1922 במדע

כנס סולווה ראשון בכימיה

ערך מורחב – 1922

אנתרופולוגיה

ברוניסלב מלינובסקי, מפרסם טקסט אתנוגרפי רב השפעה על אודות מלנזיה: "הארגונאוטים של האוקיינוס השקט המערבי"

ארכאולוגיה

הווארד קרטר, ארכאולוג בריטי, מגלה את הכניסה לקבר תות ענח' אמון בעמק המלכים שבמצרים
תחילת חפירות באור, עיר מדינה בדרום מסופוטמיה, כיום מדרום לבגדד, על ידי לנרד וולי, ארכאולוג בריטי
המשך עבודות לגילוי של מואנג'ודארו.

ביולוגיה

אלכסנדר אופרין פרסם את התאוריה שלו על מוצא החיים
הרמן מולר מגדיר את המאפיינים הבסיסיים של תורשה גנטית
הפריט האחרון של האריה הברברי שחי בטבע נורה בהרי האטלס שבמרוקו

טכנולוגיה

14 בנובמבר – ה-BBC מתחיל בשידורי רדיו בבריטניה

תעופה

טיסת לילה מסחרית ראשונה (בין פריז לבין לונדון)
13 במרץ – טייסים פורטוגזים יוצאים מליסבון לברזיל, הטיסה הסתיימה ב-16 ביוני, הטייסים השתמשו ב-3 מטוסים
18 בנובמבר – שימוש ראשון במעוט להמראת מטוס מנושאת מטוסים.

כימיה

ירוסלאב היירובסקי (Jaroslav Heyrovský), כימאי צ'כי, מגלה שיטת הפולרוגרפיה, שיטה אנליטית אלקטרוכימית
הרמן שטאודינגר, כימאי גרמני, הדגים כי פולימר הגומי מורכב מיחידות מולקולריות הקשורות ביניהן בקשר כימי, קונספט שיהפוך למונח מקרומולקולה
גילוי ויטמין E על ידי הרברט מקלין אוונס (Herbert McLean Evans) וקתרין בישופ (Katharine Scott Bishop)
דגש (Degesch), חברת בת של אִי גֶה פַארבֶּן מבקשת פטנט על חומר הדברה מבוסס ציאניד בשם ציקלון בֶה
כנס סולווה ראשון בכימיה מתכנס במכון סולווה לפיזיקה וכימיה בבריסל, יושב ראש ויליאם ג'קסון פופ (William Jackson Pope), נושא הכנס "חמש שאלות עכשוויות"

פיזיקה

ארתור קומפטון

ארתור קומפטון, פיזיקאי אמריקאי מראה כי קרני רנטגן מאבדים אנרגיה בעקבות התנגשות עם אלקטרונים. ההסבר של אפקט זה מדגים את האופי החלקיקי של הקרינה האלקטרומגנטית ומאשש לראשונה את תורת היחסות הפרטית של אלברט איינשטיין
ביצוע ניסוי שטרן-גרלך, על ידי אוטו שטרן ווולטר גרלך (Walther Gerlach), הניסוי הדגים כי לאטומים תנע זוויתי בדיד וגם כי לאלקטרון יש ספין
אלכסנדר פרידמן מסיק שהיקום מתפשט על סמך משוואות פרידמן אותן פיתח על סמך משוואת השדה של איינשטיין

רפואה

הדמיה תלת ממדית של הקסהמר של אינסולין

פרדריק בנטינג, צ'ארלס בסט, ג'יימס קוליפ וג'ון מקלאוד מבודדים ומייצרים אינסולין לטיפול בחולי סכרת
11 בינואר – השימוש המוצלח הראשון בזריקת אינסולין כטיפול בסוכרת

פרסים

פרס נובל:
- פרס נובל לפיזיקה - נילס בוהר, על תרומתו לחקר מבנה האטומים והקרינה הנפלטת מהם
- פרס נובל לכימיה - פרנסיס ויליאם אסטון, על גילוי איזוטופים למספר גדול של יסודות לא-רדיואקטיביים, ועל כלל המספר השלם שלו
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - ארצ'יבלד ויויאן היל ואוטו פריץ מאירהוף, על מחקר על שרירים ובמיוחד תפוקת החום בשריר והיחס בין צריכת חמצן ומטבוליזם של חומצה לקטית, תגליתם הובילה להבנת מנגנון התכווצות השרירים ותרמה להבנת מנגנון המטבוליזם בתאים באופן כללי

נולדו

9 בינואר – הר גבינד חורנה, ביוכימאי אמריקאי ממוצא הודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על חלקו במחקר שעזר להראות איך הסדר של הנוקלאוטידים בחומצות הגרעין, הנושאים את הקוד הגנטי של התא, מפקח על הסינתזה של חלבונים (נפטר ב-2011)
28 בינואר – רוברט הולי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על חלקו במחקר פורץ דרך להבנה של הסינתזה של חלבונים בעזרת mRNA (נפטר ב-1993)
1 באפריל – אלן פרליס, מדען מחשב אמריקאי ממוצא יהודי, ידוע בשל עבודתו החלוצית בשפות תכנות, הזוכה הראשון בפרס טיורינג (נפטר ב-1990)
19 ביוני – אגה בוהר, פיזיקאי דני, התמחה בפיזיקה גרעינית, חתן פרס נובל לפיזיקה (נפטר ב- 2009)
15 ביולי – לאון לדרמן, פיזיקאי אמריקאי ממוצא יהודי, עוסק בפיזיקת חלקיקים, חתן פרס נובל לפיזיקה על חלקו בפתוח שיטת אלומת הנייטרינו ועל הדגמת מבנה הדובלט של הלפטונים על ידי גילוי הנייטרינו המיואוני
18 ביולי – תומאס קון, היסטוריון ופילוסוף של המדע, אמריקאי ממוצא יהודי, עיקר פרסומו בא מספרו המבנה של מהפכות מדעיות, העוסק בהתפתחות המדע בראי היסטוריה (נפטר ב-1996)
9 בספטמבר – הנס דֶמֶלט (Hans Georg Dehmelt), פיזיקאי אמריקאי יליד גרמניה, חתן פרס נובל לפיזיקה על חלקו בפיתוח טכניקת מלכודת היונים (נפטר ב-2017)
1 באוקטובר – צ'ן-נינג יאנג, פיזיקאי אמריקאי יליד סין, עוסק בפיזיקה סטטיסטית ובפיזיקת חלקיקים, חתן פרס נובל לפיזיקה על תרומתו בנושא אי שימור הזוגיות של הכוח הגרעיני החלש
8 בנובמבר – כריסטיאן בארנרד, כירורג מדרום אפריקה, ערך את השתלת הלב הראשונה בעולם (נפטר ב-2001)
17 בנובמבר – סטנלי כהן, ביוכימאי יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על חלקו במחקר וגילוי גורמי גדילה שהניבו ידע בסיסי להבנת התפתחות גידולים ממאירים ופיתוח תרופות נגד סרטן
14 בדצמבר – ניקולאי באסוב, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1964 על חלקו בעבודה בסיסית בתחום האלקטרוניקה הקוונטית, שהובילה לבניית מתנדים ומגברים עליהם מתבססים התקני המייזר-לייזר (נפטר ב- 2001)