קיסרי רומא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק ברשימת הקיסרים. אם התכוונתם לעבודתו של קיסר רומא, ראו קיסר רומא.

הקיסרות הרומית או האימפריה הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה הממלכה הרומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס קיסר (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד לנפילתה בשנת 476 לספירה. הקיסרות הרומית קמה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה, והיא היוותה את השלב השלישי והאחרון בהתפתחות הציוויליזציה של רומא העתיקה. קדמו לאימפריה: שלב הרפובליקה הרומית (בין 509 לפנה"ס עד למאה ה-1 לפנה"ס), והשלב הקדום ביותר: המלוכה הרומית העתיקה (מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד שנת 509 לפנה"ס).

הקיסרות הרומית התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית, ושלטה על שטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה ובמזרח התיכון, למעשה סביב כל אגן הים התיכון (שהרומאים קראו לו "הים שלנו", Mare Nostrum).

בראש האימפריה עמד קיסר (Imperator). המילה העברית קיסר (כמו גם בשפות אחרות) באה משמו של יוליוס קיסר, שהכריז על עצמו כשליט יחיד ברומא העתיקה. תוארו של יוליוס קיסר היה בעצם דיקטטור, ורק יורשו אוגוסטוס, שאומץ על ידיו כבן וצירף לשמו את השם "קיסר", נחשב הקיסר הראשון של הקיסרות הרומית. תואר תפקידם של הקיסרים במאות הראשונות של הקיסרות היה פרינקפס ("ראשון האזרחים"). בתקופת הטטררכיה ("שלטון הארבעה", כעבור שנים רבות) שימש התואר את שני הזוטרים בשליטי האימפריה, שהיו כפופים לשני האוגוסטוסים - השליטים הבכירים. על פי הסדר הזה נוהלה האימפריה על ידי ארבעה אנשים: שני שליטים ראשיים שנשאו בתואר 'אוגוסטוס', כשלכל אחד מהם כפוף סגן - 'קיסר'.

תקופת הפרינקיפט

תקופת הפרינקיפט
קיסרי רומא
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
השושלת היוליו-קלאודית
אוגוסטוס קיסר (גאיוס יוליוס אוקטביאנוס) 23 בספטמבר 63 לפנה"ס - 19 באוגוסט 14 לספירה 16 בינואר 27 לפנה"ס - 19 באוגוסט 14 לספירה יוליו-קלאודיאנית נשא בתואר פרינקפס: ראשון האזרחים, והיה הקיסר הרומי הראשון. מייסד משטר הפרינקיפאט. הביא יציבות לרומא לאחר זעזועים בלתי פוסקים.
טיבריוס קיסר 16 בנובמבר 42 לפנה"ס - 16 במרץ 37 לספירה 17 בספטמבר 14 - 16 במרץ 37 לספירה יוליו-קלאודיאנית היה בעל מדיניות חוץ שוחרת שלום ולא הרחיב את גבולות האימפריה.
"קליגולה" (גאיוס קיסר) 31 באוגוסט 12 - 24 בינואר 41 16 במרץ 37 - 24 בינואר 41 יוליו-קלאודיאנית נודע באכזריותו הרבה ובשלטונו המושחת; נרצח על ידי מספר סנאטורים ושומרים של המשמר הפרטוריאני אשר חברו נגדו בשנת 41.
קלאודיוס קיסר 1 באוגוסט 10 לפנה"ס - 13 באוקטובר 54 לספירה 24 בינואר 41 - 13 באוקטובר 54 יוליו-קלאודיאנית צירף את בריטניה לשטחה של האימפריה הרומית.
נירון קיסר 15 בדצמבר 37 - 9 ביוני 68 13באוקטובר 54 - 9 ביוני 68 יוליו-קלאודיאנית לקה במחלת נפש; בתקופתו פרצה השרפה הגדולה של רומא, הורה על צליבתו של האפיפיור הראשון, פטרוס. בתקופתו פרץ המרד הגדול.
שנת ארבעת הקיסרים
גלבה 24 בדצמבר 3 לפנה"ס - 15 בינואר 69 9 ביוני 68 - 15 בינואר 69 איננו חלק משושלת כלשהי הראשון בשנת ארבעת הקיסרים. ראשון הקיסרים שלא נשא את השם "קיסר" כשם משפחה, נרצח בעת כהונתו.
אותו 28 באפריל 32 - 16 באפריל 69 15 בינואר 69 - 16 באפריל 69 איננו חלק משושלת כלשהי השני בשנת ארבעת הקיסרים. התאבד אחרי 3 חודשי שלטון בלבד.
ויטליוס 15 - 69 69 איננו חלק משושלת כלשהי השלישי בשנת ארבעת הקיסרים. הוצא להורג
אספסיאנוס (טיטוס פלוויוס וספסיאנוס) 9 - 79 69 - 79 פלאבית מדכא המרד הגדול ומייסד השושלת הפלאבית
השושלת הפלאבית (כוללת את אספסיאנוס)
טיטוס 39 - 81 79 - 81 פלאבית מדכא המרד הגדול
דומיטיאנוס 51 - 96 81 - 96 פלאבית צירף חלקים מאפריקה לאימפריה והרחיב את השליטה בבריטניה
השושלת הנרווה-אנטונינית (אנ')
נרווה 35 - 98 96 - 98 נרווה-אנטונינית הראשון מבין חמשת הקיסרים הטובים.
טראיאנוס 53 - 117 98 - 117 נרווה-אנטונינית תחת שלטונו האימפריה הרומית הגיעה לשיא התפשטותה הטריטוריאלית. מדכא מרד התפוצות.
אדריאנוס 76 - 138 117 - 138 נרווה-אנטונינית דיכא את מרד בר כוכבא
אנטונינוס פיוס 86 - 161 138 - 161 נרווה-אנטונינית יצר קשר עם סין
מרקוס אורליוס 121 - 180 161 - 180 נרווה-אנטונינית בתחילה שלט יחד עם לוקיוס ורוס, ואחר-כך לבדו. כונה "הקיסר הפילוסוף" אחרון מבין חמשת הקיסרים הטובים
קומודוס 161 - 192 180 - 193 נרווה-אנטונינית לקה במחלת נפש ונודע כקיסר הגלדיאטורים
שנת חמשת הקיסרים
פרטינקס 126 - 193 193 איננו חלק משושלת כלשהי נרצח על ידי שומרי ראשו
דידיוס יוליאנוס 133 - 193 193 איננו חלק משושלת כלשהי קנה את תואר הקיסר מידי המשמר הפרטוריאני. שלט על רומא במשך 66 יום בלבד עד שהוצא להורג
השושלת הסוורית
ספטימיוס סוורוס 145 - 211 193 - 211 סוורית בימי שלטונו התגברה רדיפת הנוצרים
קרקלה (מרקוס אורליוס אנטונינוס) 186 - 217 211 - 217 סוורית בתחילה שלט יחד עם אביו, לאחר מכן עם אביו ואחיו גטה, אחר-כך עם אחיו ולבסוף לבדו.
מקרינוס 165 - 218 217 - 218 סוורית הקיסר הראשון ממעמד הפרשים
אלאגבאלוס (הליוגבאלוס) 203 - 222 218 - 222 סוורית אחד הקיסרים הכי שנויים במחלוקת. מצא את מותו מידי רוצחים
אלכסנדר סוורוס 208 - 235 222 - 235 סוורית נרצח
משבר המאה ה-3
מקסימינוס 173 - 238 235 - 238 הקיסר הרומי הראשון מקרב העמים שהוגדרו כברברים. כמו כן הקיסר הראשון שכף רגלו לא דרכה ברומא
גורדיאנוס הראשון 159 - 238 238 שלט יחד עם בנו, גורדיאנוס השני.
גורדיאנוס השני 192 - 238 238 שלט יחד עם אביו, גורדיאנוס הראשון.
פופיאנוס נרצח בשנת 238 238 שלט יחד עם בלבינוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם.
בלבינוס 176- 238 238 שלט יחד עם פופיאנוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם.
גורדיאנוס השלישי 225 - 244 238 - 244 נרצח על ידי שומרי ראשו
פיליפוס הערבי 204 - 249 244 - 249 נהרג בקרב נגד דקיוס
דקיוס 201 - 251 249 - 251 נהרג בקרב נגד הגותים ונודע ברדיפת נוצרים
טרבוניאנוס גאלוס 206 - 253 251 - 253 נרצח על ידי חייליו
איימליאנוס 207 - 253 253 שלט כ-3 חודשים עד שנרצח על ידי חייליו
ולריאנוס 200 - 260 253 - 260 היה הקיסר הרומי הראשון שנלקח כשבוי על ידי זרים (על ידי הסאסאנים)
גליאנוס 218 - 268 260 - 268 חלק את שלטונו עם אביו, ולריאנוס עד להרצחו על ידי גנרליו.
קלאודיוס השני גותיקוס 213 - 270 268 - 270 הביס את הגותים והיה אחד הקיסרים האהובים ברומא. קשר נגד גליאנוס.
קווינטילוס 210 - 270 שלט 17 ימים בלבד, התאבד.
אורליאנוס 214 - 275 270 - 275 איחד את האימפריה ונרצח על ידי שומרי ראשו
טקיטוס 200 - 276 275 - 276 מצא את מותו מידי מתנקשים.
פלוריאנוס 276 מצא את מותו מידי חייליו.
פרובוס 232 - 282 276 - 282 מצא את מותו מידי חייליו.
קרוס 230 - 283 282 - 283 נרצח על ידי שומרי ראשו.
קארינוס 283 - 285 בתחילה שלט עם נומריאנוס.

תקופת הדומינט

תקופת הדומינט
קיסרי הטטררכיה
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
דיוקלטיאנוס 245 - 313 284 - 305 שושלת קונסטנינוס שנתיים שלט לבד, אבל אחר כך פילג את האימפריה, והכתיר כקיסר המערב את מקסימיאנוס והנהיג סוג שלטון אחר, הטטררכיה.
מקסימיאנוס 250 - 310 286 - 305 שלט במשותף עם דיוקלטיאנוס כאוגוסטוס המערב.
קונסטנטיוס כלורוס 250 - 306 כ"קיסר" המערב 293 - 305, כ"אוגוסטוס" המערב 305- 306 שלט במשותף עם גלריוס. היה אביו של קונסטנטינוס הגדול.
גלריוס 250(משוער)-311 כ"קיסר" המזרח 293 - 305, כ"אוגוסטוס" המזרח 305- 311 משל ביחד עם קונסטנטיוס כלורוס.
סוורוס השני תאריך לידה לא ידוע - 307 כ"קיסר" המערב 305 - 306, כ"אוגוסטוס" המערב 306 - 307 משל ביחד עם מקסימינוס דאיה גלריוס וקונסטנטיוס, הוכרז לאוגוסטוס על ידי גלריוס לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס.
מקסימינוס דאיה 270 (משוער) - 313 כ"קיסר" המזרח 305 - 311, כ"אוגוסטוס" המזרח 311 - 313 משל ביחד עם ליקיניוס, מקסנטיוס, קונסטנטינוס וסוורוס. הוכרז באופן רשמי ל"אוגוסטוס" בשנת 308.
מקסנטיוס תאריך לידה לא ידוע - 312 306-312 בנו של מקסימיאנוס. לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס מרד, הוכרז כקיסר בעיר רומא ושלט על איטליה הדרומית והמרכזית ואפריקה. הובס על ידי קונסטנטיוס.
ליקיניוס 250 - 325 308- 323 מונה על ידי גלריוס ל"אוגוסטוס" המערב ב-308, אם כי למעשה שלט רק על פאנוניה תראקיה ואילריקום במזרח האימפריה. לאחר מותו של גלריוס בשנת 311 משל יחד עם מקסימינוס דאיה על חלקה המזרחי של האימפריה. משנת 313 משל לבדו על האימפריה המזרחית במקביל לקונסטנטינוס שמשל באימפריה המערבית
קונסטנטינוס 272- 337 כקיסר ואוגוסטוס במערב 306- 323, כשליט יחיד על כל האימפריה 323 - 337 שושלת קונסטנטינוס לאחר מות אביו, קונסטנטיוס כלורוס, שהיה אוגוסטוס המערב, הוכרז קונסטנטינוס כ"אוגוסטוס" על ידי חייליו. במקביל מונה סוורוס ל"אוגוסטוס" על ידי גלריוס. באופן הדרגתי הוא השתלט על חלקיה השונים של האימפריה הרומית עד שבשנת 323 איחד את כולה תחת שלטונו. קונסטנטינוס ידוע כקיסר ש"ניצר" את האימפריה הרומית, אף על פי שרק הפך אותה לדת מותרת, והוא עצמו, בניגוד למה שמקובל לחשוב, התנצר רק כאשר נטה למות. הקיסר שאכן ניצר את האימפריה היה תאודוסיוס הראשון.
בית קונסטנטינוס והקיסרים הנוצרים
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
קונסטנטינוס השני 316 - 340 337 - 340 קונסטנטינוס היה אוגוסטוס יחד עם אחיו קונסטנטיוס השני וקונסטנס הראשון
קונסטנטיוס השני 317 - 361 337 - 361 קונסטנטינוס נפטר בשנת 361 בנסיבות טבעיות. קיסר יחיד החל מ-350.
קונסטנס 350-320 337 - 350 קונסטנטינוס שלט יחד עם קונסטנטיוס השני וקונסטנטינוס השני.
יוליאנוס 331 - 363 361 - 363 קונסטנטינוס ידוע כ"יוליאנוס הכופר" משום שדחה את הנצרות. אחרון מבית קונסטנטינוס.
יוביאנוס 332 - 364 363 - 364
ולנטיניאנוס הראשון 321 - 375 364 - 375 ולנטיניאנוס שלט ביחד עם ואלנס.
ואלנס 328 - 378 364 - 378 ולנטיניאנוס שלט ביחד עם ולנטיניאנוס הראשון, גטריאנוס וולנטיאנוס השני.
גרטיאנוס 359 - 383 375 - 383 ולנטיניאנוס שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון.
ולנטיניאנוס השני 371 - 392 ולנטיניאנוס שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון.
תאודוסיוס הראשון 346 - 395 379 - 395 תאודוסיוס הפך את הנצרות לדת הרשמית ברומא. אחרי מותו התפצל השלטון באימפריה באופן רשמי לשניים.

הקיסרות הרומית המערבית

הקיסרות הרומית המערבית
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
הונוריוס 384 - 423 395 - 423 תאודוסיוס שלט ביחד עם קונסטנטיוס השלישי בשנת 421
ולנטיניאנוס השלישי 419 - 455 424 - 455 תאודוסיוס נלחם נגד אטילה ההוני
פטרוניוס מקסימוס 396 - 455 כמה חודשים בשנת 455 רומא נכבשת ונבזזת
אוויטוס 395 - 456 455 - 456
מיוריאנוס 420 - 461 457 - 461
ליביוס סוורוס 461 - 465
אנתמיוס 420 - 472 467 - 472 הוצא להורג
אוליבריוס שלושה חודשים וחצי ב-472
גליקריוס 420 - 480 473 - 474 שלט שמונה חודשים
יוליוס נפוס 420 - 480 474 - 475 שלט רשמית עד 480
רומולוס אוגוסטולוס 475 - 476 הקיסר הרומי האחרון

קיסרי האימפריה הרומית המזרחית

הקיסרות הרומית המזרחית
תמונה שם שנות שלטון שושלת הערות
ארקדיוס 395–408 שושלת תאודוסיוס-ולנטינינוס
תאודוסיוס השני 408–450 בשנים 414–447 העוצרת והשליטה בפועל היא אחותו של הקיסר, פולכריה
מרקיאנוס 450–457 אינו בן ביולוגי לשושלת תאודוסיוס-ולנטינינוס, אך נישא לפוליכריה לאחר מות אחיה ועל כך נחשב לחלק משושלת זו. שלט יחד עם תאודוס
לאון הראשון 457–474 שושלת לאון מייסד השושלת
לאון השני 474
זנון 474–491 שלט במשותף עם בזיליסקוס בשנים 475–476 ועם לאונטיוס הראשון בשנים 484–488
בסיליסקוס 475–476 שלט במשותף עם זנון
אנסטסיוס הראשון 491–519 חתנו של לאון הראשון
יוסטיניוס הראשון 518–527 שושלת יוסטיניאנוס מייסד השושלת. בשנים 523–527 שלט עם אחינו יוסטיניאנוס
יוסטיניאנוס הראשון 527–565 שליט בפועל כבר מ-523
תאודורה 527–548 אשתו של יוסטיניאנוס, שלטה בשיתוף עם בעלה עד למותה
יוסטינוס השני 565–578 שושלת יוסטיניאנוס
טיבריוס השני קונסטנטינוס 578–582 בנו המאומץ של יוסטיניוס השני
מאוריסוס 582–602 חתנו של טיבריוס
פוקאס 602–610 לא שושלתי
הרקליוס 610–641 שושלת הרקליאנוס עם בנו קונסטנטינוס השלישי 612–641. החליף את התואר המסורתי "אוגוסטוס" בתואר "בזילאוס", שמשמעו ביוונית מלך. בתואר זה נשאו כל הקיסרים הביזנטים אחריו
קונסטנטינוס השלישי 641 שלט עם הרקלונסוס ב-641
הרקלונסוס 641 שלט עם קונסטנטינוס השלישי ב-641
קונסטנס השני 641–668 שלט במשותף עם גרגוריוס בשנים 646–647 ועם אולימפיוס ב-649–653
קונסטנטינוס הרביעי 668–685 שלט במשותף עם מזזיוס ב-669
יוסטיניאנוס השני 685–695 תקופת שלטונו הראשונה
לאונטיוס השני 695–698 לא שושלתי
טיבריוס השלישי 698–705 לא שושלתי
יוסטיניאנוס השני 705–711 שושלת הרקליאנוס תקופת שלטונו השנייה
פיליפיקוס ורדאניס 711–713 לא שושלתי
אנסטסיוס השני 713–715 לא שושלתי
תאודוסיוס השלישי 716–717 לא שושלתי
לאון השלישי 717–741 השושלת הסורית מייסד השושלת, הדף את הערבים מעל חומות קונסטנטינופול
קונסטנטינוס החמישי 741, 743–775 שלט במשותף עם ארטבסדוס בשנים 741–743
לאון הרביעי הכוזרי 775–780
קונסטנטינוס השישי 780–797 אירינה, אמו, עוצרת 780–795
אירינה 797–802
ניקפורוס הראשון 802–811 לא שושלתי
סטאוראקיוס 811 לא שושלתי
מיכאל הראשון 811–813 לא שושלתי
לאון החמישי 813–820 לא שושלתי
מיכאל השני 820–829 השושלת האמוריאנית מייסד השושלת, שלט במשותף עם תומסוס בשנים 821–823
תאופילוס 829–842 השושלת האמוריאנית
מיכאל השלישי 842–867 השושלת האמוריאנית
בסיליוס הראשון 867–886 השושלת המקדונית מייסד השושלת
לאון השישי 886–912
אלכסנדר השלישי 912–913
קונסטנטינוס השביעי פורפירוגניטוס 913–959 שלט במשותף עם רומנוס הראשון לקפנוס בשנים 919–944
רומנוס השני 959–963
ניקיפורוס השני 963–969
יוחנן הראשון צימיסקס 969–976
בסיליוס השני בולגרוקטונוס 976–1025
קונסטנטינוס השמיני 1025–1028
זואי 1028–1050 בתו של קונסטנטינוס השמיני, שלטה עם בעליה עד למותה.
רומנוס השלישי 1028–1034 בשיתוף עם זואי
מיכאל הרביעי פפלגוניאן 1034–1041 בשיתוף עם זואי
מיכאל החמישי קלפאטס 1041–1042 בשיתוף עם זואי
קונסטנטינוס התשיעי 1042–1055 בשיתוף עם זואי עד 1050
תאודורה 1055–1056 בתו של קונסטנטינוס השמיני, אחותה של זואי.
מיכאל השישי סטרטיוטיכוס 1056–1057 לא שושלתי
איסאאקיוס הראשון קומננוס 1057–1059 השושלת הקומננית מייסד השושלת
קונסטנטינוס העשירי 1059–1067
מיכאל השביעי דוקאס (אנ') 1067–1078 שלט במשותף עם רומנוס הרביעי דיוגנס - 1067–1071
ניקפורוס השלישי בוטניאטס 1078–1081 שלט במשותף עם ניקפורוס בריניוס ועם ניקפורוס בסילקיוס. בשנים 1080–1081 שלט עם ניקפורוס מליסנוס.
אלכסיוס הראשון - קומננוס 1081–1118
יוחנן השני 1118–1143
מנואל הראשון 1143–1180
אלכסיוס השני 1180–1183
אנדרוניקוס הראשון (אנ') 1183–1185
איסאאקיוס השני 1185–1195, 1203–1204 השושלת האנגלנית מייסד השושלת. שלט יחד עם אלכסיוס הרביעי (אנ')
אלכסיוס השלישי 1195–1203
אלכסיוס הרביעי (אנ') 1203–1204 יחד עם איסאאקיוס השני - 1203–1204
אלכסיוס החמישי 1204
תאודורוס הראשון (אנ') 1204–1222 השושלת הלסקרנית מייסד השושלת
יוחנן השלישי 1222–1254
תאודורוס השני לסקריסוס (אנ') 1254–1258
יוחנן הרביעי לסקריסוס 1258–1261
מיכאל השמיני פלאולוגוס (אנ') 1259–1282 השושלת הפלאיאולוגנית (אנ') מייסד השושלת
אנדרוניקוס השני (אנ') 1282–1328
אנדרוניקוס השלישי (אנ') 1328–1341
יוחנן החמישי 1341–1376, 1379–1391 במשותף עם יוחנן השישי קנטקוזינוס בשנים 1347–1354 ועם אנדרוניקוס הרביעי בשנים 1373 ו-1376–1379
יוחנן השביעי פלאולוגוס 1390 שלט למשך חמישה חודשים
מנואל השני 1391–1425 מנואל היה בנו של יוחנן ה-5
יוחנן השביעי פלאילוגוס, קיסר במשותף פעם נוספת - 1399–1402
יוחנן השמיני 1425–1448
קונסטנטינוס האחד עשר 1448–1453 אחיו של יוחנן השמיני

ראו גם

לקריאה נוספת

  • סווטוניוס, שנים עשר הקיסרים.
  • משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית.
  • ו.א. קולדוואל, א.ה. מאריל, עריכה: מיכאל זיו, תרגם: דניאל שר, קורות העולם-תולדות האנושות מראשיתה ועד ימינו, הוצאת מסדה, תשי"ז, חלק שלישי, "הציוויליזציה של הרומאים", פרק 8 : "הרומאים בתקופת הקיסרות", עמוד 193–220 .
  • בארי שטראוס, עשרה קיסרים, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2022
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37734523קיסרי רומא

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קיסרי_רומא&oldid=2457540"