1945 במדע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך מורחב – 1945
ארכאולוגיה
- גילוי ספריית נגע חמאדי, אוסף פפירוסים מימי ראשית הנצרות עם טקסטים נוצרים וגנוסטיים עתיקים.
ביולוגיה
- סלבדור לוריא ואלפרד הרשי מוכיחים שלוירוסים יש מוטציות
טכנולוגיה
- ארתור סי. קלארק מציג לראשונה את רעיון לווין התקשורת הגאוסטציונרי
- יצרנית המוצרים הצבאיים האמריקנית ריית'און רושמת פטנט על תנור מיקרוגל שהומצא על ידי עובד החברה פרסי ספנסר
- מכירות של עט כדורי בארצות הברית
- תחילת יצור של סלינקי, צעצוע סרנדיפי המשמש להדגמת עקרונות פיזיקליים שונים
- הפעלה של מתקן ההתפלה הראשון
כימיה
- גילוי פרומתיום, יסוד כימי מס' 61
- גילוי מבנה מולקולרי מרחבי של פניצילין על ידי דורותי קרופוט הודג'קין.
- גילוי מבנה מולקולרי מרחבי של הסטרואיד כולסטריל יודיד על ידי דורותי קרופוט הודג'קין
- ילפרגדה סובארו מצליח להפיק חומצה פולית גבישית בדרגת ניקיון גבוהה
מדעי המחשב
- פיתוח אלגוריתם מיון מיזוג על ידי ג'ון פון נוימן, שימוש מוקדם באלגוריתם הפרד ומשול למחשבים
- פיתוח Plankalkül, שפת תכנות ראשונה על ידי קונראד צוזה.
- תיאור ממקס על ידי וניבר בוש, מערכת היפרטקסט תאורטית שיושמה במידה רבה ב-World Wide Web
- 30 ביוני – פסרום דו"ח של ג'ון פון נוימן הכולל תיאור מפורט של ארכיטקטורת פון נוימן, מודל למבנה המחשב על פיו פועלים מחשבים עד היום
מוסדות
- לראשונה נבחרות שתי נשים כחברות בחברה המלכותית, קתלין לונסדייל ומרג'ורי סטיבנסון (Marjory Stephenson)
מתמטיקה
פיתוח תורת הקטגוריות על ידי סמואל איילנברג (Samuel Eilenberg) וסאונדרס מקליין (Saunders MacLane)
פיזיקה
פטרייה אטומית שנוצרה מעל העיר נגסאקי (מימין) ומעל העיר הירושימה (משמאל) זמן קצר לאחר הטלת פצצת האטום עליהן
- 16 ביולי – ניסוי ראשון של נשק גרעיני; ניסוי טריניטי בו שימוש ב-6 קילוגרם פלוטוניום יוצר פיצוץ בעוצמה של 20 קילוטון TNT
- 6,9 באוגוסט – הפצצות גרעיניות על הירושימה ונגסאקי ביפן
- 12 באוגוסט – פרסום דו"ח סמית, סיקור תוכנית מנהטן לשימוש באנרגיה אטומית למטרות צבאיות
- המצאת המיקרוטרון על ידי ולדימיר וקסלר (Vladimir Veksler)
פרסים
- פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה - וולפגנג פאולי, אוסטריה, על גילוי עקרון האיסור, הקרוי גם עקרון פאולי
- פרס נובל לכימיה - ארטורי אילמארי וירטאנן, על מחקריו והמצאותיו בתחום החקלאות וכימיית התזונה, ובמיוחד על שיטת שימור החציר שלו
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - אלכסנדר פלמינג, ארנסט בוריס חיין, הווארד וולטר פלורי בריטניה, על גילוי הפניצילין ותרומתו לריפוי מחלות מידבקות
נולדו
- 4 בינואר – ריצ'רד שרוק (Richard Royce Schrock), כימאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה על חלקו בפיתוח שיטת המטתזה בסינתזה אורגנית
- 26 בינואר – ג'ון קוטס, מתמטיקאי, יליד אוסטרליה, עוסק בתורת המספרים ובגאומטריה אלגברית
- 9 בפברואר – יוֹשִינוֹרִי אוֹסוּמִי, ביולוג של התא, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2016 בזכות הישגיו בתחום האוטופגיה
- 15 בפברואר – דאגלס הופשטטר, פיזיקאי ומדען מחשב אמריקאי ממוצא יהודי עוסק בתחום הבינה המלאכותית וחתן פרס פוליצר לשנת 1980 בזכות ספרו "גדל, אשר, באך"
- 20 בפברואר – ג'ורג' סמוט, אסטרופיזיקאי וקוסמולוג אמריקאי חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2006 על חלקו במיפוי קרינת הרקע הקוסמית
- 24 במרץ – רוברט בקר, פלאונטולוג אמריקאי המתמחה בדינוזאורים, ובפרט בהתנהגותם ובאקולוגיה שלהם.
- 3 במאי – ג'פרי סי. הול, גנטיקאי וכרונוביולוג אמריקאי. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017, על חלקו בגילוי המנגנון המולקולרי המשפיע על השעון הביולוגי
- 19 ביולי – ריצ'רד הנדרסון (Richard Henderson), ביופיזיקאי סקוטי, עוסק בביולוגיה מולקולרית, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2017 על תרומתו בפיתוח מיקרוסקופיה אלקטרונית קריוגנית ברזולוציה גבוהה לבחינה של מערכות ביוכימיות בתמיסות
- 22 ביולי – אדל גולדברג, מדענית אמריקאית בתחום מדעי המחשב, לקחה חלק בפיתוח שפת התכנות Smalltalk-80 והטביעה את חותמה בתחום התכנות מונחה עצמים
- 1 באוגוסט – דאגלס אושרוף, פיזיקאי יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1996 על גילוי נוזליות על בהליום-3
- 28 באוגוסט ויליאם אונרו, פיזיקאי קנדי, עוסק בכבידה, חורים שחורים וקוסמולוגיה, תיאר באופן תאורטי את אפקט אונרו (Unruh effect)
- 24 בספטמבר – איאן סטיוארט, מתמטיקאי בריטי, נודע בתרומתו לתורת הקטסטרופות וככותב של ספרי מדע פופולרי ומדע בדיוני.
- 2 באוקטובר – מרטין הלמן, קריפטוגרף יהודי-אמריקני, חתן פרס טיורינג לשנת 2015 על תרומתו לפיתוח הצפנת המפתח הפומבי
- 18 באוקטובר – דוסה מק'דאף, מתמטיקאית אנגליה, עוסקת בטופולוגיה וגאומטריה סימפלקטית
- 31 בדצמבר – לאונרד אדלמן, פרופסור יהודי-אמריקאי למדעי המחשב ולביולוגיה מולקולרית, ידוע בעיקר בזכות חלקו בפיתוח מערכת ההצפנה במפתח פומבי RSA, ופיתוחיו בתחום המחשוב המולקולרי.
נפטרו
.jpg)
- 6 בינואר – ולדימיר ורנדסקי, מינרולוג גאוכימאי וגאולוג רוסי וסובייטי, ממיסדי הגאכימיה, ביוגאוכימיה ורדיוגאולוגיה, חתן פרס סטלין, (נולד ב-1863)
- 15 בינואר – וילהלם וירטינגר (Wilhelm Wirtinger), מתמטיקאי אוסטרי, עסק באנליזה מרוכבת, גאומטריה, אלגברה, תורת המספרים ותורת הקשרים, (נולד ב-1865)
- 31 במרץ – הנס פישר, כימאי אורגני גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1930, "על מחקרו בתחום הכלורופיל והסינתזה של הֶמין" (נולד ב-1881)
- 18 באפריל – ג'ון פלמינג, מהנדס חשמל ופיזיקאי אנגלי, ממציא הדיודה ב-1904 ואחראי לניסוח כלל יד ימין וכלל יד שמאל (נולד ב- 1849)
- 4 באוגוסט – גרהרד גנצן (Gerhard Gentzen), מתמטיקאי גרמני, עסק ביסודות המתמטיקה ותורת ההוכחות, מת ברעב במחנה מעצר של הצבא הרוסי בפרג (נולד ב-1909)
- 10 באוגוסט – רוברט גודרד, פיזיקאי אמריקאי, מחלוצי מדע הטילים המודרני והאסטרונאוטיקה, (נולד ב-1882)
- 31 באוגוסט – סטפן בנך, מתמטיקאי פולני, ממייסדי ענף האנליזה הפונקציונלית (נולד ב-1892)
- 24 בספטמבר – הנס גייגר, פיזיקאי גרמני, חוקר הרדיואקטיביות, (נולד ב-1882)
- 1 באוקטובר – וולטר קאנון (Walter Bradford Cannon), פיזיולוג אמריקאי, טבע את המושג תגובת הילחם או ברח ופיתח את המושג הומאוסטאזיס (נולד ב-1871)
- 6 בנובמבר – יוג'ין בינגהאם, כימאי אמריקאי, פיתח את תחום הריאולוגיה וישומו ההנדסי (נולד ב-1876)
- 20 בנובמבר – פרנסיס ויליאם אסטון, פיזיקאי כימאי בריטי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1922, על גילוי איזוטופים למספר גדול של יסודות לא-רדיואקטיביים בעזרת ספקטרוגרף המסה שהמציא, ועל הצגת כלל המספר השלם, (נולד ב-1877)
- 4 בדצמבר – תומאס הנט מורגן, ביולוג אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1933 על תגליתו כי הגנים, שנמצאים על הכרומוזומים, מהווים את יחידות הבסיס של התורשה (נולד ב-1866)
- 11 בדצמבר – שארל פברי, פיזיקאי צרפתי, התמחה בתחום האופטיקה והספקטרוסקופיה, יש לו חלק בגילוי שכבת האוזון ובהמצאת האינטרפרומטר פברי-פרו, (נולד ב-1867)
- 22 בדצמבר – ארתור קורן (Arthur Korn), פיזיקאי, מתמטיקאי וממציא גרמני, יהודי, חלוץ בתחום הטלקומוניקציה, תרם לפתוח הפקס, (נולד ב-1870)
| שנים במדע - המאה ה-20 | |
|---|---|
|
קישורים חיצוניים
