אדולף וינדאוס
 | |
| לידה | 25 בדצמבר 1876 |
|---|---|
| פטירה | 9 ביוני 1959 (בגיל 82) |
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| פרסים והוקרה | חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1928 |
| תרומות עיקריות | |
| מחקר בתחום הסטרולים והקשר שלהם לוויטמינים | |
אדולף אוטו ריינהולד וינדאוס (בגרמנית: Adolf Otto Reinhold Windaus; 25 בדצמבר 1876 - 9 ביוני 1959) היה כימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1928, "על עבודתו בתחום הסטרולים והקשר שלהם לויטמינים".
חייו
וינדאוס החל את לימודיו ב"Französisches Gymnasium" הנודע בברלין, שם התמקד בלימודי ספרות. לאחר סיום לימודיו ב-1895, המשיך ללימודי רפואה בפרייבורג ובברלין, ועבר את הבחינות הראשוניות ("Physikum") ב-1897.
במהלך לימודיו התעניין במיוחד בהרצאותיו של הרמן אמיל פישר, ולכן החל ללמוד כימיה בפרייבורג, אצל קיליאני, במקביל ללימודי הרפואה. בחורף 1899-1900 קיבל תואר דוקטור. עבודת התזה שלו עסקה בהתמודדות עם רעלים של צמח הדיגיטליס הפוגעים בלב.
לאחר סיום לימודיו בפרייבורג חזר לברלין, שם עבד עם פישר, ושם גם פגש לראשונה את אוטו דיאלס, והשניים היו לחברים לשארית חייהם. וינדאוס חזר לפרייבורג ב-1901 והחל לעסוק בתחום הכולסטרול וסטרולים קרובים; החלטתו לעסוק בתחום נבעה מהחוסר המוחלט בידע אודות מבנה הכולסטרול באותה תקופה. מתחילת עבודתו האמין, בצדק, כי הסטרולים (אותם ניתן למצוא בכל תא) הם חומרי מוצא לקבוצות אחרות של חומרי טבע. וינדאוס קיבל משרת מרצה ב-1903, בזכות מחקריו אלה (תחת השם "על כולסטרול"). ב-1919 הצליח להפוך כולסטרול לחומצה כולית, חומר שבודד בעבר מחומצות מרה על ידי וילנד, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1927. כך הוכיח וינדאוס כי חומצות מרה קשורות לסטרולים.
וינדאוס עסק רבות גם בתחום נגזרות האימידזול, בשיתוף פעולה עם קנופ. במסגרת העבודה הוכיח כי היסטידין, חומצת אמינו המשמשת לבניית חלבונים, היא אלאנין אימידזול, וגילה גם את ההיסטמין, הורמון רב חשיבות.
וינדאוס התמנה לפרופסור חבר ב-1906 ולפרופסור לכימיה רפואית ישומית ב-1913 באוניברסיטת אינסברוק. ב-1915 עבר לגטינגן כפרופסור לכימיה, יורשו של אוטו וולך, שם פעל עד פרישתו ב-1944 כראש המעבדה לכימיה כללית. בין תלמידיו נמנה אדולף בוטנאנדט, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1939 על עבודתו בתחום הורמוני המין, הקרובים לסטרולים.
בזכות מומחיותו הנודעת הוזמן ב-1925 לעבוד עם הפיזיולוג האמריקני אלפרד הס בניו יורק על הוויטמין שכונה "antirachitic", הידוע כיום בשם ויטמין D.
במחקרים אחרים חקר בעיות סטריאוכימיות של מערכות טבעות ציס וטרנס, שעברו הידרוגנציה. במחקרים אלה פעל באופן אינדוקטיבי, על סמך תצפיות ניסיוניות, ולא הסקה תאורטית. בשנותיו האחרונות בחן גם את האפשרות של כימותרפיה בחקר מחלת הסרטן.
על עבודתו בתחום הרכב הסטרולים והקשר שלהם לוויטמינים זכה בפרס נובל לכימיה לשנת 1928. וינדאוס זכה בפרסים נוספים, ביניהם מדליית פסטר (1938), ומדליית גתה (1941).
וינדאוס נשא לאישה את אליזבת' רסאו ב-1915, ולזוג נולדו שלושה ילדים, גונתר (1916), גוסטאב (1918) ומרגרט (1921).
קישורים חיצוניים
- אדולף וינדאוס, באתר פרס נובל (באנגלית)