אוגוסטוס (תואר)
אַוּגוּסְטוּס (בלטינית Augustus: "הנשגב" או "הנעלה") היה התואר הידוע ביותר של הקיסר הרומאי הראשון, גאיוס יוליוס קיסר אוקטביאנוס. מאוחר יותר אומץ השם כאחד מתארי הקיסרים הרומים. בתקופת שלטון הטטררכיה שימש התואר להבדיל בין הקיסרים הבכירים, האוגוסטוס של המערב והאוגוסטוס של המזרח, מאלה בעלי הסמכות הקטנה יותר, הקיסרים.
עד לתקופת הטררככיה התואר עצמו היה חסר סמכויות ממשית והיה תואר כבוד בלבד, שניתן לאוגוסטוס, או ליתר דיוק נלקח על ידיו, כסימן לייחודו וליוקרתו. השם כנראה קשור למושגים אוגור (augur), כהן דת רומי שתפקידו היה לפרש את מחשבות האלים מצפייה בתעופת ציפורים, והמילה אוקטוריטאס (auctoritas) שפירושה השפעה ויוקרה הנובעת מתכונותיו והישגיו של האדם.
התואר אוגוסטוס בקיסרות המוקדמת
אוקטביאנוס אימץ את השם לפי הצעתו של מונאטיוס פלאקנוס, במטרה להימנע מלקחת לעצמו תואר שיזכיר את תואר המלך השנוא על העם הרומי, ויחד עם זאת תואר שיציג את העובדה שהוא בעל היוקרה והמעמד הגדולים ביותר ברומא. השם החדש נועד גם להציג את תכונותיו הבולטות של אוגוסטוס לפי התעמולה הרשמית שלו: גבורה (virtus), סלחנות (clemenita), יושר (iustitia) ומסירות (pietas).
התואר ותרגומו ליוונית הציגו אפשרות של משמעויות דתיות אצל היסטוריונים מימי קדם והעת החדשה. התרגום ליוונית של המושג הוא "סבאסטוס", כינוי בעל משמעויות דתיות ביוונית המצביע אולי על פירושים של היותו של אוקטיביאנוס ישות מעל האדם. ההיסטוריון קאסיוס דיו כותב שהתואר מסמל את בעליו כ"יותר מאנושי" ואילו אצל ההיסטוריון הרומי טיטוס ליוויוס, מופיע התואר כניגוד למילה "אנושי".
כיום מקובלת ההנחה שהתואר אוגוסטוס נועד לסמל את יוקרתו העליונה של אוקטביאנוס, או כפי שניקולאוס איש דמשק מתאר בפשטות, שאוקטביאנוס אימץ את השם בשל שאיפתו לכבוד. התיאור לא היה מעוגן במשפט הרומי ולמעשה לא העניק לקיסר סמכויות. בהקשר זה כותב צבי יעבץ בספרו, "אוגוסטוס- ניצחונה של מתינות", את המילים הבאות:
"אחרי שנת 27 לפנה"ס היו לאוקטביאנוס שלושה שמות מרשימים IMPERATOR CAESAR AUGUSTUS (אימפרטור קיסר אוגוסטוס) אך סמכויותיו נבעו ממקור אחר"
עם התבססות משטר הפרינקיפט אימצו הקיסרים את ארבע התכונות שתוארו למעלה, יחד עם התואר אוגוסטוס שהיה מזוהה איתן, כקווים המנחים של המשטר החדש, לפחות באופן רשמי. בנוסף לכך היה נהוג לקרוא לחלק מאימותיהם ונשותיהם של הקיסרים בתואר "אוּגוּסְטָה".
התואר אוגוסטוס בימי הטטררכיה
בשנת 286 הקים הקיסר דיוקלטיאנוס צורת משטר חדשה שנועדה לבלום אי היציבות שפשתה באימפריה הרומית. הוא חילק את האימפריה הרומית ל-2 חלקים: מזרחי ומערבי, ובעוד הוא שולט על הצד המזרחי כשליט בכיר, מינה את חברו מקסימיאנוס לשלוט על המערב. לכל אחד מהשליטים ניתן התואר "אוגוסטוס", ולכל אחד מהם מונה סגן שקיבל את התואר קיסר. מחזיק התואר של האוגוסטוס היה בעל הסמכות הגבוה יותר. על פי תקנותיו של דיוקליטיאנוס, אמור היה כל אחד מה"אוגוסטים" למשול כ-5 שנים ואז לפנות את כיסאו ליורשו הקיסר. צורת ממשל זו לא החזיקה מעמד יותר ממספר שנים לאחר פרישתו של דוקליטיאנוס מתפקידו. צורת השלטון של הטטררכיה התמוטטה והתואר אוגוסטוס איבד את משמעותו החדשה.
לקריאה נוספת
- צבי יעבץ, אוגוסטוס - נצחונה של מתינות, הוצאת דביר.
| מוסדות פוליטיים ובעלי תפקידים (מגיסטראטים) ברפובליקה הרומית ובאימפריה הרומית | ||
|---|---|---|
| תפקידים רגילים | קנסור • קונסול • פראיטור • קוואיסטור • איידיל • טריבון • טריבון הפלבאים • פרומגיסטראט • פרפקט • ליקטור | |
| בעלי תפקידים מיוחדים | דיקטטור • מפקד הפרשים • טריומווירי • ועדת העשרה | |
| משרות נוספות | פונטיפקס מקסימוס • פרינקפס סנאטוס • ויגינטיסקסווירי | |
| תארים קיסריים | פרינקפס • אוגוסטוס • קיסר • טטררך • אימפרטור • פטריקיוס | |
| מוסדות | הסנאט הרומי • המשפט הרומי • אספת העם • מסלול המשרות • אימפריום • קנסוס • קולגיום | |