דירוג QS של אוניברסיטאות בעולם
דירוג QS של אוניברסיטאות בעולם (באנגלית: QS World University Rankings) הוא דירוג של אלף האוניברסיטאות המובילות בעולם, זאת מתוך כ-5,500 מוסדות הנבדקים לצורך הדירוג. הדירוג הנעשה על ידי החברה הבינלאומית Quacquarelli Symonds (QS) המתמחה בחינוך. משנת 2004 ועד 2009 פרסמה החברה את הדירוג בשיתוף עם השבועון הבריטי Times Higher Education, ומאז 2010 מתפרסמים שני דירוגים נפרדים, האחד של QS והאחר הוא דירוג אוניברסיטאות בעולם של Times Higher Education.
בנוסף לשני דירוגים אלה, בולט דירוג נוסף של אוניברסיטאות בעולם, הידוע בכינוי "דירוג שאנגחאי".
השיטה
דירוג QS מנסה להתבסס על קשת נרחבת של פעילויות אוניברסיטאיות. חמישה מדדים באים לידי ביטוי בדירוג:
ביקורת עמיתים אקדמית (40%)
מרכיב זה בדירוג מבוסס על סקר דעות המכונה "ביקורת עמיתים אקדמית", שלצורך ביצועו חברת QS עושה שימוש ברשימות דיוור שרכשה, בבקשות ובהצעות המוגשות לה, ופונה לאקדמאים פעילים בעולם כדי לזהות את האוניברסיטאות המובילות בתחומם. QS מפרסמת את תפקידיהם המקצועיים והתפוצה הגאוגרפית של משתתפי הסקר.
לצורך הדירוג לשנת 2010 ניתן משקל לתוצאות סקר בקרב 15,050 אנשי מקצוע אקדמאים, כולל משובים שהתקבלו מן השנתיים האחרונות אם לא התקבל מאותו אדם משוב עדכני יותר. המשיבים יכלו להציע עד 30 אוניברסיטאות, אולם אסור להם להצביע על המוסד בו הם פועלים. בממוצע כל משיב מציע 20 מוסדות, סך הכל יותר מ-170,000 פרטי מידע.
בשנת 2004, כאשר נערך הדירוג הראשון, חלקו של הסקר במשקל הכללי היה 50%. חלקו של הסקר הופחת ל-40% לאחר שהוסף מרכיב "ביקורת מגייסי כוח אדם".
ביקורת מגייסי כוח אדם (10%)
מרכיב זה ביצירת הדירוג מתבצע בשיטה דומה לזו של מרכיב "ביקורת עמיתים אקדמית", אולם הסקר מופנה למגייסי כוח אדם, המחפשים מועמדים לעבודה בקנה מידה בינלאומי. מספר הנשאלים בשנת 2010 היה 5,007 אנשי מקצוע. תוצאות סקר זה מרכיבות 10% מן הציון הכללי של האוניברסיטה. הסקר הזה נערך על בסיס ההנחה שמעסיקים יכולים להעריך באופן מדויק את איכות בוגרי מוסדות אקדמיים.
יחס איש סגל/תלמיד (20%)
היחס שבין מספר אנשי הסגל למספר התלמידים באוניברסיטה נועד לבחון את מחויבות המוסד להוראה, אולם חברת QS הודתה כי מדד זה אינו מספק.
ציטוטים ביחס לאנשי סגל (20%)
מספר הציטוטים שלהם זוכים מאמרי מחקר של אנשי סגל הוא אחד המדדים בהם נעשה שימוש נרחב בשיטות דירוג שונות של מוסדות אקדמיים. מאז שנת 2007 QS עושה שימוש במאגר המידע Scopus לצורך קביעת נתון זה. הנתון מורכב מן היחס שבין המספר הכולל של ציטוטי מאמרים בחמש שנים אחרונות, לבין מספר אנשי הסגל האקדמי באוניברסיטה.
חברת QS הסבירה כי היא מעדיפה שיטת חישוב זו על פני מניין מספר הציטוטים לכל מאמר, כפי שנעשה בשיטות דירוג אחרות, וזאת כדי להפחית את השפעת המחקר הביו-רפואי על התמונה הכוללת היות שבתחום הביו-רפואה קיימת תרבות שלטת של "פרסם או היכחד" (publish or perish).
אוריינטציה בינלאומית (10%)
המרכיב האחרון בציון לצורך הדירוג מורכב משני מדדים שנועדו למדוד את הנטייה הבינלאומית של האוניברסיטה: חצי ממרכיב זה מוקדש לאחוז התלמידים הזרים במוסד וחצי מוקדש לאחוז אנשי סגל זרים במוסד.
דירוג QS ל-100 האוניברסיטאות הראשונות בעולם
אוניברסיטאות ישראליות בדירוג
שם המוסד | 2020 | 2021 | 2022 | 2023 | 2024 | 2025 |
---|---|---|---|---|---|---|
אוניברסיטת תל אביב | 219 | 230 | 255 | 260 | 215 | 209 |
האוניברסיטה העברית בירושלים | 162 | 177 | 198 | 222 | 251 | 281 |
הטכניון | 257 | 291 | 330 | 408 | 392 | 416 |
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | 419 | 446 | 471 | 490 | 469 | 471 |
אוניברסיטת בר-אילן | 551 | 551 | 477 | 501–510 | 545 | 671–680 |
אוניברסיטת חיפה | 651–700 | 701–750 | 701–750 | 701–750 | 651–660 | 671–680 |
ביקורת
דירוג QS של אוניברסיטאות בעולם ספג ביקורת מצד גורמים רבים על שהוא שם דגש רב מדי על ביקורת עמיתים, מרכיב המקבל 40% בציון הכללי של המוסד. היו שהביעו דאגה באשר לאופן שבו נאספים הנתונים למרכיב ביקורת העמיתים[2].
חברת QS אף הואשמה בטעויות שנפלו באופן איסוף המידע. כך, בדירוג לשנים 2006 ו-2007 נופלת אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס מן המקום ה-48 למקום ה-161 לאחר שחברת QS בילבלה את הנתונים בינה לבין אוניברסיטת וושינגטון הפועלת בעיר סיאטל במדינת וושינגטון[3]. חברת QS ביצעה שגיאה דומה שנה קודם לכן, כאשר אספה נתונים עבור כתב העת Fortune ובילבלה בין שני בתי ספר לעסקים הפועלים בשני מוסדות חינוך במדינת קרוליינה הצפונית.
דווחו אף שגיאות באופן שבו בא לידי ביטוי מרכיב היחס בין מספר אנשי סגל לתלמידים. בכנס הבינלאומי ה-16 לחינוך שנערך בקרייסטצ'רץ' בניו זילנד בשנת 2007 הוצג מאמר החושף טעויות יסודיות באופן ביצוע דירוג ה-QS לאוניברסיטאות בעולם[4]. כמה מן הנקודות העיקריות עליהן עומדת ביקורת זו הן: מחצית ממשקל הדירוג מורכב מן התדמית הנוכחית של המוסד האקדמי: 40 אחוז מתוצאות סקר בין עמיתים באקדמיה ("ביקורת עמיתים"), ו-10 אחוז נוספים מסקר בין מעסיקים פוטנציאלים בעולם. באופן זה הסקר פתוח מדי למניפולציות כיוון שחברת QS אינה חושפת מי הם הנשאלים בסקר, או מהן השאלות המוצבות להם. על שינויים בקהל הנשאלים, או במשקל הניתן לשאלות, ניתן לשנות באופן מהותי את תוצאות הסקר. כך:
- מאגר הנשאלים בסקר מוטה לטובת אנשי סגל אקדמי ממדינות שבהן Times Higher Education מוכר וידוע (כך עד לשנת 2009 שבה נערך הדירוג במשותף עם ירחון זה), כגון בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד, מלזיה וכדומה.
- יפה לשמוע שנשאלים מספרים על מוסדך דברים טובים, אך חשוב יותר שדברים אלה יהיה מדויקים. קשה להימנע מן הפיתוי לעשות שימוש בדירוג לצורך קידום ושיווק המוסד האקדמי, אולם זוהי שגיאה להניח כי מדובר בנתונים מבוססים היטב.
- תוצאות הדירוג משתנות לעיתים בחדות משנה אחת לאחרת, במיוחד בין המקומות 100–200 בדירוג, שם הבדלים קטנים בנתונים עשויים ליצור קפיצות חדות בדירוג. כך לדוגמה, אוניברסיטת אמורי באטלנטה עלתה בשנה אחת מן המקום ה-173 בדירוג למקום ה-56, אוניברסיטת פרדו נפלה מן המקום ה-56 למקום ה-127.
בשנת 2007 הוכנסו מספר שינויים לשיטת הדירוג שנועדו להשיב על טענות אלה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של דירוג QS של אוניברסיטאות בעולם
- דירוג QS לשנת 2016 (באנגלית)
- דירוג QS לשנת 2012 (באנגלית)
- דירוג QS לשנת 2010 (באנגלית)
- דירוג QS לשנת 2004, עת נערך בשיתוף עם Times Higher Education (באנגלית)
- דירוג QS של אוניברסיטאות בעולם, ברשת החברתית פייסבוק
- דירוג QS של אוניברסיטאות בעולם, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- דירוג QS של אוניברסיטאות בעולם, ברשת החברתית אינסטגרם
- דירוג QS של אוניברסיטאות בעולם, סרטונים בערוץ היוטיוב
הערות שוליים
- ^ QS World University Rankings 2022
- ^ So That's how They Did It, University Ranking Watch, 05/09/2006
- ^ Another Kenan-Flagler: The Case of Washington University in St. Louis, University Ranking Watch, 11/11/2007
- ^ Simon Marginson, Rankings: Marketing Mana or Menace?,
39054777דירוג QS של אוניברסיטאות בעולם