רבי בנימין מנדלזון
 | |
| רבי בנימין מנדלזון | |
| לידה |
תרס"ד פלוצק, פולין |
|---|---|
| פטירה |
כ"ד באייר תשל"ט (בגיל 75 בערך) קוממיות, ישראל |
| תאריך עלייה | תרצ"ד |
| תפקידים נוספים | רבה של כפר אתא, וקוממיות |
הרב בנימין מנדלזון (ה'תרס"ד - כ"ד באייר ה'תשל"ט), כיהן כרבה של כפר אתא ובהמשך כרב המושב החרדי קוממיות. שמו נקשר לפרשת חטיפתו של הילד יוסל'ה שוחמכר. פעל[1] למען שמירת שמיטה ללא הסתמכות על היתר המכירה והיה פעיל מרכזי בקרן השביעית, שתומכת כלכלית בחקלאים שומרי שמיטה.
חייו
נולד בשנת ה'תרס"ד בעיירה פלוצק בפולין לרב מנחם מנדל מנדלזון, חסיד אלכסנדר ששימש שם כראש ישיבה, ולחנה דבורה, נכדת רבי משה מזאלשין בעל "משפט צדק" וצאצאית של רבי מרדכי יפה ושל שושלת וורקא. למד בעיקר אצל אביו. אשתו הראשונה מרים נפטרה בצעירותה והוא נישא בשנית, לבתו של אהרן משה חיימוביץ, מבודזאנוב שבפולין. הוא הפך לחסיד גור בימיו של רבי אברהם מרדכי אלתר מגור אשר השפיע עליו לעלות לארץ ישראל. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל ומונה לרב היישוב כפר אתא.
בשנת ה'תשי"ב נענה לבקשת חברי מושב קוממיות להיות רבם. פעל לשמירת השמיטה ללא הסתמכות על "היתר המכירה" בקרב חקלאי הארץ. לצורך כך עבר בין המושבים ופעל בקרב החקלאים. בשנת ה'תשל"ג הרחיב את היקף קרן השביעית, כך שתתמוך גם בחקלאים שאינם חרדים שבחרו שלא לעבד את אדמתם בשמיטה.
באלול ה'תשכ"א ניסתה משטרת ישראל לעצור את הרב מנדלזון בהקשר לחטיפת יוסל'ה שוחמכר אך תושבי קוממיות מנעו את המעצר[2]. באייר ה'תשכ"ב נעצר בחשד למעורבות הסתרת יוסל'ה וכן ילד נוסף[3]. מעצרו עורר מחאה בקרב החרדים בארצות הברית. בכנס מחאה של אגודת הרבנים דיברו נגד המעצר הרבנים רבי יוסף אליהו הנקין, רבי משה פיינשטיין ורבי יעקב קמנצקי ועוד[4]. במהלך המשפט סירב הרב מנדלזון להעיד ולהיחקר על דוכן העדים, אך מסר הצהרה ממקומו ובה אמר שבתחילה לא ידע שהילד שהתגורר אצל אחד מאנשי המושב הוא יוסל'ה וכאשר נודע לו הדבר הוא אמר שאין להחזיק בילד. בהתייחס לילד השני אמר שהוא אכן פעל למנוע את מסירתו לאביו החורג לאחר שהילד בכה בפניו שיצילו מידי המיסיון[5]. הוא הוסיף: "לא היה חשש שהילד יקבל חינוך חילוני גרידא. זו הייתה אימת המיסיון... אם מצווה קדושה זו היא בניגוד ללשון חוק המדינה... אני מוכן לקבל עלי כל ייסורים על שקיימתי את מצוות התורה"[6]. ב-י"ט בסיוון ה'תשכ"ב הוא זוכה על ידי בית המשפט המחוזי, בנשיאות בנימין הלוי, משום שהתביעה חזרה בה מכתב האישום לאחר שעד התביעה בפרשת שוחמכר הודה בפניה ששיקר והיועץ המשפטי לממשלה החליט שלא להמשיך בהליכים בפרשה השנייה. עם זאת, בית המשפט מתח על הרב מנדלזון ביקורת באמרו שידע שיוסל'ה מוחזק בקוממיות ולא פעל להחזרתו להוריו[7].
הרב מנדלזון זכה להערכת הרב אהרן רוקח האדמו"ר מבעלזא, הרב אברהם ישעיה קרליץ ורבנים נוספים.
בכ"ד באייר ה'תשל"ט נפטר הרב מנדלזון ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
ילדיו
- הרב מנחם מנדל מנדלזון - ממלא מקומו כרבה של קוממיות, אשתו בילא חיה הייתה בתו של האדמו"ר רבי יוסף מאיר פולק מברגסז, אחותו של האדמו"ר רבי אברהם אלטר פולק מברגסז ובתו החורגת של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא.
מזיווגו השני:
- הרבנית חנה דבורה, נשואה לרב[דרושה הבהרה] יעקב קליין.
- הרב ישראל יצחק מנדלזון - מרבני ארגון "תורה ויהדות לעם", ויו"ר קרן השביעית, מכונה "אב"ד קוממיות ירושלים".
לקריאה נוספת
- משה גוטמן, נזר הדור, אשדוד תשפ"ב.
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ח, בני ברק, תשמ"ט, עמ' רב-רלז.
קישורים חיצוניים
- ק. שבתאי, דה יורה? - דה פקטו?, דבר, 9 ביולי 1954
- הגה"ח רבי בנימין מנדלזון זצ"ל, נזר התורה - טבת תשס"ח, עמוד 33
הערות שוליים
- ^ ראה למשל: בית יעקב גיליון 240-241, משה פראגר, מסע אל ארץ לא נודעת, עמ' 7 [1].
- ^ תושבי קוממיות מנעו מעצר רבם, דבר, 10 באוגוסט 1961
- ^ הרב מנדלסון חשוד בסיוע לשני מעשי חטיפה של ילדים, דבר, 11 במאי 1962
- ^ תביעה לביטול משפט הגר"ב מנדלסון שוגרה לבן-גוריון על ידי אגודת הרבנים, הפרדס, יולי 1962, עמודים 30-31
- ^ הרב בנימין מנדלסון: "לא חטפנו, לא הובלנו ולא השתתפנו בהעלמת יוס'לה": מקבל אחריות מלאה להצלת ישראל ויניק מן המיסיון, הצופה, 18 ביוני 1962.
- ^ הרב מנדלסון: גירסת התביעה על העברת יוסלה לבני ברק - עלילה, דבר, 18 ביוני 1962
- ^ הרב מנדלסון ו-3 מתושבי קוממיות זוכו, דבר, 22 ביוני 1962
