רומנוס הרביעי דיוגנס, קיסר האימפריה הביזנטית

רוֹמַנוֹס הרביעי דִיוֹגֶנֶס (ביוונית: Ρωμανός Δ΄ Διογένης;^[1]‏ 1032–1072), קיסר האימפריה הביזנטית בשנים 1068–1071. רומנוס, בן למשפחה קפדודקית מכובדת, עלה בדרגות עד אשר הואשם בבגידה בבניו של קונסטנטינוס העשירי. בעודו מחכה להוצאתו להורג, הוזמן רומנוס לנוכחותה של הקיסרית אדוקיה מקרמבוליטיסה אשר חננה אותו ונישאה לו.

אחר הכתרתו ניהל רומנוס שלוש מערכות נגד הסרצנים והסלג'וקים. שלוש המערכות עלו יפה, ורומנוס הצליח לדחוק את אויביו מבעד לנהר הפרת. בשנת 1071 הובס רומנוס בגדות נהר ארקסס בקרב מנזיקרט על ידי אלפ ארסלאן ונלקח בשבי. באותה השנה כבשו הנורמנים את בארי, והאימפריה הביזנטית איבדה את אחיזתה באיטליה. רומנוס שחרר עצמו תחת הבטחה להסכם שלום ומס כבד. אחר שחרורו פנה להשבת הכתר מידיו של מיכאל השביעי (אנ'), בכור בניו של קונסטנטינוס העשירי. רומנוס נכשל והוכרח לוותר על הכתר. מיכאל התעלם מהחוזה עם אלפ ארסלאן, והאשים את רומנוס בבגידה ואי־כשירות. על רומנוס נגזרה גלות באי פרוטה ועיניו נוקרו; רומנוס מת מהפצעים והזיהום תוך זמן קצר.