צוריאל
 הכניסה למושב
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מעלה יוסף |
| גובה ממוצע[1] | 639 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 507 תושבים |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   צוריאל | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
צוּרִיאֵל הוא מושב בגליל העליון, ליד מעלות תרשיחא. הוא משתייך למועצה אזורית מעלה יוסף.
המושב הוקם ככפר עבודה בי"ח אייר תש"י, 1950[3], על אדמות הכפר סוחמאתא[4] שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. ראשוני יושביו היו עולים מהעיר בית עדאקה שבתימן, ובראשם הרב שלום נהארי הלוי. בינואר 1951 נחנכו 133 בתים בכפר, שמנה קרוב ל-500 נפש[5]. בשנת הראשונה עסקו התושבים בסיקול וייעור במימון הקרן הקיימת[6]. צוריאל שרד את הגל הראשון של נטישת כפרי עבודה[7], והוחל בהסבתו מכפר עבודה ליישוב קבע. אולם רבים מתושבי המקום בקשו לעזוב, וגל של סכסוכים שטף את המקום שבשיאם, ביוני 1952, הוכה קשות המדריך מטעם פועלי אגודת ישראל[8][9][10]. נשות הכפר הועסקו על ידי ויצ"ו בייצור בגדים תימניים אותנטיים שנמכרו כמזכרות לתיירים[11][12].
בתחילת 1953 עזבו העולים מתימן את המושב והוא אוכלס על ידי עולים ממרוקו[13]. במאי 1954 הצטרפו למושב תשע משפחות ממעברת צמח[14]. באוקטובר 1954 הועברו למושב 18 משפחות עולים[15]. עולים נוספים הצטרפו בפברואר 1955[16]. בשנת 1958 נמסר למושב שטח אדמה נוסף לעיבוד[17]. תושבים נוספים הצטרפו למושב בשנת 1959[18]. החל מינואר 1960 שונתה שיטת התשלום של הסוכנות היהודית לתושבי צוריאל, ובעקבות זאת התקיימה הפגנה של התושבים במשרדי הסוכנות בצפת[19] ובאוקטובר 1960 פתחו תושבי המושב בשביתה[20]. התושבים דרשו את הגדלת המטעים, הגדלת הלולים, נטיעת מטע זיתים ובניית מחסני טבק[21].
המושב מזוהה עם תנועת פועלי אגודת ישראל. המושב נקרא על שם הדמות המקראית צוריאל בן אביחיל, נשיא בית אב למררי[22].
קישורים חיצוניים
- צוריאל באתר הרשות לפיתוח הגליל
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ↑ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 1057
- ↑ חמישה יישובים חדשים בצפון, על המשמר, 12 במאי 1950
- ↑ כפר צוריאל בגליל המערבי חנך בתיו, הצופה, 23 בינואר 1951
- ↑ דוד זכאי, במעברות צפון, הצופה, 2 באפריל 1951
- ↑ התימנים הללו או מכת הנדידה, דבר, 20 בינואר 1952
- ↑ מה אירע בצוריאל?, דבר, 11 ביוני 1952
- ↑ למה הוכה המדריך בצוריאל?, מעריב, 16 ביוני 1952
- ↑ הצצה לתוך הגליל העליון, דבר, 12 בספטמבר 1952
- ↑ הכפר התימני שתוצרתו מגיעה לרחבי העולם, מעריב, 31 בדצמבר 1952
- ↑ אחות למופת בין סלעי הגליל, דבר, 13 בינואר 1953
- ↑ דרישה להגברת העליה מצפון אפריקה ולסיוע בקליטתה בארץ, דבר, 6 במאי 1953
- ↑ מפה ומשם, ממעברת צמח, דבר, 18 במאי 1954
- ↑ 78 משפחות עולים נשלחו להתישבות, דבר, 6 באוקטובר 1954
- ↑ 800 עולים מצפון אפריקה הגיעו ב"ירושלים", על המשמר, 21 בפברואר 1955
- ↑ תוספת אדמה לישובים בגליל המערבי, חרות, 8 באוקטובר 1958
- ↑ מתישבים נוספים למושב צוריאל, דבר, 24 ביוני 1959
- ↑ המתפרעים ממושב צוריאל - לביה"ד, מעריב, 15 בינואר 1960
- ↑ תושבי מושב צוריאל שובתים, מעריב, 26 באוקטובר 1960
- ↑ ש. רפפורט, תושבי צוריאל שבגליל שובתים, מעריב, 4 בדצמבר 1962
- ↑ ספר במדבר, פרק ג', פסוק ל"ה
| ||||||||||
