ולדימיר וקסלר

ולדימיר וקסלר (ברוסית: Владимир Иосифович Векслер‏ (4 במרץ 1907, ז'יטומיר - 22 בספטמבר 1966, מוסקבה) היה פיזיקאי סובייטי ממוצא יהודי. הוא פעל בתחום פיזיקה גרעינית.

קורות חיים

ולדימיר וקסלר נולד בשנת 1907 בז'יטומיר (אז בתחומי האימפריה הרוסית כיום באוקראינה) לאם יהודיה מחוץ לניסיים. בהמשך אמו התחתנה עם יוסיף וקסלר ובנה קיבל את שם משפחתו. בשנת 1915 אב החורג נפטר ואמו התחתנה שנית. הילד לא הסתדר עם בעלה החדש של אמו ונמלט מהבית. בסופו של דבר אב ביולוגי דייוויד שטרנברג סידר אותו להמשך לימודים בפנימיה.

לאחר סיום בית ספר, וקסלר החל לעבוד בבית חרושת לבדים כתלמיד חשמלאי. בשנת 1927 בהמלצת הנהלת המפעל הוא נשלח ללימודים באוניברסיטה הרוסית לכלכלה ע"ש פלחנוב. בשנת 1931 וקסלר סיים לימודי הנדסה במכון האנרגטי של מוסקבה.

וקסלר התחיל לעבוד בתחום רישום קרינת רנטגן וסיים עבודת תואר שלישי.

בשנת 1937 וקסלר התחיל לעבוד על פוסט-דוקטורט במכון לבדב לפיזיקה ולאחר סיום עבודה זו המשיך לעבוד במכון.

בשנת 1944 וקסלר פיתח שיטה לשליטת על תנועת חלקיקים במאיץ חלקיקים (יבגני פיינברג היה שותף לחלק התאורטי). בגלל האופי הביטחוני של התגלית הוא לא פורסם ושיטה התגלתה שנית על ידי אדווין מקמילן בשנת 1946.

בשנת 1946 הוא החל ללמד באוניברסיטת מוסקבה ובהמשך קיבל תואר פרופסור.

בשנת 1947 על בסיס תגלית של וקסלר נבנה מאיץ חלקיקים ראשון של ברית המועצות.

בשנת 1956 מעבדה שהוא ניהל הפכה להיות חלק של המכון המאוחד למחקר גרעיני.

בשנת 1957 בהדרכתו נבנה מאיץ חלקיקים חדש שבמשך 3 וחצי שנים היה הגדול בעולם. הוא היה חבר צוות מדענים שפעלו במתקן זה.

וקסלר נבחר לאקדמיה למדעים של ברית המועצות בשנת 1958.

על תרומתו בתחום התמחותו הוענק לוקסלר עיטור לנין (3 פעמים), עיטור הדגל האדום של העמל, פרס ברית המועצות ופרס לנין.

במכון לפיזיקה הוא מונה לפרופסור ומנהל מעבדה. כיום מעבדה זו נקראת על שמו.

החל משנת 1991 אקדמיה הרוסית למדעים מעניקה פרס על שם וקסלר עבור עבודות בתחום פיתוח מאיצים.

וקסלר נפטר בשנת 1966 ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.