1918 במדע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך מורחב – 1918
אסטרונומיה
- קִיוֹצוּגוּ הִירָאיָאמָה, אסטרונום יפני, גילה חמש משפחות אסטרואידים בחגורת האסטרואידים שנקראות על שמו
- הארלו שייפלי (Harlow Shapley) הראה כי צבירים כדוריים מסודרים סביב מרכז הגלקסיה ושלמערכת השמש ולשמש בפרט, אין מקום ייחודי בגלקסיית שביל החלב
- מקס וולף, אסטרונום גרמני גילה שכוכב WOLF359 הוא אחד הכוכבים הקרובים לכדור הארץ
- הבר קורטיס (Heber Curtis) מגלה סילון גז היוצא ממרכז גלקסיית M87 במהירות עצומה, 70 שנה מאוחר יותר עלתה השערה כי מדובר בסילוני חומר שנזרק לחלל על ידי דיסקת ספיחה של חור שחור על-מסיבי הנמצא במרכזה של M87
ארכאולוגיה
- גילוי כתובת בלשי (Ballshi inscription), אפיגרף מהמאה התשיעית, המתאר את תהליך ההתנצרות של בולגריה
ביולוגיה
- רונלד פישר, ביולוג אנגלי, פרסם מאמר חלוצי בגנטיקה בשם: "המתאם בין קרובי-משפחה, על-בסיס ההנחה של תורשה מנדליאנית"
טכנולוגיה
- אדווין ארמסטרונג ממציא את מקלט סופרהטרודין, סוג מקלט הרדיו הנפוץ עד היום
- תיאודור פון קרמן בונה את המסוק הראשון
- צ'ארלס סטריט (Charles Strite) בונה מצנם (טוסטר) ראשון
- בניית מעגל פליפ פלופ (דלגלג) ראשון - מעגל אלקטרוני שמסוגל לזכור ביט אחד
- ארתור שרביוס מבקש לרשום פטנט על מכונת אניגמה ראשונה - סוג מכונה להצפנה ופיענוח
- המצאת המתנד הגבישי
מתמטיקה
- פליקס האוסדורף מציג את המושג ממד האוסדורף
- גסטון ג'וליה מציג את הרעיון של איטרציות בפונקציות רציונליות
פיזיקה
- האנס תירינג (Hans Thirring) הראה כי תופעת הנקיפה (פרצסיה) המנוצלת בגירוסקופ, מתקבלת מהמשואות של תורת היחסות הכללית
- הוכחת משפט נתר הקושר בין סימטריות של מערכת פיזיקלית וחוקי שימור
- עריכת ניסוי המהווה הוכחה לקיום החלקיק פרוטון על ידי ארנסט רתרפורד שגם נתן לחלקיק את שמו לכבוד ויליאם פרוט (William Prout), כימאי אנגלי שחזה את קיומו מאה שנה קודם לכן
רפואה
- יוני – תחילת מגפת השפעת הספרדית שקטלה לפי הערכות בין 50 ל-100 מיליון נפש ברחבי העולם
פרסים
- פרס נובל לפיזיקה - מקס פלאנק, פיזיקאי גרמני, על תרומותיו לקידום הפיזיקה באמצעות גילוי קוונט האנרגיה
- פרס נובל לכימיה - פריץ הבר, כימאי גרמני, על מציאת תהליך תעשייתי לסינתזה של האמוניה, חומר גלם חשוב ביצור דשנים וחומרי נפץ
- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה - לא חולק
נולדו
- 23 בינואר – גרטרוד עליון ביוכימאית אמריקאית יהודיה, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על חלקה בפתוח גישה מדעית חדשנית ליצירת תרופות חדשות כשהמטרה לפגוע בפתוגן ללא פגיעה באורגניזם המותקף (נפטרה ב- 1999)
- 27 בינואר – אנטונין מרקוס (Antonín Mrkos), אסטרונום צ'כי, עסק במחקר תופעת זוהר הקוטב, חקר כוכבי לכת מינוריים, וגילה כוכבי שביט ואסטרואידים רבים (נפטר ב-1996)
- 12 בפברואר – ג'וליאן שווינגר, פיזיקאי אמריקאי-יהודי חתן פרס נובל לפיזיקה על עבודה בסיסית באלקטרודינמיקה קוונטית (נפטר ב-1994)
- 16 במרץ – פרדריק ריינס, פיזיקאי אמריקאי-יהודי, חתן פרס נובל לפיזיקה על גילוי הלפטון נייטרינו, אחד מהחלקיקים היסודיים (נפטר ב-1998)
- 20 באפריל – קאי סיגבאן, פיזיקאי שוודי, חתן פרס נובל לפיזיקה על תרומתו לפיתוח ספקטרוסקופית אלקטרונים ברזולוציה גבוהה (נפטר ב-2007)
- 11 במאי – ריצ'רד פיינמן, פיזיקאי אמריקאי-יהודי, חתן פרס נובל לפיזיקה על עבודתו בתחום האלקטרודינמיקה הקוואנטית (נפטר ב-1988)
- 20 במאי – אדוארד ב. לואיס, גנטיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה על גילויו בעניין בקרה גנטית של שלבים מוקדמים בהתפתחות עוברית (נפטר ב-2004)
- 6 ביוני – אדווין ג. קרבס (Edwin Gerhard Krebs), ביוכימאי אמריקאי, חתן פרס לפיזיולוגיה או לרפואה על חלקו בגילוי כיצד פוספורילציה של חלבונים מאפשרת ויסות תהליכים ביולוגיים בתא (נפטר ב-2009)
- 18 ביוני - ג'רום קרל, כימאי פיזיקלי יהודי אמריקאי. חתן פרס נובל לכימיה, על חלקו בפיתוח שיטות ישירות לקביעת מבנה גבישי (נפטר ב-2013)
- 15 ביולי – ברטרם ברוקהאוז (Bertram Brockhouse), פיזיקאי קנדי, חתן פרס נובל בפיזיקה על תרומה חלוצית לחקירת מצב מעובה בעזרת ספקטרוסקופית נייטרונים אותה פיתח (נפטר ב-2003)
- 31 ביולי – פול בויר (Paul Delos Boyer), ביוכימאי אמריקאי, על חלקו בהבנת מנגנון הסינתזה של האדנוזין טריפוספט בעזרת האנזים ATP סינתאז
- 13 באוגוסט – פרדריק סנגר, ביוכימאי אנגלי, זוכה פעמיים בפרס נובל לכימיה, על חלקו הפענוח מבנה האינסולין וחלבונים אחרים ועל חלקו בקביעת רצפי הבסיסים בחומצות גרעין (נפטר ב-2013)
- 8 בספטמבר – דרק הארולד ריצ'רד ברטון (Derek Barton), כימאי אורגני אנגלי, חתן פרס נובל לכימיה על חלקו בפיתוח הקונספט של קונפורמציה - הסידור המרחבי הרגעי של מולקולה אשר יכול להשתנות ללא שבירה של קשרים קוולנטים (נפטר ב-1998)
- 27 בספטמבר – מרטין רייל (Martin Ryle), רדיו-אסטרונום אנגלי, פתח מערכת רדיו-טלסקופ מהפכנית וביצע בעזרתה מדידות חלוציות, חתן פרס נובל לפיזיקה (נפטר ב-1994)
- 4 באוקטובר – קניצ'י פוקוי (Kenichi Fukui), כימאי יפני, חתן פרס נובל לכימיה על התאוריות שפיתח בעניין מהלכן של תגובות כימיות ובפרט הצגת המושג אורביטלים מולקולריים והשפעת הגאומטריה שלהם ופיזור האלקטרונים בתוכם על קצב התגובה ומבנה התוצרים (נפטר ב-1998)
- 6 באוקטובר – אברהם רובינזון, מתמטיקאי יהודי, רכש מוניטין בהנדסה אווירונאוטית, לוגיקה מתמטית ואנליזה מתמטית, נודע על פיתוח האנליזה הלא סטנדרטית (נפטר ב-1974)
- 8 באוקטובר - ינס סקואו (Jens Christian Skou), רופא, ביוכימאי וביופיזיקאי דני, חתן פרס נובל לכימיה על גילוי האנזים מעביר היונים, משאבת נתרן-אשלגן (Na+K+-ATPase) (נפטר ב-2018)
- 10 בנובמבר – ארנסט פישר (Ernst Otto Fischer), כימאי גרמני, חתן פרס נובל על חלקו בעבודה חלוצית בנושא הכימיה של תרכובות אורגנו-מתכתיות, תרכובות חשובות בתחום הקטליזה של ריאקציות כימיות (נפטר ב-2007)
נפטרו
- 6 בינואר – גאורג קנטור, מתמטיקאי גרמני, אבי תורת הקבוצות המספקת תשתית לכל תחומי המתמטיקה (נולד ב-1845)
- 26 בינואר – אוולד הרינג (Ewald Hering), פיזואולוג גרמני, חקר את ראיית הצבעים (נולד ב-1834)
- 20 באפריל – קרל פרדיננד בראון, פיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיקה על תרומות לפיתוח טלגרף אלחוטי, המציא ובנה את שפופרת הקרן הקתודית הראשונה ששימשה כהתקן תצוגה (נולד ב-1850)
- 7 בספטמבר – לודוויג סילו, מתמטיקאי נורווגי שהוכיח תוצאות יסודיות בתורת החבורות, הנקראות משפטי סילו (נולד ב-1832)
- 3 בנובמבר – אלכסנדר ליאפונוב, פיזיקאי ומתמטיקאי רוסי נודע בעיקר בזכות פיתוח התחום של תורת היציבות עבור מערכות דינמיות (נולד ב-1857)
קישורים חיצוניים
| שנים במדע - המאה ה-20 | |
|---|---|
|
265456041918 במדע