פלוריאנוס
| לידה | טרני, האימפריה הרומית |
|---|---|
| פטירה | טרסוס, האימפריה הרומית |
| שם מלא | מַרְקוּס אַנִיוּס פְלוֹרִיָאנוּס |
מַרְקוּס אַנִיוּס פְלוֹרִיָאנוּס (בלטינית: Marcus Annius Florianus; חי 276 - ?) היה קיסר רומא במשך חודשים אחדים בשנת 276.
קורות חייו
רקע
ערך מורחב – משבר המאה ה-3
טקיטוס נולד ופעל בתקופה הידוע בהיסטוריה בשם משבר המאה ה-3, שבה היו לפחות עשרים ושישה תובעים לתואר הקיסר, בעיקר גנרלים בולטים בצבא הרומי, שהצליחו להשתלט על תפקיד הקיסר. עשרים ושישה אנשים התקבלו באופן רשמי על ידי הסנאט הרומי כקיסרים במהלך תקופה זו, ובכך הפכו לקיסרים לגיטמיים.
הקיסרות חוותה משברים צבאיים, מדיניים וכלכליים חמורים. בנוסף, בשנת 251 פרצה מגפת סיפריאן - ככל הנראה אבעבועות שחורות, שגרמה לתמותה גבוהה ופגעה בכוח האדם שעבד בחקלאות, אך בעיקר ביכולתה של הקיסרות לגייס חיילים לצבאה ולהגן על עצמה. השבטים הגרמניים שחשו את חולשת האימפריה החלו בסדרת פלישות נועזות אל מעבר לגבולות שחייבו את הקיסרים הרומאיים לצאת לסדרת מערכות על מנת להדוף את הפולשים, בתקופה זו החלו הגותים ושבטים ברברים אחרים את סדרת התקפותיהם על האימפריה הרומית, מעימותים שנמשכו לאורך המאות עד לנפילת האימפריה הרומית המערבית. המשבר הביא לשינויים עמוקים במוסדות האימפריה, בחברה, בחיים הכלכליים, ובסופו של דבר, בדת. תקופה זו נתפסת בעיני רוב ההיסטוריונים, כהגדרת המעבר בין התקופות ההיסטוריות של העת העתיקה הקלאסית לבין שלהי העת העתיקה[1]
בטרם עלייתו לשלטון
פלוריאנוס היה אחיו למחצה של הקיסר טקיטוס, בן לאם משותפת ואבא שונה. בתקופת שלטונו של טקיטוס הוא שימש כמפקד המשמר הפרטוריאני וליווה את טקיטוס בעת הקרבות מול הגותים.
בדרכו של טקיטוס חזרה לרומא כשהוא בשיא תהילתו ובראש גייסות מנצחים הוא פנה ללא דיחוי להתעמת עם פולשים פרנקים ואלמאנים שפלשו אל תוך הפרובינציה של גאליה על פי המקורות הרומאים בני התקופה הוא מת ממחלה בסמוך לעיר טיאנה שבקפדוקיה (טורקיה) בחודש יוני 276. על פי הסיפור הוא החל להתנהג באופן מוזר ובשגיון והצהיר כי הוא ישנה את שמות חודשי השנה ויקרה להם על שמו ואז התמוטט ומת. על פי ההיסטוריון הרומאי זוסימוס (אנ'), הוא נרצח לאחר שמינה קרובי משפחתו לתפקידי מפתח בסוריה.
תקופת שלטונו
פלוריאנוס הכתיר עצמו לקיסר באוגוסט 276, בתמיכת הלגיונות שהיו תחת פיקוד אחיו הקיסר הקודם טקיטוס ובעיקרם הלגיונות שהיו מוצבים בחלק המערבי של האימפריה, אך לא ביקש ולא זכה לתמיכת הסנאט. הוא לא הספיק להגיע לרומא על מנת לבסס את תביעתו לכס הקיסרות בטרם הכריזו הלגיונות של החלק המזרחי של הקונסוליה על פרובוס כקיסר ופלוריאנוס נאלץ להצעיד את צבאו על מנת להכניע את המרידה. הצבאות נפגשו בסמוך לעיר טרסוס בטורקיה, צבאו של פלוריאנוס היה גדול יותר אך פובוס היה מפקד מנוסה, נמנע מעימות ישיר והשתמש בטקטיקות התשה שבשילוב עם תנאי מזג האוויר הקייצי הקשים הביאו להתמרדות בצבאו של פלוריאנוס. לא ברור האם פלוריאנוס נרצח על ידי מורדים מתוך צבאו או שמצא את מותו בנסיבות אחרות.
לקריאה נוספת
- משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002
- אדוארד גיבון, שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פיטר בראון, The World of Late Antiquity
