תקוע (יישוב מקראי)
תְּקוֹעַ הוא שמם של שני ישובים קדומים המוזכרים בתנ"ך, אחד מהם שכן בנחלת שבט יהודה, ככל הנראה בגבול שבין מדבר יהודה והר יהודה, כ-10 ק"מ דרומית-מזרחית לבית לחם. השני שכן בנחלת שבט אשר. תקוע שביהודה לא מוזכרת ברשימת הערים שבנחלת השבט שבספר יהושע. היישוב מוזכר בנחלת השבט בתרגום השבעים[1].
על שמה של העיר נקראת הרצועה המזרחית של מדבר יהודה[2].
אזכורים בתנ"ך
- האישה החכמה מתקוע - מבין יוצאי תקוע נודעה האישה החכמה שהוכיחה את דוד המלך ושכנעה אותו לאפשר לאבשלום לשוב לירושלים לאחר רצח אמנון[3] חז"ל[4] ייחסו את האשה התקועית לתקוע שבנחלת שבט אשר. האברבנאל[5] הביא את דברי האפודי שסובר כי מדובר בתקוע שבנחלת בנימין.
- עירא בן עיקש התקועי - ברשימת גיבורי המלך דוד נזכר עירא בן עיקש התקועי[6].
- ביצורי תקוע - בספר דברי הימים נזכרת תקוע בין הערים שביצר רחבעם והכין למצור[7]. מדובר בתקוע שביהודה, נחלתו של רחבעם.
- הנביא עמוס - מתואר כנוקד מתקוע[8] ועל פי המסורות היהודיות והנוצריות הוא קבור בסמוך, במקום הקרוי "קבר עמוס". ליד הקבר הוקמה כנסייה נוצרית קדומה שנחרבה. יצויין כי רד"ק[9] סבר כי עמוס היה מתקוע שבאשר.
- השתתפות בבניין חומות ירושלים - אנשי תקוע מוזכרים בספר נחמיה בין הבונים את חומות ירושלים בתקופת שיבת ציון[10].
- שמן זית - תקוע שבאשר הייתה ידועה בשמן הזית המשובח שלה, ממנו לקחו לנסכים (קורבן) לבית המקדש.[11]
אזכורים במקורות
במקורות מימי בית שני
העיר וסביבתה מוזכרות גם בתיאורי מלחמות החשמונאים.[12][13] לפי ספר מקבים א', יונתן ושמעון נמלטו למדבר תקוע לאחר שנודע להם על התקרבותו של צבא בקכידס.[14] העיר מוזכרת שוב בימי המרד הגדול[15][16] ובאיגרות בר כוכבא מנחל חבר.[17]
התקופה הביזנטית
תקוע מוזכרת באונומסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה-4 לספירה), בכתבי הירונימוס, וכן במפת מידבא.[18][19].
באותה התקופה הראו במקום את קברו של הנביא עמוס.[18]
ימי הביניים
בשנת 765, ביקר ויליבאלדוס בתקוע והזכיר את כנסייתה; אז הייתה נפוצה במקום מסורת נוצרית, לפיה גם בתקוע, כמו בבית לחם, נהרגו ילדים בפקודת הורדוס.[18]
בתקופת מסעי הצלב, תושבי תקוע הנוצרים שלחו תגבורת לסייע לכוחות הלטיניים שצרו על ירושלים. בתקופת ממלכת ירושלים הצלבנית שכן במקום יישוב קטן. המלך פולק מאנז'ו העניק את תקוע לכמרים של כנסיית הקבר תמורת בית עניה.[18]
בשנת 1138, כנופיה מוסלמית פשטה על תקוע, אז עוד כפר נוצרי, אך רוב תושביה ניצלו מטבח בכך שנמלטו למערת חריתון הסמוכה, אותה זיהו עם מערת עדולם מסיפורי דוד.[18]
רבי יעקב, מיהודי צרפת, ביקר בתקוע באמצע המאה ה-13 וכתב כי קבור בה ישעיהו הנביא.[18]
יצחק חילו, נוסע יהודי-ספרדי שביקר בארץ ישראל בשנת 1333, ציין כי בתקוע יש מערה עתיקה שאומרים שבה קבור אחד משבעת הנביאים אשר עצמותיהם קבורות באדמת הקודש. הוא מציין כי ישנה מחלוקת לגבי זיהוי הקבר - חלק סבורים שזהו קבר הנביא עמוס, ואחרים טוענים שזהו קבר ישעיה הנביא.[18]
זיהוי
- תקוע שביהודה מזוהה עם ח'רבת א-תקוע הממוקמת על תל תקוע - תל גדול המתנשא לגובה של 825 מטר מעל גובה פני הים סמוך לעיירה הבדואית תוקוע, מכיוון דרום, בצד הדרך העולה מים המלח לכיוון בית לחם וירושלים. בשנת 1977 הוקמה מצפון-מזרח לח'רבת א-תקוע ההתנחלות תקוע.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "תְּקוֹעַ", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 294, באתר HebrewBooks
- תקוע במדבר יהודה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- תקוע בגליל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ ראו כאן לאחר פסוק נט בפרק טו.
- ^ איתן אבניאון, המילון האנציקלופדי של המקרא, איתאב-בית הוצאה לאור, ראשון לציון, 2003, עמ' 717.
- ^ ספר שמואל ב', פרק י"ד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ"ה עמוד ב' וראו רד"ק על ספר שמואל ב', פרק י"ד, פסוק ב'.
- ^ אברבנאל על ספר שמואל ב', פרק י"ד, פסוק ב' וכך נראה גם מהמלבי"ם.
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק כ"ו, וגם ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק כ"ח.
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק י"א.
- ^ ספר עמוס, פרק א'.
- ^ בפירושו לספר עמוס, פרק א', פסוק א'
- ^ ספר נחמיה, פרק ג', פסוק ה'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ"ב עמוד ב' ומשנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי המזבח, פרק ו'
- ^ ספר מקבים א, ט, 33.
- ^ ספר קדמוניות היהודים ספר יג, פרק א, פסקה ג.
- ^ ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך ראשון : יהודה (ג), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1983, עמ' 51
- ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ד, פרק ט, סעיף ה, הוצאת מסדה, תל אביב, 1959 (ה'תשי"ט).
- ^ חיי יוסף, פרק ע', 420.
- ^ י' ידין, החיפושים אחר בר-כוכבא, עמ' 126-125, 130.
- ^ 18.0 18.1 18.2 18.3 18.4 18.5 18.6 ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך ראשון : יהודה (ג), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1983, עמ' 95-100
- ^ זאב ענר, כל מקום ואתר, הוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, ירושלים, 2000, עמ' 335.
תקוע (יישוב מקראי)36061619Q12412177