מקרינוס
_01.jpg) |
מַרְקוּס אוֹפֶּלְיוּס סֶוֶורוּס מַקְרִינוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Marcus Opellius Severus Macrinus Augustus; 165 – יוני 218 לספירה), המכונה מַקְרִינוּס, היה קיסר רומי בתקופה של ארבעה עשר חודשים בשנים 217–218 לספירה.
בתקופת הקיסר קרקלה היה מפקד המשמר הפרטוריאני, אנשיו דאגו לעלייתו לכס הקיסרות. הוא עלה לשלטון בזכות שליטתו בצבא בלי להמתין לאישור הסנאט ושלט במשך ארבעה עשר חודשים עד לכשלונו בקרב אטיוכיה (218) מול לגיונות הנאמנים לקיסר אֶלַאגַבַּאלוּס, משאבדה תקוותו לדכא את המרד הוא ניסה לברוח אך נתפס על ידי מתנגדיו והוצא להורג לאחר מכן בקפדוקיה בגיל 53. במצוות הסנאט נמחק זכרו ושמו מרישומים ציבוריים ברומא.
קורות חייו
בטרם עלייתו לשלטון
מקרינוס נולד בשנת 165 בעיר קיסריה שבמאוריטניה למשפחה ברברית ממעמד הפרשים וזכה לחינוך שאיפשר לו להתקדם במערכת החברתית הרומאית. הוא זכה לשם כעורך דין ממולח ומוצלח ובתקופת שלטונו של הקיסר ספטימיוס סוורוס התבלט כבירוקרט מוצלח וכתוצאה מכך זכה להתמנות לפריפקט פרטורייני, תפקיד שמקורו בפיקוד על המשמר הפרטורייני אך בתקופה הנדונה היה למעשה פקיד רם מעלה בעל סמכויות אדמיניסטרטיביות נרחבות.
מקריאנוס זכה לאמונו המלא של אדונו, הקיסר קרקלה אך על פי המסופר מששמע כי נאמרה נבואה ולפיה הוא עתיד להדיח ולרשת את הקיסר הוא החליט לרצוח את הקיסר כצעד להגן על חייו מחשש שהקיסר יצווה להוציא אותו להורג משיבוא לאזניו דבר הנבואה.
באביב של שנת 217 ליווה מקריאנוס את קרקלה בהכנות למערכה כנגד האימפריה הפרתית, באפריל הוא ליווה את הקיסר בעת ביקור במקדש שנבנה בסמוך לשדה הקרב של קרב חרן, הקיסר נרצח בעת הביקור על ידי חייל מהמשמר הפרטוריני שמיד לאחר מכן נהרג על ידי שומרי ראשו של הקיסר.
במשך מספר ימים האימפריה הרומית נותרה ללא קיסר, ביום 11 באפריל מקריאנוס הכריז על עצמו לקיסר ונטל לעצמו - בתמיכת הצבא הרומי- את התואר "אוגוסטוס" וכל התארים והסמכויות של השלטון, מבלי להמתין למינוי רשמי מעל ידי הסנאט. הנסיבות ההיסטוריות ותקופת שלטונו הקצרה גרמו לכך שמקריאנוס מעולם לא הגיע לרומא כקיסר ונותר באנטיוכיה למשך תקופת שלטונו. עם ההכרזה על עצמו כקיסר הוא הוסיף את השם סוורוס לשמותיו ובכך שייך עצמו לשושלת הקיסרים הסוורים לאשתו הוא הוסיף את התואר "אוגוסטה" ולבנו בן ה 8 דיאדומניאנוס (Diadumenianus) הוא הוסיף את השם "אנטוניוס" ומינה אותו לקיסר כלומר לשליט השני במעמדו באימפריה.
תקופת שלטונו
למרות מוצאו הצנוע וחסר ייחוד הסנאט קיבל את מקריאנוס כקיסר ואוגוסטוס מאחר שהמינוי נתמך על ידי הצבא ולמעשה היה לעובדה מוגמרת וגם בגלל ההרגשה כי כל שליט יהיה עדיף על קרקלה, עם זאת החשד מפני שליט שמוצאו ממעמד נחות והעובדה כי מקריאנוס נטה למנות פשוטי עם לתפקידים שבעבר היו שמורים לאצילים.
הישגים דיפלומטיים
מקריאנוס ירש אימפריה במצב כלכלי קשה, קרקלה העלה את משכורות החיילים באופן משמעותי והוציא כספים רבים במסעות מלחמה שהכניסו את האוצר האימפריה הרומית לחובות כבדים וסכסוכים פעילים לאורך הגבולות.
לאחר ניסיון להכריע את הסכסוך עם האימפריה הפרתית בקרב ניסיביס (נציבין) שנסתיים ללא הכרעה, פנה מקריאנוס לדרכי דיפלומטיה הוא הגיע להסכם עם הפרתים ולפיו תמורת הפסקת מצב המלחמה וייצוב הגבולות שילמו הרומאים סכום כספי גבוה ככספי פיצויים.
מקריאנוס סיים את המרד בארמניה שקרקלה הפך ממלכה בחסות רומא לטרטוריה תחת שלטון רומאי. קרקלה אסר את המלך הארמני קוסרוב הראשון ולאחר מכן את משפחת המלך ובמקומם מינה מושל רומאי שהצליח להמריד את האוכלוסייה הארמנית המקומית. מקריאניס הצליח להחזיר את השקט לארמניה והביא להקלה נוספת מהלחץ על גבולות האימפריה על ידי החזרת השושלת הארמנית לכס השלטון והחזרת מעמד של ממלכת חסות עצמאית למחצה לארמניה.
רפורמות כלכליות
מקריאנוס השקיע תשומת לב ומחשבה על מנת לנסות ולהחזיר את הכלכלה של האימפריה הרומית למסלול יציב וחופשי מחובות תוך שהוא נשען על המדיניות הכלכלית של קודמו ספטימוס סוורוס. הרפורמה העיקרית הייתה הקטנה של ההוצאות הצבאיות של האימפריה, המאמצים לפשרה דיפלומטית כפי שבאו לידי ביטוי בהשקטת הפרובינציות המזרחיות היו חלק מצעדים אלו, במקביל קבע מקריאנוס כי חיילים שיגויסו בעתיד לא ייהנו ממשכורות העתק ששולמו לליגיונות תחת שלטון קרקלה, על מנת למנוע התמרמרות ומרידות בקרב הליגיונות לא קוצצו משכורות החיילים הוותיקים. צעד זהיר זה לא הביא לתוצאות המקוות, החיילים הוותיקים חששו כי הקיצוץ במשכורות של מגויסים חדשים מרמז על מדיניות חדשה שבהמשך תופנה גם כלפי כל חלקי הצבא הרומי וכי בבסיס הקיצוץ מסתתרת תוכנית לקצץ בכוחו והשפעתו של הצבא. כך פגע מקריאנוס בבסיס הכוח ובכוח שהעלה אותו לשלטון.
רפורמות נוספות כללו שינוי בערך המטבע הרומאי והגדלת כמות המתכת כסף במטבעות צעדים שנועדו להחזיר את אמון הציבור ויציבות המערכת המוניטרית.
נסיבות נפילת שלטונו
אף על פי שחוסר שביעות הרצון ממקריאנוס הלכה והתגברה במוקדי הכוח של האימפריה הרומית הנסיבות שהביאו לנפילתו התפתחו ממקורות הקשורים לשלטון הקיסר הקודם ולכשלונו של מקריאנוס מלבסס את שלטונו בהחלטיות חסרת מעצורים שהייתה מחויבת עבור קיסר חפץ חיים באימפריה הרומית.
משפחתו של קרקלה נותרה ללא פגע לאחר שמקריאנוס תפס את השלטון, אמו של קרקלה יוליה דומנה לא נותקה ממקורות הכוח של המשפחה קשרים שהיא ניצלה על מנת לנסות ולחתור תחת שלטון מקריאנוס. עם חשיפת הקשר היא הושמה במאסר בביתה שם היא נפטרה זמן מה לאחר מכן, השמועות טענו שהיא הרעיבה עצמה למוות.
מקריאנוס שלח את דודתו של קרקלה (אחותה של דומנה) יוליה מאסה ביחד עם בנותיה ונכדיה וביניהם הקיסר לעתיד סקסטוס ואריוס אוויטוס בסיאנוס לגלות בעיר מולדתה אמסה (חומס). היא הייתה בעלת גישה חופשית למקורות העושר של משפחתה ולמקורות הכוח בעיר ובפרובינציה, גורמים שאפשרו לה לחתור תחת מקריאנוס. סקסטוס ואריוס הפך לכוהן ראשי לאל השמש הפיניקי אל-ג'בל וזכה לכינוי אלאגבאלוס, דרשותיו הסוחפות הביאו קהל רב למקדשים ובמיוחד לוחמים של הלגיון השלישי והמשפחה הקפידה להפיץ את השמועה כי הוא בנו של קרקלה.
מותו של מקריאנוס
ביום ה 16 במאי הכריזו חיילי הלגיון השלישי על אלאגבאלוס כאוגוסטוס. מקרינוס, שהיה מודע לעמדתו הנחותה ביחס לאויביו הרבים, נותר באנטיוכיה ושלח יחידות פרשים נאמנות על מנת לנסות ולדכא את המרד. העימות הסתיים בתבוסת פרשי מקריאנוס והתחזקות המורדים שנטלו את היוזמה לידהם וביום 8 ביוני פגשו את צבאו של מקריאנוס בסמוך לעיר אנטיוכיה, במהלך הקרב איבד מקריאנוס את עשתונותיו, נטש את הפיקוד ושדה הקרב וברח אל תוך העיר בתקווה למחסה אך גורש מהעיר וקרבות בין תומכיו לתושבי העיר שבסופם נכנס אלאגבאלוס כמנצח לעיר ותפס את מקומו כשליט האימפריה.
מקריאנוס המשיך במנוסה לכוון רומא, במטרה לנסות ולגייס כוחות נאמנים אך נתפס בקפדוקיה והושם בכלא. בנו דיאדומניאנוס, ילד בן 10 שהוברח על ידי נאמני האוגוסטוס לאימפריה הפרתית בתקווה למקלט מחוץ לטווח ידי השליט החדש נלכד אף הוא והוצא להורג. מקריאנוס ניסה להמלט ממאסרו אך נפצע נלכד והוצא להורג בקפדוקיה. ראשי האב ובנו נכרתו והובאו לפני אלאגבאלוס.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
24030281מקרינוס