1951 במדע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך מורחב – 1951
אסטרונומיה
- גררד קויפר (Gerard Kuiper) משער את קיומה של חגורת קויפר
ביולוגיה
- הביולוג האמריקאי ג'ורג' אוטו גי (George Otto Gey) מגדל שורת תאים נצחיים שנלקחו מגידול של סרטן צוואר הרחם ונקראו תאי הילה ומשמשים מאז במגוון מחקרים רפואיים
- פריצת דרך בחקר האינסולין על ידי פרדריק סנגר, פענוח רצף חומצות האמינו בשרשרת (פוליפפטיד) B באינסולין של בקר
- ניקולאס טינברגן פרסם את ספרו The Study of Instinct, ספר רב השפעה בחקר התנהגות בעלי חיים
מדעי המחשב
- 30 במרץ – חברת רמינגטון ראנד מייצרת את המחשב המרכזי UNIVAC הראשון, עבור משרד רישום האוכלוסין האמריקאי
- 21 באפריל – בניית מחשב Whirlwind - ראשון שעובד בזמן אמת עבור מערכת הביטחון של ארצות הברית
- 17 בנובמבר – חברת לייונס הבריטית הפעילה מחשב לשימוש תעשייתי
- מחשב EDVAC שנבנה בארצות הברית לראשונה מנצל סרט מגנטי לקריאת הנתונים
- המצאת A-0 על ידי גרייס הופר - מהדר ראשון בעולם
.jpg)
טכנולוגיה
- 20 בדצמבר – הפעלת תחנת הכוח הגרעינית הראשונה בעולם, באיידהו שבארצות הברית
- 5 ביולי – המצאת טרנזיסטור ביפולרי על ידי ויליאם שוקלי
כימיה
- לינוס פאולינג יחד עם רוברט קורי והרמן ברנסון (Herman Branson) מציעים כי מבנה סליל אלפא ומשטח בטא הם המבנים הבסיסיים במבנה השניוני של חלבון
- הצלחה בסינתזה של הפרוגסטין נוראטיסטרון, מרכיב משמעותי בחלק מהגלולות למניעת היריון הראשונית
- פולימריזציה של פרופילן על ידי פול הוגאן (J. Paul Hogan) ורוברט בנקס (Robert Banks)
פיזיקה
- מתכנס כנס סולווה ה-9 תחת הכותרת "מצב מוצק"
- פיתוח פצצה טרמו-גרעינית על ידי אדוארד טלר וסטניסלב אולם
רפואה
- תיאור תסמונת מינכהאוזן, "סינדרום התמכרות לבתי חולים", על ידי ריכרד אשר (Richard Asher)
פסיכולוגיה
- ביצוע ניסוי הקונפורמיות של אש שהדגים כיצד קונצנזוס של קבוצה גורם ליחיד לאמץ דעה שגויה בבירור. הניסוי הפך פרדיגמה מקובלת במחקר בתחום הפסיכולוגיה החברתית
פרסים
- פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה - ארנסט וולטון וג'ון קוקרופט, על עבודתם החלוצית על טרנסמוטציה של גרעיני אטום על ידי פרוטונים מואצים מלאכותית
- פרס נובל לכימיה - אדווין מקמילן וגלן תיאודור סיבורג, על תגליותיהם בתחום הכימיה של היסודות הטרנס-אורניים שהביאו לפיתוח הכימיה הגרעינית והאנרגיה האטומית
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - מקס תיילר, על פיתוח החיסון לקדחת צהובה
נולדו
- 23 בפברואר – שיגפומי מורי (Shigefumi Mori), מתמטיקאי יפני זכה במדליית פילדס
- 26 במרץ – קארל וימן, פיזיקאי אמריקני, חתן פרס נובל לפיזיקה (2001) על חלקו הדגמה ומחקר של עיבוי בוז-איינשטיין
- 14 באפריל – גרג וינטר (Gregory Winter), ביוכימאי בריטי, חתן פרס נובל לכימיה (2018) על חלקו בפיתוח הטכניקה בשם Phage display המאפשרת שימוש בבקטריופאג'ים לזיהוי הרצף בגן המקודד לחלבון מסוים
- 21 באפריל – מייקל פרידמן, מתמטיקאי אמריקאי חתן מדליית פילדס בשנת 1986 על עבודתו בתחום השערת פואנקרה
- 15 במאי – פרנק וילצ'ק, הוא פיזיקאי תאורטיקן ומתמטיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2004 על חלקו בהסבר אופיו של הכוח הגרעיני החזק
- 18 במאי – בן פרינחה, כימאי אורגני עוסק בננוטכנולוגיה מולקולרית ובזירוז הומוגני, חתן פרס נובל לכימיה בשנת 2016, על חלקו בעיצוב וסינתזת מכונות מולקולריות
- 26 במאי – סאלי רייד, אסטרונאוטית האמריקאית, האישה האמריקאית ראשונה שטסה לחלל (נפטרה ב-2012)
- 25 ביוני – אווה באייר-פלוקיגר, מתמטיקאית שווייצרית,
- 26 באוגוסט – אדוארד ויטן, פיזיקאי אמריקאי, זכה במדליית פילדס
- 14 בספטמבר – דאנקן הולדיין, פיזיקאי בריטי, חתן פרס נובל לפיזיקה ב-2016 על חלקו בגילויים תאורטיים של מעברי פאזה טופולוגיים ופאזות טופולוגיות של חומר
- 30 בספטמבר – ברי מרשל, רופא אוסטרלי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2005 על חלקו בתגלית כי החיידק Helicobacter pylori הוא הגורם למרבית מקרי כיב הקיבה ודלקת הקיבה
- 11 בדצמבר – מזלן עותמן, אסטרופיזיקאית מלזית, עומדת בראש משרד האו"ם לענייני החלל החיצון משנת 1999
- רדיה פרלמן, מהנדסת תוכנה ורשתות, יהודית-אמריקאית, התפרסמה בזכות המצאות חלוציות שפיתחה בתחום טכנולוגיית האינטרנט
נפטרו
- 22 בינואר – הארלד בוהר, מתמטיקאי דני (אחיו של הפיזיקאי נילס בוהר), (נולד ב-1887)
- 26 באפריל – ארנולד זומרפלד, פיזיקאי תאורטי, העמיד מספר גדול מאוד של תלמידים חתני פרס נובל (נולד ב-1868)
- 6 במאי – אלי קרטן, מתמטיקאי צרפתי, (נולד ב-1869)
קישורים חיצוניים
| שנים במדע - המאה ה-20 | |
|---|---|
|
280051851951 במדע