1994 במדע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך מורחב – 1994
אסטרונומיה
- 16-22 ביולי - שרידים של השביט שומייקר-לוי 9 פוגעים בצדק
- 12 באוקטובר – סיום הקשר עם הגשושית מגלן
ארכאולוגיה
- 31 במרץ – כתב העת Nature מדווח על מציאת גולגולת שלמה באתיופיה, השייכת למין אדם קדום, אוסטרלופיתקוס אפרנסיס
- 18 בדצמבר – גילוי מערת שובה במחוז ארדש בצרפת, שמכילה ציורי מערות עתיקים
ביוכימיה
- עגבנייה מסוג Flavr Savr עם שיפור גנטי אושרה למאכל בארצות הברית
- גילוי GFP, חלבון פלואורסצנטי ירוק שהפך כלי חשוב במחקר הביולוגי
טכנולוגיה
- 6 במאי – פתיחת מנהרת התעלה בין צרפת לאנגליה
- 9 בנובמבר – גילוי דרמשטטיום, יסוד כימי מס' 110 על ידי צוות מדענים במרכז הלמהולץ למחקר יונים כבדים שבדרמשטאדט, גרמניה
- 8 בדצמבר – גילוי רנטגניום, יסוד כימי מס' 111 על ידי קבוצת מדענים גרמנים במרכז הלמהולץ למחקר יונים כבדים בדארמשטאט
מדעי המחשב
- 14 במרץ – שחרור גרסה ראשונה של לינוקס
- 13 באוקטובר – הודעה על שחרור דפדפן Netscape Navigator כתוכנה חופשית במהלך נובמבר
- 3 בדצמבר – חברת סוני התחילה במכירת קונסולת המשחק פלייסטיישן
- הקמת הפורטל Yahoo!
פיזיקה
- צוות חוקרים של CERN הוכיח קיום של כדור גלואונים
פרסים
- פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה - ברטרם ברוקהאוז, קנדה, קליפורד שוּל (Clifford Shull), ארצות הברית, על תרומה חלוצית לפיתוח טכניקות של פיזור נייטרונים לחקירת מצב מעובה
- פרס נובל לכימיה - ג'ורג' אולה, ארצות הברית, על תרומתו לכימיית הקרבוקטיון.
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - אלפרד ג. גילמן, מרטין רודבל ארצות הברית, על גילוי חלבון G ותפקידו בתרגום אותות בתא
- מדליית פילדס - ז'אן בורגיין, יפים זלמנוב, ז'ן-כריסטוף יוקוז, פייר-לואי ליון
- פרס טיורינג - אדוארד פייגנבאום, ראג' רדי
- פרס ישראל
- חקר המקרא - משה גרינברג, משה ויינפלד
- חקר התלמוד - חיים זלמן דימיטרובסקי
- חקר מחשבת ישראל - אליעזר שביד
- חקר הכלכלה - ישראל אומן, מיכאל ברונו
- חקר הביוכימיה - אברהם הרשקו, נתן שרון
נפטרו
- 25 בינואר – סטיבן קלין (Stephen Kleene), מתמטיקאי אמריקאי, מחלוצי מדעי המחשב, בין תרומותיו אפיון כוכב קלין (נולד ב-1909)
- 3 בפברואר – אנטולי אלכסנדרוב, פיזיקאי סובייטי, היה נשיא האקדמיה הרוסית למדעים וזכה לעיטורים ולפרסים רבים בברית המועצות, עמד בראש הצוות המדעי שפיתח את הכור גרעיני שהיה בשימוש בצ'רנוביל (נולד ב-1903)
- 28 בפברואר – ז׳אן גוטמן, גאוגרף אנגלי-צרפתי, עסק בגאוגרפיה אנושית בתחומי המשנה של גאוגרפיה עירונית, פוליטית, כלכלית, היסטורית ורגיונלית, טבע את המושג מגלופוליס (נולד ב-1915)
- 24 במרץ – ואלה נאוטה, נוירולוג ומדען מוח אמריקאי ממוצא הולנדי, חסיד אומות העולם (נולד ב-1916)
- 17 באפריל – רוג'ר וולקוט ספרי, נוירופסיכולוג ונוירוביולוג אמריקאי חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה (1981) על מחקרו לגבי חצויי־מוח, בעיקר אנשים שבשל מחלת הנפילה כרתו להם את חלקו של המוח המחבר בין שתי ההמיספרות (כפיס המוח) (נולד ב-1913)
- 6 ביולי – ג'וליאן שווינגר, פיזיקאי אמריקאי-יהודי. חתן פרס נובל לפיזיקה (1965) על חלקו בעבודה בסיסית באלקטרודינמיקה קוונטית בעלת מסקנות פורצות דרך לפיזיקה של חלקיקים אלמנטריים (נולד ב-1918)
- 11 ביולי גארי קילדל, מדען מחשב אמריקני וממציא בתחום המיקרו-מחשבים, היה אחד מחלוצי התחום של מחשבים רב-שימושיים (נולד ב-1942)
- 29 ביולי – דורותי קרופוט הודג'קין, כימאית בריטית, כלת פרס נובל לכימיה (1964) על מחקריה החלוציים בקריסטלוגרפיית קרני-X, שיטה לפענוח המבנה המרחבי של מולקולות ביולוגיות (נולדה ב-1910)
- 9 באוגוסט – הלנה רסיובה, מתמטיקאית פולנייה, פעלה בתחומי יסודות המתמטיקה (לוגיקה מתמטית ותורת הקבוצות) ולוגיקה אלגברית (נולדה ב-1917)
- 18 באוגוסט – ישעיהו ליבוביץ, מדען והוגה דעות, נודע כמבקר חריף של ממשלות ישראל וזכה לכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית" (נולד ב-1903)
- 18 באוגוסט – ריצ'רד לורנס מילינגטון סינג', ביוכימאי בריטי, חתן פרס נובל לכימיה (1952) על חלקו בהמצאת שיטת הכרומטוגרפיה למקוטעין (נולד ב-1914)
- 19 באוגוסט – לינוס פאולינג, כימאי-פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה (1954) על מחקריו בעניין טבעו של הקשר הכימי וחתן פרס נובל לשלום (1962) על המערכה שהוביל נגד ניסויים גרעיניים מעל פני הקרקע (נולד ב-1901)
- 17 בספטמבר – קרל פופר, פילוסוף אוסטרי-בריטי יהודי, מהפילוסופים המשפיעים ביותר במאה ה-20 בכלל, ובפילוסופיה של המדע בפרט (נולד ב-1902)
- 30 בספטמבר – אנדרה לווף, מיקרוביולוג יהודי צרפתי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1965) על גילוי המנגנון שבאמצעותו וירוסים מסוימים (הקרויים פרו-וירוסים) מדביקים חיידקים (נולד ב-1902)
- 21 בנובמבר – וִילֶם יָקוֹבּ לוּיְטֶן, אסטרונום הולנדי - אמריקאי, התפרסם בעיקר במדידת התנועה העצמית של כוכבים, בגילוי כוכבים שכנים של מערכת השמש ובחקר של ננסים לבנים (נולד ב-1899)
- 27 בנובמבר שלהבת פְרַיֶאר, מדען ישראלי ודמות מפתח בתחום הגרעין בישראל (נולד ב-1920)
קישורים חיצוניים
| שנים במדע - המאה ה-20 | |
|---|---|
|
