1928 במדע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך מורחב – 1928
ארכאולוגיה
- חפירות באתר הסקוטי סקארה ברי, התיישבות בנוית־אבן מהתקופה הנאוליתית
- חפירות ביין שו, חורבותיה של עיר הבירה האחרונה של שושלת שאנג (אתר מורשת עולמית)
- גילוי שרידים של אוגרית, עיר כנענית עתיקה לחופי הים התיכון ליד לטקיה שבסוריה
- 30 בדצמבר - גילוי רצפת הפסיפס בבית הכנסת בבית אלפא
ביולוגיה
- פרדריך גריפית' (Frederick Griffith) מדווח על תוצאות ניסוי גריפית' ומוכיח את קיום ה-DNA
- אלכסנדר פלמינג, רופא ומדען סקוטי, מגלה את הפניצילין
גאוגרפיה
- משלחת אמריקאית בראשות ריצ'רד בירד התחילה בפעילות לחקר תופעות מטאורולוגיות באנטארקטיקה שנמשכה עד לשנת 1930
- חקר ארקטיקה באמצעות ספינת אוויר "איטליה" במשלחת בראשות אומברטו נובילה (Umberto Nobile). במהלך אחת הטיסות, ב-25 במאי ספינת האוויר קרסה. אורגן מבצע בינלאומי לחיפוש הניצולים בראשות רואלד אמונדסן, עקבות משלחת החיפוש אבדו וגורלם לא נודע
טכנולוגיה
- 18 בפברואר – פתיחת גשר מאסטרי (Maestri Bridge) באורך של כ-8 ק"מ שמחבר את ניו אורלינס עם סלידל לואיזיאנה מעל שפך המיסיסיפי (Lake Pontchartrain)
- 11 ביוני – הממציא ההונגרי קלמן טיהני (Kálmán Tihanyi) מקבל פטנטים על מערכות טלוויזיה מבוססות שפופרת קרן קתודית בגרמניה, צרפת ובריטניה
- 3 ביולי – הממציא הסקוטי ג'ון לוגי ביירד מדגים שידור טרנס-אטלנטי של טלוויזיה צבעונית
- 3 בספטמבר – פילו פרנסוורת' (Philo Farnsworth) הציג לעיתונות מערכת טלוויזיה כל אלקטרונית בפעולה
- חברת IBM החלה להשתמש בכרטיס מנוקב סטנדרטי. הכרטיס היה בשימוש במשך מעל 50 שנים.
- בניית מכונה אנלוגית שמסוגלת לפתור משוואה דיפרנציאלית על ידי וניבר בוש
תעופה
- 30 במרץ – שיא מהירות חדש 513 קמ"ש. נשבר מחסום של 500 קמ"ש
- 11 באוקטובר – ספינת אוויר "גראף צפלין" השלימה את הטיסה מגרמניה לניו יורק תוך 111 שעות
- 18 ביוני – אמליה ארהארט היא האישה האמריקאית הראשונה שחוצה בטיסה את האוקיינוס האטלנטי
כימיה
- תיאור תגובת דילס-אלדר, תגובת סיפוח היוצרת מולקולה טבעתית, על ידי אוטו פאול הרמן דילס וקורט אלדר
- כנס סולווה שלישי בכימיה מתכנס במכון סולווה לפיזיקה וכימיה בבריסל, יושב ראש ויליאם ג'קסון פופ (William Jackson Pope), נושא הכנס שאלות עכשוויות
מתמטיקה
- ג'ון פון נוימן מפרסם מאמר ובו הוכחה למשפט המינימקס, ממשפטי היסוד בתורת המשחקים
פיזיקה
- פול דיראק מציע את משוואת דיראק, משוואת תנועה יחסותית עבור פונקציית הגל של האלקטרון, תהליך שאפשר לו לנבא את קיומו של הפוזיטרון, האנטי-חלקיק של האלקטרון
- פיתוח הרעיון של אורביטל מולקולרי על ידי רוברט מוליקן (Robert S. Mulliken) ופרידריך הונד (Friedrich Hund)
- פליקס בלוך מניח את היסודות לתאוריה הקוונטית של מצב מוצק בעזרת משפט בלוך המתאר את פונקציית הגל של חלקיק (אלקטרון) בתוך מבנה מחזורי (גביש)
- גילוי תופעת רעש ג'ונסון, רעש כמעט לבן, בלתי נמנע, הנוצר מתנועה תרמית אקראית של נושאי מטען במוליך, ההסבר לתופעה ניתן על ידי הארי נייקוויסט
- ונקאטה רמאן ותלמידו קאריאמניקאם סריניוואסה קרישנאן מגלים פיזור לא אלסטי של אור מנוזל, תהליך בו הפוטון הפוגע נבלע בחומר ופוטון אחר, בעל אנרגיה שונה, נפלט. התופעה נקראת פיזור רמאן
רפואה
- שימוש ראשון בריאת ברזל בבית החולים לילדים של בוסטון לטיפול בנפגעי שיתוק ילדים
פרסים
- פרס נובל:
- פרס נובל לפיזיקה - אוון וילאנס ריצ'רדסון, על עבודתו על התופעה התרמיונית ובמיוחד על גילוי החוק הקרוי על שמו
- פרס נובל לכימיה - אדולף וינדאוס, על מחקרו בסטרולים והקשר שלהם לויטמינים
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה -שארל ז'ול הנרי ניקול, על מחקר על טיפוס
נולדו
- 29 בפברואר – סימור פאפרט, מתמטיקאי אמריקאי יליד דרום אפריקה, מדען מחשב ואיש חינוך, אחד החלוצים בתחום האינטליגנציה המלאכותית וממציא שפת התכנות לוגו
- 9 במרץ – ג'רלד בול, מהנדס קנדי שהתמחה בארטילריה ארוכת טווח. פרויקט חייו היה ניסיון לשיגור לוויין לחלל באמצעות שימוש בתותח-על (נהרג ב-1990)
- 18 במרץ – לנארט קרלסון (Lennart Carleson), מתמטיקאי שוודי מוביל בשטח האנליזה ההרמונית, שטח המיושם במחקרים של מכניקה קוונטית, עיבוד אותות, גאות ושפל ומדעי המוח, חתן פרס אבל
- 28 במרץ – אלכסנדר גרותנדיק, מתמטיקאי צרפתי ממוצא יהודי וגרמני, עסק בגאומטריה אלגברית, אלגברה הומולוגית ואנליזה פונקציונלית זכה במדליית פילדס (נפטר ב-1915)
- 6 באפריל, ג'יימס ווטסון, גנטיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על חלקו בגילוי מבנה מולקולת ה-DNA
- 28 במאי – ג'ק קבורקיאן, רופא, צייר ומלחין אמריקאי ממוצא ארמני, שנודע בעיקר בשל סיועו לכ-130 חולים סופניים להתאבד (נפטר ב-2011)
- 13 ביוני - ג'ון נאש, מתמטיקאי אמריקאי, זכה בפרס נובל לכלכלה לשנת 1994 על מחקריו פורצי הדרך בתחום תורת המשחקים, ובפרס אבל לשנת 2015 על מחקריו במשוואות דיפרנציאליות חלקיות (נפטר ב-1915)
- 25 ביוני – אלכסיי אבריקוסוב, פיזיקאי רוסי-סובייטי ואמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה על חלקו בתרומה חלוצית לתאוריה של מוליכי על ונוזלי על
- 23 ביולי – ורה רובין, אסטרונומית אמריקאית יהודייה, נודעה במחקריה על תנועת גז וכוכבים בגלקסיות שהייתה להם תרומה משמעותית בגילוי מרכיבים בלתי ידועים של היקום ובמיוחד החומר האפל
- 25 באוגוסט – הרברט קרמר, פיזיקאי גרמני אמריקאי, חתן פרס נובל בפיזיקה על פיתוח מולכים למחצה המשמשים באלקטרוניקה מהירה ואופטית, עבודה בסיסית בטכנולוגית מידע ותקשורת
- 27 באוגוסט – אוסאמו שיממורה, חתן פרס נובל בכימיה על חלקו בגילוי ופיתוח השימוש בחלבון הפלואורסצנטי GFP, בעל תרומה משמעותית במחקר גנטי, ביולוגיה מולקולרית ותהליכים ביולוגיים שונים
- 25 באוקטובר – פטר נאוּר, מדען מחשב דני, חלוץ בתחומים הנדסת תוכנה וארכיטקטורת תוכנה, חתן פרס טיורינג
- 16 בנובמבר – דניאל נתנס, מיקרוביולוג אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על גילוי אנזימי הגבלה, חמרים המסוגלים לחתוך DNA בצורה ייחודית, הגילוי שינה את פני המחקר של הביולוגיה המולקולרית, הנדסה גנטית והביוטכנולוגיה (נפתר ב-1999)
- 7 בדצמבר – נועם חומסקי , בלשן יהודי אמריקאי, מייסד אסכולת הבלשנות הגנרטיבית, והוגה היררכיית חומסקי, שיטת מיון של שפות פורמליות
נפטרו
- 4 בינואר – יוהאן לודוויג הייברג , חוקר דני, התמחה בפילולוגיה הקלאסית ובהיסטוריה של המתמטיקה היוונית ושל המדעים בכלל, מוכר בעיקר בזכות גילוי הטקסטים של הפלימפססט של ארכימדס, ספר תפילה שנכתב על גיליונות קלף משומשים עליהם נכתבו קודם לכן כמה ספרים של המתמטיקאי היווני ארכימדס (נולד ב-1854)
- 2 באפריל – תיאודור ויליאם ריצ'רדס, כימאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה "על קביעת משקלם האטומי של יסודות רבים" (נולד ב-1868)
- 27 במאי – ארתור מוריץ שֶנְפְליס, מתמטיקאי גרמני יהודי, הידוע בשל תרומותיו ליישום תורת החבורות לקריסטלוגרפיה ועבודתו על טופולוגיה (נולד ב-1853)
- 2 ביוני – אוטו נורדנשלד, היה חוקר קוטב, גאוגרף וגאולוג שוודי-פיני (נולד ב-1869)
- 16 ביוני – רואלד אמונדסן, מגלה ארצות נורווגי, הראשון שחצה את המעבר הצפון-מערבי וכן הראשון שכבש את הקוטב הדרומי (נולד ב-1872)
- 30 באוגוסט – וילהלם וין, פיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיקה, על ניסוח חוק וין ומחקריו בקרינת גוף שחור, בעבודתו הניח את היסודות לבניית ספקטרומטר המסה ולגילוי הפרוטון (נולד ב-1864)
- 14 בנובמבר – הנדריק לורנץ, פיזיקאי הולנדי, חתן פרס נובל לפיזיקה על חלקו במחקר על השפעת המגנטיות על תופעת הקרינה (אפקט זימן), תרם להבנה בשטחי פיזיקה רבים ובהם האלקטרומגנטיות, תורת היחסות, האלקטרון (נולד ב-1853)
| שנים במדע - המאה ה-20 | |
|---|---|
|
קישורים חיצוניים
264629271928 במדע