רבי אליעזר סילבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אליעזר סילבר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב אליעזר סילבר (כ"ג בשבט תרמ"בט' בשבט תשכ"ח) היה נשיא אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה. התפרסם בפעולות ההצלה שלו במלחמת העולם השנייה. מילא תפקידים רבניים שונים בניו יורק, בפנסילבניה, במסצ'וסטס ובאוהיו.

הרב אליעזר סילבר בצעירותו

תולדות חייו

נולד באובלאי (אבעל ביידיש) שבליטא, כאחד משני בניו של ר' בונם צמח (1844–1917) ומלכה סילבר. אביו היה בן לשושלת רבנית בת מאות שנים, ושימש כרב באובלאי ובעוד עיירות בליטא. הוא למד עם אביו חמש שנים עד הגיעו לגיל שש עשרה. בגיל זה שלחו אביו לדווינסק, שם למד עם רבני העיר – הרב מאיר שמחה הכהן ("האור שמח"), והרב יוסף ראזין ("הרוגאטשובר"). בשנת תרנ"ח שלחו אביו לווילנה, שם למד עם גדולי התורה שהיו בעיר זו, וכן בקיבוץ החכמים שלמדו עם הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי. בשנת תר"ס עבר לעיר בריסק שם למד אצל הרב חיים מבריסק ומשם חזר ללמוד בווילנה[1]. קיבל סמיכה לרבנות מהרב חיים עוזר גרודז'ינסקי שאף סייע לו לקבל שחרור מהצבא[2]. בשנת 1906 נישא לבתיה לבית וואלק וכשנה לאחר נישואיהם היגרו לארצות הברית, כדי לברוח מהאנטישמיות של רוסיה הצארית. הם התיישבו בניו יורק, שם הרב סילבר עבד כאיש מכירות בענף הביגוד ובהמשך כסוכן ביטוח.

לאחר זמן קצר הוא קיבל משרה רבנית בהאריסבורג שבפנסילבניה. גדולתו בתורה הכניסה אותו למעגל הפנימי של החוגים הרבניים המובילים בצפון אמריקה. בשנת 1912, הוא היה חלק ממשלחת רבנים שביקשה מהנשיא ויליאם האוורד טאפט, לבטל את ההסכם עם רוסיה בגלל הרדיפות של היהודים שם.

בשנת 1914 נסע לאירופה לבקר את אביו ואת רבותיו. מלחמת העולם הראשונה שפרצה אז אילצה אותו להישאר שם במשך תשעה חודשים, לאחר שהשלטונות ברוסיה סירבו להכיר בתעודותיו האמריקאיות. לאחר שובו לארצות הברית ייסד בהמלצת הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי את ארגון "עזרת תורה" שהגיש סיוע למוסדות תורניים ורבנים פליטים בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1925 מונה לרב העיר ספרינגפילד שבמסצ'וסטס ובסביבות 1931 מונה לרב העיר סינסינטי שבאוהיו, שם הוא נשאר עד מותו.

הרב סילבר שימש כגזבר וסגן נשיא אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה, ובשנת 1929 נבחר לנשיאה. כן היה נשיא אגודת ישראל של אמריקה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הקימה אגודת הרבנים את ועד ההצלה עבור יהודי אירופה, והרב סילבר מונה לנשיאו. הוועד גייס כ-5 מיליון דולר והשיג פטור על מכסות הגירה לרבנים. באמצעות פטור זה הוברקו 2,000 חוזי עבודה לרבנים באירופה, על מנת שיוכלו להגר לארצות הברית.

הרב סילבר פעל בערוצים מגוונים, חוקיים ובלתי חוקיים על מנת להציל אנשים רבים ככל האפשר ולהביאם לארצות הברית, לקנדה ולארץ ישראל.

בחודש אוקטובר 1943, כאשר קנה המידה של זוועות הנאצים נעשה ברור יותר ויותר, היה הרב סילבר מהעומדים בראש מצעד הרבנים שאורגן על ידי הלל קוק. במצעד זה צעדו יותר מ-400 רבנים בוושינגטון[3], עד מדרגות הקפיטול, בדרישה לפעולה נחרצת יותר על ידי ממשלת ארצות הברית להציל את יהודי אירופה.

לאחר מלחמת העולם הקים הרב סילבר את בית הספר "החפץ חיים" בסינסינטי. הוא שימש במשך 40 שנה כרב קהילת כנסת ישראל בסינסינטי.

בנו הרב דוד סילבר היה רב העיר האריסבורג. חתנו הוא הרב יהודה גרשוני.

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי הקדמתו לספרו "ענפי אר"ז
  2. ^ מרדכי גליקמן-פרוש, איש ההלכה והמעשה, ירושלים תש"ז
  3. ^ ראה היום בו צעדו הרבנים (באנגלית)