1921 במדע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כנס סולווה 1921
ערך מורחב – 1921
ארכאולוגיה
- תחילת חפירות בג'וֹאוּקוֹאוּדְייֵן, מערכת מערות בסין (אתר מורשת עולמית)
- תחילת חפירות בחרפה (Harappa) בפקיסטן. גילוי תרבות מ-6000 לפנה"ס
- גילוי מואנג'ודארו, עיר עתיקה בתרבות עמק האינדוס (אתר מורשת עולמית)
- משלחת מאוניברסיטת פנסילבניה מתחילה בחפירות באזור בית שאן. החפירות נמשכו עד לשנת 1933
ביולוגיה
- אוטו לוי מוכיח כי העברת אינפורמציה בין תאי עצב נעשית בעזרת חמר כימי כלשהו, מאוחר יותר התברר שזהו האצטילכולין
גאוגרפיה
- 17 בספטמבר – משלחת בריטית בראשות ארנסט שקלטון לחקר אנטארקטיקה יוצאת לדרך. פעילות המשלחת נמשכה עד לשנת 1922. ההישג העיקרי היה חקר החוף ואזורים פנימיים של היבשת.
- תחילת פעילות של משלחת דנית בראשות קנוד ראסמוסן (Knud Rasmussen) לחקר גרינלנד. הפעילות נמשכה עד לשנת 1924
- החוקר הדני לאוגה קוך (Lauge Koch) מגיע וקורא בשם לאי קאפקלובן, והופך האדם הראשון שמגיע לנקודה היבשתית הצפונית ביותר
טכנולוגיה
תעופה
- 19 בנובמבר – שיא מהירות חדש - 318 קמ"ש.
- 1 בדצמבר – טיסה ראשונה של ספינת אוויר המשתמשת בהליום.
כימיה
- תומאס מידג'לי מגלה כי תוסף דלק המכיל עופרת (Tetra-ethyl lead) יעיל נגד תופעת ה-"נקישות" במנוע, השימוש הנרחב בתוסף הביא לתחלואה ואף מוות בקרב פועלי הייצור ולזיהום אקולוגי, תופעות אותן ניסה מידג'לי להסתיר
- אוטו שטרן וולטר גרלך (Walther Gerlach) מפתחים את תאוריית הספין.
מתמטיקה
- הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס מפרסם את סיפרו A Treatise on Probability, גישה חדשנית לתורת ההסתברות
- אמי נֶתֶר מפתחת את התאוריה שלה על אידיאלים תורת החוגים, ענף באלגברה מופשטת
- לודוויג ויטגנשטיין מפרסם את "מאמר לוגי-פילוסופי" או במקור Tractatus Logico-Philosophicus
פיזיקה
- אלפרד לנדה (Alfred Landé) מפתח את המונח פקטור לנדה ומכליל את אפקט זימן, פיצול רמות אנרגיה באטום בהשפעת שדה מגנטי
- תיאודור קלוצה (Theodor Kaluza) מוכיח כי במרחב חמש ממדי, הפתרון של המשואות מתורת היחסות הכללית, מאחד את כוח הכבידה והכוח האלקטרומגנטי, מוכרת כתאוריית קלוצה-קליין
- כנס סולווה השלישי מתכנס בבריסל בראשות הנדריק לורנץ. הנושא, אטומים ואלקטרונים
רפואה
- 18 ביולי – שימוש ראשון של התרכיב BCG, חיסון נגד השחפת שפותח על ידי קמילה גוארין (Camille Guérin) ואלברט קלמיטי (Albert Calmette), בבני אדם
- 27 ביולי – קבוצת חוקרים מאוניברסיטת טורונטו בראשות פרדריק בנטינג מודיעים על גילוי הורמון האינסולין, ההורמון האחראי על ספיגת הגלוקוז
- גילוי ויטמין D על ידי הביוכימאי האמריקאי אלמר מקקולום
- פסיכיאטר שווייצרי הרמן רורשאך פיתח מבחן כתמי הדיו של רורשאך
- תיאור מפורט של תסמונת דה קלרמבו
- תחילת שימוש באפידורל על ידי הרופא הספרדי פידל פז'ה (Fidel Pagés)
פרסים
- פרס נובל:
- פרס נובל לפיזיקה - אלברט איינשטיין, על תרומתו לפיזיקה התאורטית, ובפרט על גילוי החוק של האפקט הפוטואלקטרי
- פרס נובל לכימיה - פרדריק סודי, על עבודתו בעניין הכימיה של יסודות רדיואקטיביים ומחקריו בתחום האיזוטופים
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - לא חולק
נולדו
- 18 בינואר – יויצ'ירו נאמבו (Yoichiro Nambu), פיזיקאי אמריקאי ממוצא יפני, חתן פרס נובל לפיזיקה על גילוי המכניזם של שבירת סימטריה ספונטנית בפיזיקה תת-אטומית (נפטר ב- 2015)
- 20 במרץ – אלפרד רֶנְיִי היה מתמטיקאי הונגרי ממוצא יהודי, שתרם, בין השאר, לתחומי הקומבינטוריקה, תורת הגרפים ובעיקר לתורת ההסתברות (נפטר ב-1970)
- 5 במאי - ארתור שולוב, פיזיקאי אמריקאי נוצרי ממוצאי יהודי, חתן פרס נובל לפיזיקה על תרומתו לפיתוח ספקטרוסקופיית לייזר (נפטר ב-1999)
- 21 במאי, אנדריי סחרוב פיזיקאי רוסי סובייטי, אבי פצצת המימן הסובייטית, נודע גם כאחד מהפעילים הראשיים למען זכויות האדם בברית המועצות, פעל רבות למען עליית יהודי ברית המועצות לישראל (נפטר ב-1989)
- 25 במאי – ג'ק שטיינברגר, פיזיקאי אמריקאי ממוצא יהודי יליד גרמניה, חתן פרס נובל לפיזיקה על חלקו בפתוח שיטת אלומת הנייטרינו והדגמה של מבנה הדובלט של הלפטונים בעזרת גילוי הנייטרינו המיואוני
- 14 ביולי – ג'פרי וילקינסון (Geoffrey Wilkinson), כימאי בריטי, חתן פרס נובל על חלקו בפתוח תרכובות אורגנו מתכתיות, תרכובות חשובות בתחום הקטליזה של ריאקציות כימיות (נפטר ב-1996)
- 15 ביולי, ברוס מריפילד (Robert Bruce Merrifield), ביוכימאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה על פיתוח המתודולוגיה של סינתזה כימית על מצע מוצק (נפטר ב-2006)
- 18 ביולי – אהרון בק, ,פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי יהודי אמריקאי, מייסד גישת הטיפול הקוגניטיבי
- 19 ביולי – רוזלין זוסמן יאלו, פיזיקאית רפואית אמריקאית יהודייה, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על פיתוח שיטת המבחן הרדיו-אימוני (Radioimmunoassay, RIA), שיטה רגישה המשמשת לכימות של חמרים ביולוגיים בעזרת תגובה של אנטיבודי ואנטיגן (נפטרה ב-2011)
- 26 באוגוסט – שמשון עמיצור מתמטיקאי ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים, תרם תרומה חשובה לכל ענפי תורת החוגים (נפטר ב-1994)
נפטרו
- 13 ביולי – גבריאל ליפמן, פיזיקאי וממציא צרפתי יהודי יליד לוקסמבורג, חתן פרס נובל לפיזיקה על השיטה ליצירת תצלומים צבעוניים המבוססים על תופעת ההתאבכות, המציא את האלקטרומטר שהוא אבי האלקטרוקרדיוגרם הראשון (נולד ב-1845)
- 23 באוקטובר – ג'ון דנלוף ( John Boyd Dunlop), ממציא אמריקאי, מייסד חברת דנלוף לצמיגים (נולד ב-1840)
- 30 בנובמבר – הרמן שוורץ, מתמטיקאי גרמני, ידוע בשל עבודתו בתחום האנליזה המרוכבת, על שמו נקרא אי-שוויון קושי-שוורץ (נולד ב-1843)
- 12 בדצמבר – הנרייטה ליוויט, אסטרונומית אמריקנית, מחקרה על אופי השינוי בבהירות הכוכבים הנקראים משתנים קפאידים אפשרה להשתמש בהם כנרות תקניים, אמצעי חשוב למדידת מרחקים ביקום (נולדה ב-1868)
קישורים חיצוניים
| שנים במדע - המאה ה-20 | |
|---|---|
|
