רבי משה מרדכי בידרמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף משה מרדכי בידרמן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב
לידה 1903
ה'תרס"ג
ירושלים
פטירה ינואר 1987 (בגיל 84 בערך)
כ"ד בטבת ה'תשמ"ז
מקום מגורים תל אביב, ירושלים, בני ברק
מקום פעילות בני ברק
רבותיו רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין
בת זוג עטיל
אב רבי שמעון נתן נטע בידרמן
אם חנה
צאצאים רבי אברהם שלמה בידרמן רבי שמעון נתן נטע בידרמן
אדמו"ר מלעלוב ה־שישי
בדור הבא כיהנו ומכהנים בניו ואחיינו
תר"ץתשמ"ז

רבי משה מרדכי בידרמן (ה'תרס"ג, 1903כ"ד בטבת ה'תשמ"ז, ינואר 1987) היה האדמו"ר השישי של חסידות לעלוב, והחל מה'תשכ"ב גם האדמו"ר מקרלין לעלוב.

בבחרותו (עם קאפטן ירושלמי)

קורות חייו

נולד בעיר העתיקה שבירושלים לרבי שמעון נתן נטע וחנה רייצא לבית משפחת ציינוירט. אמו נפטרה בילדותו ואביו העתיק מקום מגוריו לקרקוב שבפולין.

כיתום נשאר עם אחיו בבית סבו האדמו"ר רבי דוד מלעלוב שנודע כמנהיג עדת החסידים בירושלים, הסבא חיבבו במיוחד והשקיע רבות בחינוכו ואף הניח לו תפילין ביום הבר מצוה. למד בתלמוד תורה חיי עולם. בלילות קבע מקום לימודו בישיבת המקובלים שער השמים בירושלים העתיקה. בצעירותו נפגש עם הבבא סאלי בביקורו בארץ בפעם הראשונה, ושהה אז בעיר העתיקה של ירושלים, מאז התידדו.

לאחר פטירת סבו יצא לשהות עם אביו בקרקוב, שם שודך לעטיל בתו של רבי אברהם שוורץ אב"ד פרעמיסלא בת אשת אביו בזיווג שני.

במשך שנות שהותו באירופה ביקר אצל כמה מצדיקי דורו, בהם האדמו"רים רבי ישכר דב רוקח מבעלז, ורבי אהרן יחיאל הופשטיין מקוז'ניץ. היה תלמיד של רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין, אשר לימים מינהו למנהיג חסידי קרלין בארץ ישראל[1].

האדמו"ר מלעלוב עם האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג

אדמו"רות

עם פטירת אביו, בצום גדליה ג' בתשרי ה'תר"ץ בירושלים, הוכתר כממלא מקומו על ידי זקני חסידות לעלוב. קבע את מושבו בירושלים, אחר כך בתל אביב ובני ברק ושוב חזר לירושלים באמרו שאינו מסיח דעתו ממנה, בערוב ימיו עברה חצר החסידות לשיכון ה' בבני ברק.

התפרסם כצדיק ופועל ישועות. עריכת שולחנותיו היו לשם דבר. נהג לטבול רבות במקווה וסבל ייסורים. נערץ על ידי אדמו"רי דורו, קשר עמוק נוצר בינו לבין האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ורבי ישראל אבוחצירה (הבאבא סאלי). הקפיד להצניע למדנותו ומדרגותיו, לאחר פטירתו נודע כי נהג לסיים לימוד ש"ס בבלי מדי שנה.

בשנת ה'תשכ"ב מונה רבי משה מרדכי ביוזמת החסיד רבי יהושע השל הלטובסקי גם לאדמ"ורם של פלג "הזקנים" בחסידות קרלין. בעקבות כך היה לרבן של שתי חצרות, תופעה יחידאית בתנועת החסידות. הפלג שבראשה עמד רבי משה מרדכי נקרא כיום חסידות פינסק-קרלין.

רבי משה מרדכי נפטר בכ"ד בטבת ה'תשמ"ז ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים, לצד אדמו"רי בית לעלוב, אביו, סבו ואבי סבו. חלק מדברי תורתו כונסו בספרים "ברכת משה" ו"קדושת מרדכי".

השקפתו

הוא היה תובע מחסידיו ללמוד כל יום לפחות דף גמרא, והיה אומר כי אינו יכול להסתכל על פניו של אדם שלא למד גמרא באותו היום[2].

התנגד בחריפות לדיבור בשפת העברית[3], בטענה שדיבור בה גורם להידרדרות רוחנית[4].

כשהקים את כולל "צמח דוד" בירושלים, על שם סבו רבי דוד צבי שלמה מלעלוב התנגד לקבל תקציבים מהמדינה עבור הכולל, הוא נימק זאת שכולל שנקרא על שם סבו אינו רוצה שייתמך על ידי המדינה[5]. כך גם הקים תלמוד תורה[6] על שם רבו רבי אברהם אלימלך מקרלין.

בענין השתתפות בבחירות, בשנותיו המוקדמות חתם פעמיים על קול קורא המורה להצביע (בבחירות לכנסת)[7], ובשנת תשמ"ד התפרסם בשמו[8] שמי שמצביע יצביע לאגודת ישראל. הוא בעצמו לא הצביע. לטענת מקורבו[9] הורה לו שלא להצביע[10].  

היה משתתף בעצרות מחאה ומעמדי תפילה בפרט על גיוס בנות, חילולי קברים וחילולי שבת[11], אולם התנגד להפגנות אלימות[12].

התנגד לדבר סרה על יהודים באיצטלה של קנאות[13].

קבר רבי משה מרדכי בהר הזיתים

צאצאיו

עץ משפחת בידרמן


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי דוד בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי נחמיה בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יצחק דוד בידרמן
 
 
רבי יעקב בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי דוד צבי שלמה בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שמואל שמעלקא הורוביץ
 
 
 
 
 
 
רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שמעון נתן נטע בידרמן
 
 
רבי מרדכי דוד
וינשטוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי פינחס דוד הורוביץ
 
 
 
רבי בצלאל ישעיה ברנשטיין
 
 
 
רבי משה ישראל
ברנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה מרדכי
בידרמן
 
רבי שלמה מנחם
וינשטוק
 
רבי משה יאיר
וינשטוק
 
דוד משה שפיגל
 
רבי לוי יצחק הורוביץ
 
רבי יוסף שמואל ברנדויין-מוריה
 
 
רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
 
 
 
 
רבי שמואל אהרן
שזורי (ובר)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יאיר וינשטוק
 
 
 
 
 
ישראל שפיגל
 
 
 
רבי אהרן ברנשטיין
 
 
רבי משה אדלר
 
רבי יצחק וינגרטן
 
 
הרב זונדל יהודה הגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם מרדכי
וינשטוק
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב משה יהודה לייב רבינוביץ
 
רבי חנניה יוסף
אייזנבך
 
הרב בנימין
אדלר
 
רבי פישל
וינגרטן
 
רבי אברהם שלמה
בידרמן
 
רבי שמואל אלעזר היילפרין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אברהם שלמה בידרמן
 
 
רבי שמעון נתן נטע
בידרמן
 
 
רבי דוד צבי ישראל בידרמן
 
הרב פנחס יצחק
בידרמן
 
רבי אלתר אלעזר
מנחם בידרמן
 
 
 
רבי שמואל עוזר קאפף
 
 
 
רבי חיים אליעזר הורונצ'יק
 
 
רבי שמואל צבי אלימלך רוזנפלד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק מאיר אייזיק בידרמן
 
הרב אהרן בידרמן
 
רבי יששכר דב
לייפר
 
הרב יעקב יצחק בידרמן
 
הרב דוד צבי שלמה
נפתלי בידרמן
 
הרב אלימלך בידרמן
 
רבי יעקב אשר קאפף
 
הרב אליעזר צבי ספרין
 
הרב מאיר רוזנבוים
 
הרב יהושע העשיל רוזנפלד
 
הרב יונה זאב וינברג
 


מחסידיו הבולטים

לקריאה נוספת

  • שמעון טיקוצקי, קראקא קדישא, המבשר התורני, כ"ב בטבת תשע"ז, עמ' ד-ו
  • הנ"ל, השולחן אשר לפני ה' - זכרונות ר' שמחה מנחם קרקובסקי (משמשו של הרבי), שם, עמ' ז-ט
  • אלחנן קלאר, כבקרת רועה עדרו - זכרונות תלמידו הרב יצחק דוד גרוסמן, שם, עמ' י
  • הרב זאב מילר, שובו בנים שובבי"ם, שם, עמ' יא-יב
  • שמואל הניג, משה איש האלוקים (שני כרכים), ירושלים תשס"ב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ש. הניג, משה איש האלוקים ח"א, עמ' 140
  2. ^ משה איש האלוקים, בני ברק: ש. הניג.
  3. ^ סידור "תפילה לדוד" לעלוב עמ' תשפ"ז. ספר "משה איש האלקים", חלק ב עמ' 68. גליון העדה - דורות, וארא תשע"א, עמוד 21.
  4. ^ קשר איתן סיון תשע"ג גליון 21 עמ' 29
  5. ^ משה איש האלוקים, בני ברק: ש. הניג ח"ב עמ' 65 ואילך. גליון העדה - דורות, וארא תשע"א, עמוד 21.
  6. ^ כיום התלמוד תורה שייכת לחסידות פינסק קארלין - ראה במקור
  7. ^ בחייו של רבי אהרן מבעלזא, הצטרף לחתימתו על הקול קורא.
  8. ^ עיתון שערים, הובא בקונטרס קנאות של אמת ח"ב
  9. ^ ר' שמעון קורנבליט.
  10. ^ -, גליון העדה-דורות וארא תשע"א, עמ' 21.
  11. ^ גליון העדה - דורות, וארא תשע"א, עמוד 21.
  12. ^ ספר "משה איש האלקים", חלק ב עמ' 69-71, וראו שם עמ' 72
  13. ^ משה איש האלוקים חלק ב' עמוד 64
  14. ^ נפטרה בצעירותה, והתירה אחריה ילדה יתומה אחת
  15. ^ זאב בלוי, האדמו"ר מלעלוב בהילולת זקינו הרה"ק רבי דוד צבי שלמה מלעלוב זי"ע, באתר JDN, ‏י"א באלול תשפ"ב
  16. ^ שיחת קודש מגאב"ד מאקאווא שליט"א, גיליון אהל מועד, פר' שמות תשע"ט
  17. ^ שמואל הניג, משה איש האלוקים ח"א, עמ' 228-229
  18. ^ 18.0 18.1 וינברג ש.ז., הצדיק ר' מאירל, עמ' 246-247
  19. ^ גליון ימי הילולא-חודש טבת, גליון ימי הילולא, חסידי אמשינוב
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29696626משה מרדכי בידרמן