השושלת הפלאבית
| מדינה | הקיסרות הרומית |
|---|---|
| בית האב | פלוויוס |
| מייסד | טיטוס פלוויוס אספסיאנוס |
| השליט האחרון | טיטוס פלאוויוס דומיטיאנוס אוגוסטוס |
| תקופת השושלת | 20 בדצמבר 69 – 18 בספטמבר 96 (26 שנים) |
השושלת הפְלאבִית הייתה השושלת השנייה של קיסרי רומא, ששלטה באימפריה הרומית משנת 69 עד שנת 96. מקור שמה של השושלת הוא באחד משמותיו של אבי השושלת: טיטוס פלביוס אספסיאנוס. שושלת זו לא האריכה ימים, ומנתה שלושה קיסרים בלבד: אספסיאנוס, טיטוס ודומיטיאנוס. אספסיאנוס עלה לשלטון לאחר מלחמת האזרחים בשנת 69, הידועה גם בשם "שנת ארבעת הקיסרים". לאחר כ-10 שנות שלטון ירש אותו בנו טיטוס, שמת כעבור כשנתיים ממחלה קשה והוא ערירי; את טיטוס ירש אחיו דומיטיאנוס, ששרד בשלטון במשך 15 שנים עד אשר נרצח בידי מתנקשים, ובכך נסתיימה השושלת הפלאבית. במקומה עלתה שושלת "הקיסרים הנאורים", שהראשון בהם היה נרווה.
היסטוריה משפחתית
שנים ארוכות של מלחמות אזרחים לאורך המאה ה-1 לפנה"ס גרמו לסילוקה של האצולה הוותיקה ברומא שהוחלפה בידי האצולה האיטלקית החדישה במאה ה-1 לספירת הנוצרים. משפחה מעין זו הייתה המשפחה הפלאבית, אשר החלה לעלות לגדולה רק בתקופה השושלת היוליו-קלאודית. סבו של אספסיאנוס, טיטוס פלאביוס פטרו, שימש כסנטוריון תחת פומפיוס במהלך מלחמת האזרחים שלו נגד יוליוס קיסר. הקריירה הצבאית שלו הסתיימה בבושה רבתי כאשר זנח את שדה הקרב בשנת 48 לפנה"ס בקרב פארסאלוס. עם זאת מעמדו של פטרו לא נפגע בעיקר בשל נישואיו לטרטולה שהייתה בת למשפחה עשירה ביותר – דבר שעזר לו לקדם את בנו, טיטוס פלאביוס סאבינוס הראשון (אביו של אספסיאנוס).
סאבינוס עצמו צבר רכוש נוסף עקב כהונתו כגובה מיסים באסיה ובנקאי בהלבטיה (שווייץ של ימינו). על ידי נישואיו ל-ווספסיה פולה הוא שייך את עצמו למעמד אציל עוד יותר והבטיח את מעמד בניו סבינוס השני ואספסיאנוס למעמד סנאטורי.
בסביבות שנת 38 לספירה נישא אספיאנוס לדומיטילה "הזקנה" ונולדו להם שני בנים ובת: טיטוס בשנת 39, דומיטיאנוס בשנת 51 ודומיטילה בשנת 45. אולם דומיטילה "הזקנה" לא זכתה לראות את בעלה מוכתר לקיסר משום שנפטרה זמן מה לפני שנת 69, ולכן שימשה הפילגש שלו, סיאניס, כאישה הראשונה בקיסרות הרומית עד מותה בשנת 74. אספסיאנוס התקדם בפוליטיקה הרומית וזכה למוניטין רב כמצביא בפלישה לבריטניה בשנת 43.
במהלך שנות ה-50 מילא אספסיאנוס תפקידים ציבוריים תחת הנהגתו של הקיסר נירון ושימש כפרו-קונסול בפרובינקיה אפריקה ולמלווהו הרשמי של הקיסר בשנת 66 במהלך הביקור הרשמי ביוון.
בין השנים 57-59 שימש בנו של אספסיאנוס, טיטוס כטריבון הצבאי בגרמניה ולאחר מכן בבריטניה. אשתו הראשונה, ארסינה טרטולה נפטרה שנתיים לאחר נישואיהם בשנת 65 וטיטוס נשא אשה נוספת ממשפחה מכובדת יותר – מארסיה פורניליה. אולם משפחתה של פורניליה הייתה קשורה ביותר לאופוזיציה כנגד הקיסר נירון, וטיטוס נאלץ להתגרש ממנה. טיטוס מעולם לא נישא עוד, אולם ידועים ביותר קשריו עם ברניקי היהודיה מבית הורדוס.
בשנת 66 מרדו יהודי הפרובינקיה יודיאה באימפריה הרומית והליגיון הסורי נאלץ לסגת מירושלים בקרב בית חורון. המלך הפרו-רומי אגריפס השני ואחותו ברניקי נסוגו לגליל ותמכו ברומאים להחזרת שלטונם ביהודה. הקיסר נירון מינה את אספסיאנוס לדיכוי המרד ביהודה עם הלגיון החמישי והלגיון העשירי ועם עזרה נוספת של הליגיון החמש-עשרה כבש אספסיאנוס את הגליל ושם פעמיו לכיוון ירושלים, אולם המלחמה על הקיסרות שהתרחשה ברומא בשנת 69 (שנת ארבעת הקיסרים) הביאה להפסקה זמנית של המלחמה ולמסעו של אספסיאנוס בחזרה לרומא.
קיסרי השושלת
אספסיאנוס
ערך מורחב – אספסיאנוס
טיטוס פלביוס אספסיאנוס (בלטינית: Titus Flavius Vespasianus; 18 בנובמבר 9 - 23 ביוני 79) היה קיסר רומי משנת 69 עד 79 ומייסד השושלת הפלאבית. שירת בצבא בתראקיה ושימש כקווסטור בכרתים ובקירניה. השתתף בפלישה הרומית לבריטניה והפך לקונסול אפריקה. אספסיאנוס היה המצביא שדיכא את המרד הגדול במרבית האזורים בהם הוא פרץ בארץ ישראל. במקורות היהודיים הוא מוזכר לצד בנו טיטוס כאחד מגדולי הצוררים שקמו לעם היהודי. לאחר מותו העלה אותו הסנאט הרומאי לדרגת אל, וירש אותו בנו טיטוס.
טיטוס
- ערך מורחב – טיטוס
טיטוס פלאביוס אספסיאנוס (30 בדצמבר 39 - 13 בספטמבר 81)[1] היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו. טיטוס היה בנו של הקיסר אספסיאנוס, ואחד משלושת הקיסרים מבית הפלאביים. על אף שבקרב הרומאים נחשב ל"תענוג לבני אדם" (כפי שכינה אותו, במרירות, יל"ג בשירו "בין שני אריות", ובמקור הלטיני של סווטוניוס - "amor ac deliciae generis humani"), במסורת היהודית נחשב טיטוס לאחד מגדולי הצוררים והרשעים שקמו לעם בשל דיכוי המרד הגדול ובשל חורבן בית המקדש בשנת 70. עלייתו לשלטון נתקלה בהתנגדות בשל קשריו עם ברניקי הנסיכה היהודית. במהלך כהונתו נאלץ להתמודד עם מספר אסונות כמו התפרצות הר הגעש וזוב ושריפה שפקדה את רומא. בגיל 42 מת ממחלה כשהוא ערירי ואת מקומו תפס אחיו דומיטיאנוס. הסנאט הרומי העלה אותו לרמת אל לאחר מותו.
דומיטיאנוס
- ערך מורחב – דומיטיאנוס
טיטוס פלאוויוס דומיטיאנוס אוגוסטוס (24 באוקטובר 51- 18 בספטמבר 96) היה קיסר רומא משנת 81 ועד למותו. ע"פ סווטוניוס חי חיי הוללות ומופקרות בהיותו צעיר כתוצאה מאישיותו המופרעת אולם סיפורים אלו הם ככל הנראה לא אמינים מכיוון שסווטוניוס, כמו רוב המקורות העוסקים בדומיטיאנוס, הוא בעל דעה שלילית ביותר על תקופת שלטונו ונוקט גישה עוינת כלפיו. בשנת 96 החליטה קבוצת קושרים להתנקש בחייו, ביוזמת הסנאטור הזקן נרווה. קבוצת הקושרים הגיעה לחדר השינה של דומיטיאנוס. בעוד אחד מחבריה ניהל עמו שיחה, אחר תקע בו פגיון. הוא מת בגיל 45 והיה אחרון הקיסרים הפלאבים.
מפעלי בנייה ברומא
השושלת הפלאבית, הקיסר אספסיאנוס ובניו טיטוס ודומיטיאנוס, רצו להצדיק את שלטונם על האימפריה הרומית. אספסיאנוס, שנבחר לקיסר למרות שלא היה ממשפחה מיוחסת, היה מעוניין להצדיק את שלטונו, ולכן הפריז בכוחם של המורדים היהודים, ופיאר את בנו שפיקד על הלחימה בירושלים. השושלת הפלאבית הטביעה את מטבעות "יהודה השבויה" ומימנו את כתיבת דברי ימי המלחמה בספרו של יוספוס פלאביוס - מלחמת היהודים. אספסינוס עצמו הקים את הקולוסאום בעזרת השלל שנלקח מבית המקדש. טיטוס הקים את שער טיטוס בקירקוס מקסימוס לכבוד ניצחונו וכיבוש ירושלים. ודומיטיאנוס הקים את שער טיטוס בויה סקרה, ובכך שייך את עצמו לניצחון ודיכוי המרד הגדול, למרות שלא השתתף בלחימה.
- ערך מורחב – קולוסיאום
הקולוסאום נבנה בזמן השושלת הפלאבית, את הבניה החל הקיסר אספסיאנוס, שבנה את שלושת היציעים הראשונים. בנו, הקיסר טיטוס המשיך בבנייה, והוסיף שני יציעים, וזו הושלמה על ידי אחיו של טיטוס, הקיסר דומיטיאנוס, בשנת 80 לספירה. כתובת הבנייה של הקולוסיאום הוצבה לחגוג את הקמת האמפיתיאטרון החדש משלל שהושג עם כיבוש ירושלים ובית המקדש בשנת 70.
- ערך מורחב – שער טיטוס (קירקוס מקסימוס)
בשנת 81 לספירה, עשור לחגיגת הטריומף של אספסינוס וטיטוס לדיכוי המרד הגדול, הציבו הרומאים קשת ניצחון בקירקוס מקסימוס ועליה כתובת הנצחה, שער טיטוס (קירקוס מקסימוס). הכתובת עצמה לא נשמרה, אך הטקסט הועתק בימי הביניים וכך הגיע לידינו. בכתובת נמסר על החלטת הסנט והעם הרומאי לתת כבוד לטיטוס (שתאריו המלאים נמנים אחד לאחד) על אשר, בצייתו לעצת אביו אספסינוס ולאותות השמים, הכניע את העם היהודי והחריב את ירושלים - עיר ששום מנהיג או מלך לפניו לא הצליח לכובשה.
- ערך מורחב – שער טיטוס
לאחר מות טיטוס בשנת 82 לספירה, כשתים עשרה שנים לאחר הניצחון על היהודים במרד הגדול הקדיש אחיו הקיסר דומיטיאנוס שער ניצחון הממוקם בפורום רומאנום שברומא, הוא שער טיטוס בויה סאקרה. בכך דומיטיאנוס שייך את עצמו לניצחון ודיכוי המרד הגדול, למרות שלא השתתף בלחימה.
אישים אחרים הקשורים לשושלת
ראו גם
לקריאה נוספת
- סווטוניוס, שנים עשר הקיסרים (תרגום ד"ר אלכסנדר שור), הוצאת מסדה, 1977.
- יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים (תרגום ד"ר יעקב נפתלי שמחוני), הוצאת מסדה, 1968.
- משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, עמ' 339-327, 392-385, 412-408.
- Barbara Levick, Vespasian, (Roman Imperial Biographies), London: Routledge, 1999
- Brian W. Jones, The Emperor Titus, London: Palgrave Macmillan, 1984
- Brian W. Jones, The Emperor Domitian, London: Routledge, 1992
- Brian W. Jones, Milns, Robert Suetonius: The Flavian Emperors: A Historical Commentary, London: Bristol Classical Press, 2002
- Fergus Millar, Last Year in Jerusalem: Monuments of the Jewish War in Rome, Flavius Josephus and Flavian Rome J. C. Edmondson, Steve Mason, J. B. Rives (eds.), pp. 101-128
- Robin Haydon Darwall-Smith, Emperors and Architecture: A Study of Flavian Rome (Bruxelles: Latomus: Revue d'Etudes Latines), 1996
קישורים חיצוניים
- תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים בתרגומו של ד"ר י.נ. שמחוני
הערות שוליים
- ^ תאריך הולדתו לא ברור, קיימת סתירה בדבריו של סוויטוניוס, בתחילת הפרק על טיטוס הוא טוען שטיטוס נולד ב"שנת הירצחו של גאיוס" (קליגולה), כלומר בשנת 41, ובסוף הפרק הוא אומר "בשנת הארבעים ושתיים לחייו". עובדה אחרונה זו עולה בקנה אחד עם דברי דיו קסיוס המציין שטיטוס חי שנתיים, חודשיים ועוד עשרים יום מאז עלה לשלטון וזאת לאחר 39 שנים, חמישה חודשים ו-25 יום שחי לפני כן ברומא - זה מביא אותנו קרוב ל-42 שנה ושמונה חודשים.
28016408השושלת הפלאבית