רבי עזריאל הילדסהיימר

מתוך המכלול
(הופנה מהדף עזריאל הילדסהיימר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי עזריאל הילדסהיימר
Hildesheimer Azrial enface.jpg
לידה כ"ז באייר תק"פ
ממלכת סקסוניהממלכת סקסוניה הלברשטאדט, ממלכת סקסוניה
פטירה ד' בתמוז תרנ"ט
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית ברלין, הרייך הגרמני
השתייכות נאו-אורתודוקסיה
רבותיו רבי יצחק ברנייס בהמבורג, רבי יעקב עטלינגר
תלמידיו רבי אליעזר הלוי גרינהוט
בני דורו רבי שמשון רפאל הירש

רבי עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"פ, 11 במאי 1820ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.

תולדות חייו

נולד בהלברשטאדט שבממלכת סקסוניה לאב יוצא העיר הילדסהיים ממנו התייתם בנעוריו. כילד למד בבית-הספר "השארת צבי" בעירו, המוסד החינוכי האורתודוקסי הראשון בקרב יהודי אשכנז שהוכנסו בו לימודי חול (המייסדים חששו מנוהגן של משפחות מסורתיות רבות, כמו הוריו של רש"ר הירש, לשלוח את ילדיהם להתחנך אצל נוצרים).[1] מגיל 17 למד בישיבה של הרב יעקב עטלינגר באלטונה. רבי יצחק ברנייס שימש לו כמודל לחיקוי כדרשן. במקביל למד שפות קלאסיות. ב-1840 חזר להלברשטאדט ולמד בגימנזיה של דום. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת ברלין והצטרף לפקולטה לשפות שמיות ומתמטיקה. ב-1842 עבר להאלה (Halle) והמשיך בלימודיו, אותם סיים עם קבלת דוקטורט על נושא פרשנות התנ"ך. לאחר סיום לימודיו חזר להלברשטאט ושם נישא להנרייטה הירש.

ב-1851 התחיל את הקריירה הרבנית שלו בהתמנותו לרב של אייזנשטט, אז בממלכת הונגריה. בבואו לעיר התחיל הרב הילדסהיימר מיד בפעילות חינוכית והקים בעיר בית ספר לבנים, בו בנוסף ללימודי קודש למדו לימודי חול והלימודים התקיימו בגרמנית. לאחר מכן הוקם בית מדרש להכשרת רבנים שצמח מ-12 תלמידים ב-1851 עד ל-128 ב-1868, ולמדו בו תלמידים אף מארצות הברית. דרכו של הרב הילדסהיימר עוררה התנגדות גדולה בקרב הקנאים בהונגריה. אלה, כמו רבי הלל ליכטנשטיין וחתנו רבי עקיבא יוסף שלזינגר, האמינו כי הוא מהווה סכנה הרבה יותר מהנאולוגים המתעצמים, שכן בתוקף היותו אורתודוקסי העניק לגיטימיות ללימודי חול וטמיעה תרבותית.[2] ב-1873, כשתמך הילדסהיימר ביזמה להקים בתי-ספר בירושלים, השווה אותו ליכטנשטיין ל"חזיר הפושט טלפיו."[3]

ב-1869 הוזמן על ידי הקהילה האורתודוקסית עדת ישראל בברלין לכהן כרבה. בתפקיד זה היה עליו להתמודד עם ה"רב" אברהם גייגר הרפורמי ששימש כרב הקהילה המרכזית של העיר. בברלין הייתה גם קהילה רפורמית בדלנית קטנה בראשות עמנואל היינריך ריטר, שירש את התפקיד מה"רב" שמואל הולדהיים. לאחר שהגיע הילדסהיימר לברלין המשיך במפעליו. פתח בית מדרש להכשרת רבנים דומה לקודם בברלין, ובעזרתו של רבי מאיר להמן - עורך העיתון איזראליט התחיל להוציא ספרים ומאמרים נגד התנועה הרפורמית. למרות היותו רב קהילה נהנה מעצמאות פיננסית, הקים מוסדות חסד רבים, וכן תמך ביישוב הארץ, בה בנה 73 בתים למחוסרי בית בירושלים, שנקראו "בתי מחסה". נסע רבות לקהילות היהודיות, ודאג לשיפור תנאי חייהן והשכלתן. בין הקהילות הידועות להן דאג, אתיופיה ופרס. נפטר בד' בתמוז ה'תרנ"ט (1899) בברלין.

על שמו נקראו המושב עזריאל, ורחובות בירושלים ותל אביב-יפו.

בנו, הירש הילדסהיימר היה עורכו של העיתון היהודי "Jüdische Presse".

לקריאה נוספת

  • דוד אלינסון, Rabbi Esriel Hildesheimer and the Creation of a Modern Jewish Orthodoxy. University of Alabama Press, 1990.
  • מרדכי אליאב, אגרות רבי עזריאל הילדסהיימר, מפרסומי המכון ע"ש ליאו בק, ירושלים תשכ"ו, 1965.

קישורים חיצוניים

תקופת חייו של רבי עזריאל הילדסהיימר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

הערות שוליים

  1. אלינסון, עמ' 13.
  2. Michael K. Silber. The Emergence of Ultra-Orthodoxy: The Invention of Tradition. התפרסם בתוך : Jack Wertheimer (עורך), The Uses of Tradition: Jewish Continuity since Emancipation, Harvard University Press, 1992. עמ' 38.‏ סרטונים ציונות דתית: הרפורמה היהודית בשיח רבני הציונות הדתית בני זמננו, בביצוע ד"ר אדם פרזיגר, סרטון באתר יוטיוב
  3. הלל בן ברוך ליכטנשטיין. ספר תוכחת מגולה. עמ' ב'.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0