1936 במדע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך מורחב – 1936
ארכאולוגיה
- דיווח ראשון על חפירות של היישוב הקדום ביסקופין (Biskupin) בפולין, יישוב מבוצר מתקופת הברזל.
- גילוי ה"סוללת בגדד". מספר אגרטלים שייתכן ושימשו ליצירת זרם חשמלי.
- תחילת חפירות בדמַנִיסִי גיאורגיה, בנוסף לאתר מימי הביניים נחשף 50 שנה מאוחר יותר אתר פלאוליתי עשיר בממצאים של כלים, בעלי חיים ושלדים מאובנים של הומו גאורגיקוס.
גאולוגיה
- אינגה להמן, סיסמולוגית דנית, מעלה את התאוריה כי לכדור הארץ יש גלעין פנימי מוצק.
זואולוגיה
7 בספטמבר -הזאב הטסמני האחרון, מת בגן החיות הובארט (Hobart Zoo), בהובארט, באי טסמניה שבאוסטרליה.
טכנולוגיה
- 26 ביוני – טיסה ראשונה של המסוק Focke-Wulf Fw 61 שהיה מסוק ראשון בעולם.
- יצא לשוק מכשיר השמיעה הלביש הראשון (בניגוד למכשיר השולחני שקדם לו), מכשיר שנכשל מסחרית בגלל מחירו הגבוה (בעיקר בגלל שדרש 2 סוללות שהחזיקו יומיים, לכל היותר).
כימיה
- 23 בדצמבר – גרהרד שרדר ( Gerhard Schrader) כימאי גרמני שעסק במסגרת עבודתו באי גה פארבן בפתוח חמרי הדברה על בסיס אורגנופוספטים גילה במקרה שהחומר טאבון (Tabun) יכול לשמש כגז עצבים
מדעי המחשב
- אלן טיורינג, מתמטיקאי בריטי, מפרסם ספר בשם On Computable Numbers המציג את מכונת טיורינג
רפואה
- ביצוע לובוטומיה על ידי הרופא הפורטוגזי אנטוניו אגס מוניז.
פרסים
- מדליית פילדס במתמטיקה מוענקת לראשונה:
- לארס אלפורס (פינדלנד), ג'סי דאגלס (ארצות הברית)
- פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה - ויקטור הס, אוסטריה - על גילוי הקרינה הקוסמית, קארל דייוויד אנדרסון, ארצות הברית - על גילוי הפוזיטרון.
- פרס נובל לכימיה - פטר דביי - על עבודתו בנושא מבנה מולקולרי דרך מחקריו במומנט דיפול והשתברות קרני רנטגן ואלקטרונים בגזים
- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה - הנרי דייל, אוטו לוי - על העברת אותות עצביים באמצעות מוליך עצבי
נולדו
.jpg)
.JPG)
- 4 בינואר – שמואל וינוגרד, מדען מחשב ישראלי אמריקאי, ידוע בעיקר בתרומתו בתורת הסיבוכיות.
- 10 בינואר – רוברט וילסון, פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה על גילוי קרינת הרקע הקוסמית.
- 20 בינואר – אדוארד פייגנבאום, מדען מחשב יהודי-אמריקאי, מוכר במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, זוכה פרס טיורינג לשנת 1994.
- 22 בינואר – אלן היגר, כימאי ופיזיקאי יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2000 יחד עם אלן מקדיאדרמיד (Alan MacDiarmid) והידקי שירקאווה על גילוי פולימרים מוליכים ופיתוחם.
- 27 בינואר – סמואל טינג (Samuel Ting), פיזיקאי אמריקאי ממוצא סיני, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1976 על גילוי חלקיק יסודי כבד בשם מזון J/psi.
- 10 בפברואר – אברהם לֶמְפֶּל, מדען מחשב ישראלי, פיתח, יחד עם יעקב זיו, את אלגוריתם למפל-זיו לדחיסת נתונים.
- 22 בפברואר – ג'. מייקל בישופ, אימונולוג ומיקרוביולוג אמריקאי חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1989, יחד עם הרולד א. ורמוס, על גילוי המקור התאי של אונקוגנים רטרו וירוסיים.
- 11 במרץ – הרלד צור האוזן, מדען גרמני, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2008 על גילוי הקשר בין וירוס הפפילומה לסרטן צוואר הרחם.
- 24 במרץ – דייוויד סוזוקי, זואולוג, גנטיקאי, פעיל בנושא סביבה ופופולריזציה של המדע.
- 21 במאי – גינתר בלובל, ביולוג גרמני-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1999 על הממצא שלחלבונים יש אותות פנימיים המורים על ההובלה והמיקום שלהם בתוך התא.
- 8 ביוני – קנת וילסון (Kenneth Wilson), פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה על התאוריה לתופעות קריטיות בהקשר למעברי פאזה (נפטר ב-2013).
- 20 באוגוסט – הידקי שירקאווה, כימאי יפני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2000 יחד עם אלן מקדיאדרמיד (Alan MacDiarmid) ואלן היגר על גילוי פולימרים מוליכים ופיתוחם.
- 2 בספטמבר – אנדי גרוב, איש עסקים, מהנדס ומנהל אמריקאי יהודי, מהנדס חלוץ בתעשיית המוליכים למחצה (נפטר ב-2016).
- 14 בספטמבר – פריד מורד (Ferid Murad), חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1998 על חלקו בגילוי תכונות האיתות של חנקן חמצני (NO).
- 6 באוקטובר – רוברט לנגלנדס, מתמטיקאי אמריקאי, הוגה תוכנית לנגלנדס המקשרת תחומים מרכזיים בתורת המספרים האלגברית ובתורת ההצגות, חתן פרס וולף ובפרס נמרס למתמטיקה.
- 10 באוקטובר – גרהרד ארטל, כימאי פיזיקלי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2007 על מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים.
- 19 בנובמבר – יואן לי, כימאי מטאיוואן חתן פרס נובל לכימיה בשנת 1986 יחד עם ג'ון פולני ודאדלי הרשבאך על תרומתם בעניין הדינמיקה של תהליכים כימיים אלמנטריים.
- 2 בדצמבר – פיטר דוסברג, ביולוג גרמני אמריקאי, עוסק בביולוגיה מולקולרית ובביולוגיה של התא, ממובילי הטוענים כי ה-HIV אינו קשור למחלת האיידס.
- 23 בדצמבר – פיטר לדיסלאו האמר, מתמטיקאי יהודי אמריקאי, יליד רומניה, תרם לתחום חקר הביצועים ושל המתמטיקה הבדידה היישומית (נפטר ב-2006).
נפטרו
- 27 בפברואר – איוואן פבלוב, פיזיולוג רוסי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על עבודותיו בחקר מערכת העיכול, במהלך מחקרים אלו פיתח וביסס את המושג התניה קלאסית. (נולד ב-1849).
- 28 בפברואר – שארל ניקול, רופא ומיקרוביולוג צרפתי, חתן פרס נובל לרפואה בשנת 1928 על גילוי התפקיד של כיני הגוף כווקטור במגיפות של טיפוס הבהרות אצל בני אדם (נולד ב-1866).
- 8 באפריל – רוברט באראני רופא אוסטרי ממוצא יהודי-הונגרי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על מחקריו בתחום הפיזיולוגיה והפתולוגיה של מערכת שיווי המשקל של האוזן הפנימית (נולד ב-1876).
- 27 באפריל – קרל פירסון, מתמטיקאי בריטי, תרם באופן משמעותי לתחומי הביומטריה, המטאורולוגיה, האאוגניקה ולתאוריות של דרוויניזם חברתי (נולד ב-1857).
- 2 באוגוסט – לואי בלריו מהנדס, ממציא וטייס צרפתי מחלוצי התעופה (נולד ב-1872).
- 7 בספטמבר – מרסל גרוסמן, מתמטיקאי יהודי שווייצרי, התמחה בגאומטריה תיאורית, תרם לניסוח המתמטי של תורת היחסות הכללית (נולד ב-1878).
- 16 בספטמבר – ז'אן-באטיסט שארקו, מדען, רופא וחוקר קטבים צרפתי (נולד ב-1867).
- 17 בספטמבר – אנרי לה שטלייה, כימאי צרפתי, נודע בעיקר בשל עקרון לה שטלייה שניסח, המגדיר מאפיינים של שיווי משקל כימי (נולד ב-1850).
- 5 בדצמבר – אוסקר ויסטינג, מגלה ארצות נורווגי, מהראשונים שהגיעו אל הקוטב הצפוני וגם אל הקוטב הדרומי (נולד ב-1871).
- 9 בדצמבר – חואן דה לה סיירבה, מהנדס אזרחי, מהנדס אווירונאוטיקה וטייס, מחלוצי הפיתוח של המסוק. הצלחתו הידועה היא המצאת האוטוג'ירו (נולד ב-1895).
- 18 בדצמבר – אנדריה מוהורוביצ'יץ', מטאורולוג וסייסמולוג קרואטי, נודע בעיקר בזכות תחום אי הרציפות מוהורוביצ'יץ' (מוהו) שנקרא על שמו (נולד ב-1857).
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
| שנים במדע - המאה ה-20 | |
|---|---|
|
268122731936 במדע