס.
- נעמה ריבה, מדוע הבניין החדש של מכון ון ליר הוא הפתעה לטובה, אתר אקסנט, 9 במרץ 2014
- מיכאל יעקובסון: סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין המרכז האוניברסיטאי באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 6 בפברואר 2016
- מיכאל יעקובסון: פרס מפעל חיים יוענק לאדריכלים דן איתן, ברכה ומיכאל חיוטין, 4 ביוני 2018, xnet
- מיכאל יעקובסון: מת מיכאל חיוטין, מבכירי האדריכלים בישראל, זוכה פרס רכטר 3 פעמים, 17 במרץ 2019, xnet
הערות שוליים
- ^
נעמה ריבה, מת מיקי חיוטין, מגדולי האדריכלים בישראל, באתר הארץ, 17 במרץ 2019
25796054חיוטין אדריכלים