השושלת הסוורית
| מייסד | ספטימיוס סוורוס |
|---|---|
| השליט האחרון | אלכסנדר סוורוס |
| תקופת השושלת | 193–235 (כ־42 שנים) |
השושלת הסוורית הייתה שושלת רומאית ששלטה באימפריה הרומית בין 193 ו-235. השושלת יוסדה על ידי הקיסר ספטימיוס סוורוס (שלט בין 193–211) שעלה לשלטון אחרי שנת חמשת הקיסרים (אנ') (193).
ספטימיוס סוורוס היה נציב הפרובינקיה פאנוניה העילית, ובשנת 193 הכריז על עצמו קיסר לאחר שהקיסר הקודם פרטינקס נרצח ברומא. בסופה של סדרת מלחמות שהתחוללו ברחבי האימפריה ונמשכו 4 שנים (193–197), גבר סוורוס על יריביו לשלטון ונעשה לשליט יחיד על כל האימפריה.[1] אשתו של סוורוס, יוליה דומנה, ליוותה אותו במסע המלחמה שלו נגד פסקניוס ניגר (אנ'), נציב סוריה שהכריז על עצמו קיסר, וקיבלה את התואר "אם המחנה".[2] לאחר שכבש וסיפח את החלק הצפוני של ארם נהריים, הייתה האימפריה הרומית בזמנו של סוורוס בשיא התפשטותה.[1]
אחרי תקופת שלטון קצרה והתנקשויות בשני בניהם של ספטימיוס סוורוס ויוליה דומנה, קרקלה (198–217) וגטה (אנ') (211–209) שירשו את אביהם בשלטון האימפריה, קרוביה של יוליה דומנה תפסו את עמדת הקיסר על ידי העלאתו של אלאגבאלוס (218–222) ואחריו אלכסנדר סוורוס (235-222) לשלטון.
שליטתה של השושלת על האימפריה נקטעה על ידי השלטון המשותף של מקרינוס (217–218) ובנו דיאדומניאנוס (218). נשות השושלת, הכוללות את יוליה דומנה, אימם של קרקלה וגטה ואחיינותיה יוליה סואימיאס ויוליה מָמָאֶיאה (אנ'), האימהות בהתאמה של אלאגבאלוס ואלכסנדר סוורוס, ואימן שלהן יוליה מאיסה היו כולן אוגוסטה רבות כוח ומשמעותיות בהבטחת עמדת הכוח של בניהם.
למרות שמייסד השושלת, ספטימיוס סוורוס השיב את השלום והרגיע את המהומות של סוף המאה ה-2, השושלת סבלה מחוסר יציבות בשל יחסי משפחה לא יציבים ואי יציבות פוליטית שהיו הבסיס לחוסר היציבות הכללית באימפריה שהוליד את משבר המאה ה-3 שבמהלכו האימפריה כמעט קרסה.
לקריאה נוספת
- היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים הסוורים. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות דוד גולן. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2010.
- Alföldy, Géza. 1974. "The Crisis of the Third Century as Seen by Contemporaries." Greek, Roman, and Byzantine Studies 15:89–111.
- Benario, Herbert W. 1958. "Rome of the Severi." Latomus 17:712–722.
- Birley, Eric. 1969. "Septimius Severus and the Roman Army." Epigraphische Studien 8:63–82.
- Campbell, Brian. 2005. "The Severan Dynasty." In Cambridge Ancient History: The Crisis of Empire (A.D. 193–337). Edited by Alan K. Bowman, Peter Garnsey, and Averil Cameron, 1–27. Cambridge, UK: Cambridge Univ. Press.
- De Blois, Lukas. 2003. "The Perception of Roman Imperial Authority in Herodian’s Work." In The Representation and Perception of Roman Imperial Power. Edited by Lukas De Blois, Paul Erdkamp, Olivier Hekster, Gerda de Kleijn, and S. Mols, 148–156. Amsterdam: J. C. Gieben.
- De Sena, Eric C., ed. 2013. The Roman Empire During the Severan Dynasty: Case Studies in History, Art, Architecture, Economy and Literature. American Journal of Ancient History 6–8. Piscataway, NJ: Gorgias.
- Langford, Julie. 2013. Maternal Megalomania: Julia Domna and the Imperial Politics of Motherhood. Baltimore: Johns Hopkins Univ. Press.
- Manders, Erika. 2012. Coining Images of Power: Patterns in the Representation of Roman Emperors on Imperial Coinage, A.D. 193–284. Leiden, The Netherlands, and Boston: Brill
- Moscovich, M. James. 2004. "Cassius Dio’s Palace Sources for the Reign of Septimius Severus." Historia 53.3: 356–368.
- Ward-Perkins, John Bryan. 1993. The Severan Buildings of Lepcis Magna: An Architectural Survey. London: Society for Libyan Studies.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ישראל שצמן, האימפריה הרומית ומורשתה, האוניברסיטה הפתוחה, פרק א: האימפריה הרומית והקיסר בתקופת השושלת הסוורית, עמ' 17.
- ^ ישראל שצמן, האימפריה הרומית ומורשתה, עמ' 18.
32134164השושלת הסוורית