בית הלוחם
בית הלוחם הוא מרכז ספורט-שיקום ופעילות חברתית לנכי צה"ל ובני משפחותיהם, המופעל על ידי ארגון נכי צה"ל. השירותים שבית הלוחם מעניק אמורים לענות על צורכי אוכלוסיית נכי צה"ל והם נגישים מבחינה פיזית ומבחינה ארגונית לאוכלוסייה זו.
מרכזי בית הלוחם הכוללים בריכת שחיה מקורה ורחבה, מדשאות, חדר כושר, אולמות ספורט, חדרי משחקים, מועדוני קריאה, אולם תרבות וחדרי פעילות ייחודיים כמו קליעה למטרה, סנוקר ועוד. לצד כל אלה קיימת פעילויות העשרה במסגרת חוגים רבים בתחומים מגוונים לחברי הבית, ולבני משפחותיהם.
מרכזי בית הלוחם פועלים באמצעות תקציבים מאגף השיקום במשרד הביטחון, ומתרומות של נדבנים מהארץ ומחו"ל. חברי ארגון נכי צה"ל יכולים להיות חברים בבית הלוחם ולשלם על ההשתתפות בפעילותו בעלות נמוכה וסמלית. בתי הלוחם הוקמו לפי הסדר הבא בתל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע. בית הלוחם הבא צפוי לקום בעיר אשדוד.
בית הלוחם תל אביב
בשנות ה-60, לאחר שראו בתים דומים באנגליה ובפינלנד, החליטו בארגון הנכים להקים בית לוחם בתל אביב[1]. בתחילת 1966 הוצגו תוכניות למבנה שהוכנו על ידי אברהם יסקי, יעקב גיל וחייקה פרידמן והוחל בגיוס תרומות של 3 מיליון לירות לצורך הקמתו, בחסות אשת ראש הממשלה, מרים אשכול[2]. במסגרת מסע גיוס הכספים הוקדשו ההכנסות ממופעים שונים למען בניית הבית. בין השאר, תרם ארתור רובינשטיין את ההכנסות מהסרט שהוכן עליו[3] ומרלן דיטריך וסמי דייוויס ג'וניור קיימו מופעים מיוחדים בישראל[4]. עירית תל אביב הקצתה עבור המבנה מגרש בן 15 דונם בשכונת אפקה שבצפון תל אביב[5]. בפברואר 1968 נחתם חוזה בין ארגון הנכים ועירית תל אביב על הקמת הבית[6] ובמאי 1968 הונחה אבן פינה לבית[7]. סולל בונה זכתה במכרז להקמת המבנה והבנייה החלה ביוני 1970[8]. הבנייה התקדמה[9] ולאחר מספר דחיות[10][11] הבנייה הושלמה בסוף שנת 1974. יוסקה לוטנברג ניהל את הבית במשך שנים רבות. על תכנון בית הלוחם זכו יסקי וגיל בפרס רוקח במרץ 1976[12]. ב-2016 נחנכה מחדש בבית הלוחם הבריכה האולימפית לאחר שקורתה מחדש ולצידה הוקמה בריכה טיפולית נפרדת וחדר מכונות חדש לתפעול הבריכות וחימומם. השדרוג עלה כ-30 מיליון שקל.
בית הלוחם חיפה
בשנת 1968 הוחלט על הקמת מבנה בחיפה שישמש במשותף כמרכז יד לבנים ובית הלוחם[13]. בתחילת 1969 הוקצה לבית הלוחם מגרש בשטח 25 דונם על המורדות המערביים של הכרמל הצרפתי ליד סטלה מאריס ומרכז חינוך ליאו באק[14]. בספטמבר 1969 הוכרז על תחרות אדריכלים לתכנון המבנה[15] בו זכה האדריכל דוד ינאי בינואר 1970[16][17]. במרץ 1971 הוגשה תביעה לבית המשפט לבטל את התחרות, אך התביעה נדחתה[18]. תוכנן לקיים הנחת אבן פינה לבית יד לבנים באוקטובר 1969[19][20]. בפברואר 1971 נתקבלה תרומה גדולה עבור הקמת המבנה מארגון ברית שלום בפילדלפיה והוסכם שהבית ייקרא על שם הארגון[21]. טקס הנחת אבן פינה התקיים בספטמבר 1971 לכבוד חברי ארגון ברית שלום[22] שתרמו מיליון דולר להקמת המבנה[23]. בשנת 1974 הושלמה הכשרת המגרש לבנייה והתקיים מכרז לבניית השלד. במכרז זכה הקבלן לבזובסקי שהגיש הצעה נמוכה בהרבה מההצעה הנוספת היחידה שהוגשה, זו של סולל בונה. ביולי 1977 הגיש האדריכל ינאי תלונה במשטרה בה נטען שהקבלן בנה את המבנה באיכות ירודה וכי דרש סכומים מנופחים בחשבונות כוזבים[24]. בעקבות זאת המשטרה פתחה בחקירה[25]. ארגון הנכים ועיריית חיפה התייצבו לצידו של הקבלן ופיטרו את האדריכל ינאי. לטענת המשטרה, ארגון הנכים ואנשי העירייה הפריעו לחקירת המשטרה, אף על פי שהם היו הקרבנות של מעשי המרמה[26]. ינאי פנה לבג"ץ בדרישה למנוע את פיטוריו, אך השופטים הפנו את ינאי להגיש תביעה אזרחית וטענו שבג"ץ אינו המקום לבירור עובדות המקרה[27]. לעזרתו של ינאי הוקם ועד ציבורי שביקש להאבק בשחיתות וכלל את מרדכי וירשובסקי, מאיר זורע, יוחאי בן נון ויעקב רודיטי, יו"ר אגודת האדריכלים בישראל[28]. בהמשך הוגשו כתבי אישום שהסתיימו בהרשעת נציגי הארגון[29]. כמו כן, המעורבים הגישו תביעות נזיקין הדדיות[17][30][31][32].
תוכנית בית הלוחם כללה פירמידה שהייתה אמורה להבנות מבטון, אולם במהלך הבנייה היא הומרה לפלדה[33][34].
חקירת המשטרה עכבה את המשך בניית בית הלוחם[35][36]. העבודות היו אמורות להתחדש בינואר 1979 בפיקוחו של האדריכל בצלאל הוד שנבחר להחליף את דוד ינאי[37]. בקשה של ינאי לעצור את הבנייה עד בירור תביעתו נגד העירייה על פיטוריו נדחתה על ידי בית המשפט[38], והבית נפתח לבסוף בשנת 1985. אולם הספורט של בית הלוחם נחנך בנובמבר 1986[39]. בית המשפט הוציא צו שאסר על בניית בית יד לבנים הצמוד לבית הלוחם שלא דרך האדריכל דוד ינאי ובעקבות זאת החליטה העירייה לבנות את בית יד לבנים באתר אחר[40].
בית הלוחם ירושלים
בשנת 1994 הוקם בית הלוחם בירושלים, בשכונת מנחת.
בית הלוחם באר שבע
בית הלוחם בבאר שבע, שהוחלט על בנייתו ואף הוקצה לו מגרש בשנת 1971[41], נפתח בסוף שנת 2010. המבנה פרוש על 17 דונם, והושקעו בו כ- 80 מיליון שקל.
האדריכל הראשי שתכנן את בית הלוחם באר שבע הוא איתן קימל, באמצעות המשרד קימל אשכולות אדריכלים. בשנת 2011 הוענק לאיתן קימל, מיכל אשכולות, אילן כרמי ושחף זית ממשרד זה פרס רכטר לאדריכלות על תכנון בית הלוחם באר שבע. בית הלוחם מהווה המשך לאדריכלות הבטון החשוף המאפיינת רבים ממבנה הציבור בבאר שבע, והתכנון משלב בין הבטון והזכוכית ובין המרחב המדברי העוטף אותו. אפשר לראות זאת בבירור מחלונות אולם הבריכה הטיפולית אשר ממנה נשקף נוף מדברי.
בראש בית הלוחם באר שבע עומד גילי מולכו.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית הלוחם |
- על אודות בתי הלוחם באתר ארגון נכי צה"ל
- בית הלוחם באר שבע מברך את משרד 'קימל אשכולות אדריכלים' על זכייתו בפרס רכטר היוקרתי לאדריכלות על תכנון בית הלוחם בבאר שבע
- אבי פז, קירות מבטון חשוף, אנשים עם לב זהב: ביקור בבית הלוחם בבאר שבע, באתר Xnet, 19 באפריל 2015
- בית הלוחם, דבר, 20 באוגוסט 1970, תמונה של דגם המבנה שפורסם בהתחלת הבנייה
הערות שוליים
- ^ אלי לנדאו, בית הלוחם של ארגון הנכים, מעריב, 19 באוגוסט 1965
- ^ "בית הלוחם" - מרכז שיקום לנכים יוקם בתל אביב, דבר, 19 בינואר 1966
- ^ ההכנסות מהקרנת הסרט, דבר, 11 בנובמבר 1969
- ^ סאמי דיוויס יופיע היום לטובת בית הלוחם, דבר, 10 בספטמבר 1969
- ^ שמשון עופו, בית הלוחם לנכי המלחמה, דבר, 22 באוגוסט 1967
אותר שטח לבית הלוחם, דבר, 5 בדצמבר 1967 - ^ נחתם חוזה להקמת בית הלוחם בתל אביב, דבר, 16 בפברואר 1968
- ^ הונחה אבן הפינה לבית הלוחם באפקה, מעריב, 16 במאי 1968
- ^ הוחל בהקמת בית הלוחם באפקה, דבר, 25 ביוני 1970
- ^ ש. לדרמן, הצילום לא היה של בית הלוחם, מעריב, 10 במרץ 1971
- ^ בית הלוחם לנכי צה"ל ייפתח הקיץ בתל אביב, דבר, 14 במרץ 1973; בימים אלה הולכת ונשלמת, דבר, 14 במרץ 1973
- ^ בית הלוחם באפקה ייפתח בסוף החודש, דבר, 14 בנובמבר 1973
מראה כללי של בית הלוחם, דבר, 14 בנובמבר 1973 - ^ פרס רוקח למתכנני בית הלוחם באפקה, דבר, 22 במרץ 1976
- ^ מרכז תרבות יד לבנים יוקם בחיפה, דבר, 16 ביוני 1968
- ^ בית הלוחם ויד לבנים יוקמו בחיפה, דבר, 2 בפברואר 1969
- ^ עירית חיפה, דבר, 5 בספטמבר 1969
- ^ עירית חיפה, מעריב, 12 בינואר 1970
- ^ 17.0 17.1 בג"ץ 348/78 - אדריכל דוד ינאי ואח' נ' עירית חיפה ואח' . פ"ד לג(1), 47.
- ^ אדריכלים דורשים צו מניעה נגד הקמת בית הלוחם בחיפה, דבר, 5 במרץ 1971
- ^ אבן פינה לבית יד לבנים ובית הלוחם תונח מחר בחיפה, דבר, 22 באוקטובר 1969
- ^ ייתכן שהטקס בוטל בגלל הפיגועים בחיפה באותו יום
- ^ נחתם הסכם לבניית בית הלוחם ויד לבנים בחיפה, דבר, 17 בפברואר 1971
- ^ הונחה אבן פינה לבית הלוחם בחיפה, מעריב, 7 בספטמבר 1971
- ^ הגיעו חברי ברית שלום מפילדלפיה, מעריב, 3 בספטמבר 1971
- ^ האדריכל ינאי הגיש תביעת פיצויים בסך 12 מיליון לירות, מעריב, 14 במאי 1979
- ^ מהנדס אתר בית הלוחם בחיפה חשוד בהגשת חשבונות כוזבים, דבר, 19 באוגוסט 1977
- ^ המשטרה: עיריית חיפה וארגון נכי צה"ל הפריעו לחקירה, דבר, 23 בנובמבר 1978
- ^ נדחתה עתירה להפסיק בניית "יד לבנים" בחיפה, מעריב, 10 בנובמבר 1978
בג"ץ מותח ביקורת על פיטורי אדריכל בית הלוחם בחיפה, דבר, 13 בדצמבר 1978 - ^ האגודה לעזרת האזרח הבודד, דבר, 29 בדצמבר 1978
- ^ יואב איתיאל, דוד ינאי צדק, אתר בראל נכסים
- ^ אריה מרינסקי, באור ובסתר, עמוד 144
- ^ דוד זוהר, 10 מיליון ל"י תובע ארגון נכי צה"ל מאדריכל בית הלוחם, מעריב, 2 בינואר 1979
- ^ אדריכל בית הלוחם בחיפה תובע 12 מיליון ל"י פיצויים, דבר, 2 בינואר 1979
- ^ יותר משנה חיפה אדריכל בית הלוחם על הקונסטרוקטור רוזנהאפט, דבר, 17 בינואר 1979
- ^ דוד זוהר, הפירמידה מבטון עלולה ליפול אמר המתכנן, מעריב, 31 בינואר 1979
דוד זוהר, אילו החליטה העיריה היתה הפירמידה מבטון, מעריב, 4 בפברואר 1979 - ^ עיריית חיפה שוקלת פניה לבימ"ש נגד אדריכל בית יד לבנים, דבר, 8 בספטמבר 1977
- ^ ברוך מאירי, וייצמן הבטיח לנכי צה"ל לבדוק פרשת מעצר יושב ראש ארגונם, מעריב, 29 בינואר 1979
- ^ בניית בית הלוחם בחיפה תסתיים במאי 1980, דבר, 24 בינואר 1979
- ^ בקשתו של האדריכל, דבר, 19 בנובמבר 1979
- ^ נחנך אולם ספורט בית הלוחם בחיפה, מעריב, 19 בנובמבר 1986
- ^ מ. גולן, שערוריית בית יד לבנים בחיפה, מעריב, 17 בדצמבר 1986
- ^ על הקמת בית הלוחם בבאר שבע, דבר, 6 במאי 1971