רבי משה הלברשטאם
 | |
| לידה |
ח' בניסן ה'תרצ"ב טשקווא, גליציה |
|---|---|
| פטירה |
כ"ח בניסן ה'תשס"ו (בגיל 74) ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות בהר הזיתים |
| השתייכות | חבר הבד"ץ העדה החרדית |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת דברי חיים - טשאקווא |
| רבותיו | רבי פנחס אפשטיין, רבי יצחק יעקב וייס רבי שלום נח ברזובסקי |
| חיבוריו | דברי משה, הליכות משה |
| בת זוג | ליבא בתו של הרב הלל שלזינגר |
| אב | רבי יעקב הלברשטאם האדמו"ר מטשאקאווא |
רבי משה הלברשטאם (ח' בניסן ה'תרצ"ב - כ"ח בניסן ה'תשס"ו) היה מורה צדק בולט ודיין בבד"ץ של העדה החרדית בירושלים. הסמיך להוראה מאות רבנים. מחבר שו"ת "דברי משה" וראש ישיבת "דברי חיים – טשאקאווא".
ביוגרפיה
נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שבגליציה לרבי יעקב הלברשטאם האדמו"ר מטשאקאווא, ולאידל דינה, בת רבי שלום מוסקוביץ' משאץ לונדון. עמו התכתב רבות, והוא אף הוריש לו את המנורה שבבעלותו בכותבו 'המנורה רומזת לחכמה - ונכדי משה זכה לכתר תורה'. בשנת תרצ"ה, בהיותו בן 3 עלה לארץ ישראל עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם, אצל רבו רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים. על פי המלצת רבו, עבר לאחר כשנה ללמוד בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל רבו הרב שמואל הלוי וואזנר. באותה תקופה היה מקורב אף לקרוב משפחתו רבי אהרן רוקח מבעלזא.
בשנת תשי"ב נשא את ליבא (נפטרה ו' בכסלו תשפ"א[1]), בת הרב הלל שלזינגר, יו"ר העדה החרדית ומייסד ועד הכשרות של העדה החרדית בירושלים. אחר נישואיו למד בכולל ומכון להוראה 'תרביצ"א' של חסידות דושינסקי, שעמד אז בראשות רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב, שם למד בחברותא עם רבי מאיר ברנדסדורפר ועם הרב יעקב מאיר שכטר, ומשנת תשל"ט עם חתנו הרב מתתיהו דייטש. בימי ששי היה לו קביעות לישא וליתן בהלכה עם רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל החזון איש, ועם רבי דב בריש וידנפלד מטשעבין[2].
בכ"ח בניסן תשס"ו, בגיל 74, נפטר בפתאומיות מאירוע לבבי, ונקבר בחלקת צדיקי בית צאנז בהר הזיתים.
הוראה ורבנות
משנת תש"כ, למשך כעשרים שנה, כיהן כר"מ בישיבת "בית יוסף צבי" של חסידות דושינסקי.
בשנת תשכ"ב הוסמך להוראה על ידי רבי פנחס אפשטיין ראב"ד העדה החרדית, רבי משה אריה פריינד, רבי ישראל יצחק רייזמן, רבי זלמן סורוצקין מסלוצק, רבי שמואל הלוי ואזנר, ורבנים נוספים.
באותה שנה, הוכתר על ידי אביו לשמש כראש ישיבת דברי חיים טשאקאווא, ובמסגרתה העמיד מורי הוראה רבים.
בשנת תשכ"ז, מונה לרב ומורה צדק מטעם העדה החרדית.
משנת תשל"ג, במשך כעשרים שנה, קיבל קהל בבית הוראה שע"י 'העדה החרדית'.
בשנת תשנ"א, הקים את בית הוראה 'דברי משה' שם קיבל את קהל שואליו ומעריציו.
בשנת תשנ"ז, מונה לחבר ביד"צ העדה החרדית.
הסמיך מאות תלמידי חכמים להוראה, ולימדם 'שימוש חכמים' הלכה למעשה. מהם עשרות רבני ערים וקהילות בכל רחבי תבל.
עם פוסקי וצדיקי הדור
כפוסק, עמד בקשר עם רבים מהפוסקים מהם זכה להערכה, כמו רבי יצחק יעקב וייס[3], רבי שלמה זלמן אויערבאך[4], רבי ישראל יעקב פישר, רבי יוסף שלום אלישיב[5], רבי שמואל הלוי ואזנר[6], הרב משה שטרנבוך[7], ועוד.
כמו כן, צדיקי הדור הפנו אליו את שאלותיהם, כמו רבי ישראל אלתר מגור[8], רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז קלויזנבורג[9], רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלא[10], רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב[11], רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים[12], רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב[13], רבי משה יהושע הגר מויזניץ[14], רבי יוחנן סופר מערלוי[15], ועוד.
תפקידים ציבוריים
שימש רב ופוסק הלכה של בית החולים ביקור חולים, ושל המרכז הרפואי שערי צדק.
עסק רבות בעניני פוריות על פי ההלכה, וייעץ לארגון בוני עולם, וארגון פוע"ה. במסגרת זו, עמד בקשר רציף עם רופאים ומומחים בענינים אלו. כן כיהן כנשיא וחבר הנהלה בארגונים רבים.
ספריו
- דברי משה - שו"ת ובירורי הלכה בד' חלקי שו"ע.
- הליכות משה - סדרת ספרים מפסקיו והוראותיו באורח-חיים, ויורה-דעה [16].
משפחתו
- בנו רבי יקותיאל זלמן אב"ד טשאקאווא בארצות הברית, ונשיא מוסדות 'בוני צאנז' בעיר צאנז שבפולין. נפטר בארה"ב לאחר מחלה קשה, בט' באב תשפ"ג[17].
- חתנו הרב מתתיהו דייטש, רב בשכונת רמת שלמה בירושלים ונשיא המרכז לרפואה לאור ההלכה מכון יד הרמ"ה.
- חתנו הרב דב גולדרינג, רב בית כנסת "היכל אהרן" בשכונת אחווה.
- חתנו הרב יוסף פאנעט, האדמו"ר מדעעש בירושלים.
- חתנו הרב חיים צבי דוידוביץ, מחבר הספר 'חזון חיים'.
- בנו הרב יעקב דוד, אב"ד טשאקאווא ומו"ץ בעדה החרדית בירושלים, בשנת תשפ"ב הוכתר כאדמו"ר מצאנז - טשאקאווא[דרוש מקור].
- בנו הרב שמעון שמואל, אב"ד דברי משה, חתן רבי יקותיאל ליברמן רב קהילת סאדיגורה.
מתלמידיו
- הרב חיים צבי מייזליש, ראש ישיבת סאטמר בני ברק
- הרב מנחם מנדל פוקס, רב קהילת שומרי החומות ברמות.
- הרב שלמה זלמן גרוסמן, רב העיר אלעד.
- הרב חיים ווייס, רב העיר ביתר.
- הרב מרדכי מלכא, רב העיר אלעד.
- הרב שמעון יצחק שלזינגר, חבר בד"צ העדה החרדית.
- הרב שמחה רבינוביץ, מחבר ספר פסקי תשובות.
- הרב ישראל מאיר ברנר, מחבר ספרי אמרי ישראל ומרבני ברסלב
==לקריאה נוספת==
- בכי אבל משה, קטעי עיתונות והספדים עליו, מכון יד הרמ"ה, ירושלים
- אוצר החכמה, מאת, אברהם אליעזר סופר, מתולדותיו בצירוף תמונות צבעוניות, ירושלים ספטמבר 2007 ה'תשס"ז, הוצאת יפה נוף (הוצאה לאור) ירושלים
- ממשה ועד משה חלק א', פרק המוקדש לו מאת הנ"ל 2007 ירושלים ה'תשס"ז הוצאת יריד הספרים ירושלים.
==קישורים חיצוניים==
- יואל יעקובי, ללא מחיצות, באתר בשבע - ערוץ 7, 4 במאי 2006
- כרטיס קבר באתר הר הזיתים
הערות שוליים
- ^ יעקב מלמד, ברוך דיין האמת: אשת הפוסק – הרבנית מרת ליבא הלברשטאם ע"ה, באתר JDN
- ^ יתד נאמן, יום חמישי כ"ט ניסן תשס"ו
- ^ ראו בהסכמתו המיוחדת לספרו שו"ת דברי משה
- ^ והעיד בנו הרב שמואל אויערבאך בהספדו, שאצל אביו "מסורת הפסק בהוראה היה אצל רבי משה הלברשטאם".
- ^ וכפי עדות הרב בנימין רימר, הורה לו חמיו הרב אלישיב לשאול את כל שאלותיו בהלכה את רבי משה הלברשטאם.
- ^ ראו בהסכמת הרב ואזנר לספרו דברי משה, ובהסכמת תלמידו של הרב ואזנר הרב משה שאול קליין לספרו הליכות משה
- ^ ראו בהסכמתו לספרו הליכות משה.
- ^ ראו גיליון משפחה כ"ז ניסן תשע"ו, עמוד 19
- ^ אשר אף כיבדו לשאת דברים בשם נכדי הדברי חיים מצאנז בעת שמחת הבר מצוה של בנו רבי צבי אלימלך הלברשטאם ביום ב' חשון תשכ"ו. גיליון צאנז שס"ב, עמוד 49
- ^ ראו גיליון משפחה כ"ז ניסן תשע"ו, עמוד 19
- ^ ראו הליכות משה שבת, פרק טז סעיף ט"ז
- ^ ראו הליכות משה מועדים, פרק יד סעיף י"ג. שהרבי מסלונים אמר לנכדו כי שאל את רבי משה הלברשטאם אם לצום בט' באב, ועוד.
- ^ ראו גילון מבשרת ציון ניסן תשס"ו, עמוד 28
- ^ ראו עדות בניו האדמורי"ם מויזניץ בהליכות משה חנוכה, פרק ב סעיף ט.
- ^ ראו הליכות והנהגות אמרי סופר, עמוד מ"ה, ועמוד רפ"ב, ועוד.
- ^ מה פסק רבי משה הלברשטאם? הספר החדש "הליכות משה" באתר jdn
- ^ קשה סילוקן של צדיקים, באתר בחצרות הקודש
- ראשי ישיבה ישראלים
- ראשי ישיבה חסידים בישראל
- דייני העדה החרדית
- רבנים חסידים ישראלים
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת גליציה
- מחברי ספרי שו"ת
- משפחת הלברשטאם
- בוגרי ישיבת בית אברהם-סלונים
- בוגרי ישיבת חכמי לובלין-בני ברק
- תלמידי רבי שמואל הלוי ואזנר
- נשיאי כולל חבת ירושלים
- תלמידי רבי יצחק יעקב וייס
- המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול
- בוגרי כולל תרביצ"א