חולדה (קיבוץ)
 מגדל מים היסטורי בצמוד לחדר האוכל, 1/10
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | גזר |
| גובה ממוצע[1] | 119 מטר |
| תאריך ייסוד | 1930 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| מוצא המייסדים | רומניה, גרמניה |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,187 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.5% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   חולדה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
| http://www.hulda.co.il/ | |
חולדה (חֻלְדָּה) הוא קיבוץ בשפלה במועצה אזורית גזר, הסמוך ליער חולדה. סמוך ליער זה נסללה דרך בורמה שפתחה את הדרך לירושלים שהייתה תחת מצור בזמן מלחמת העצמאות. הקיבוץ הוקם כקבוצה בשנת 1930 על ידי תנועת גורדוניה.
החווה החקלאית
ב-1906 הוקמה סמוך לכפר הערבי ח'ולדה חווה ומשק חקלאי מגוון של ההסתדרות הציונית להכשרת העולים ארצה לעבודת האדמה ולהתיישבות. בהמשך ניטע יער חולדה על ידי קק"ל, והיה ליער עצי סרק הראשון בארץ ישראל שניטע על ידי הקק"ל. במקום הייתה חצר מבוצרת ומדרומה בית בן שתי קומות (הידוע כיום כ"בית הרצל").
החווה בחולדה, ביחד עם החווה בבן שמן, נחשבו בציבור הפועלים הארצישראלי לבית יוצר למשק חקלאי, עבודה עברית, וראשית הווי פועלי עברי עצמאי[3].
בשנת 1916 נולד ס. יזהר להוריו, שעבדו בחווה זו מספר שנים.
פרעות תרפ"ט
באוגוסט 1929 פרצו בארץ מאורעות תרפ"ט; ולאחר טבח חברון, התקפות על יישובים ופינוי כפר אוריה, הותקפה גם חוות חולדה. הנשים והילדים פונו מבעוד מועד ובמקום נשארו 16 בחורים, שתי נשים ושני ילדים. אחד מאנשי המקום הגיע למפקדת "ההגנה" בתל אביב וביקש עזרה. הוחלט לשלוח למקום את יעקב אברמסון איש "השומר" לשעבר, ואת אפרים צ'יזיק. בחולדה היה ארגז נשק ממשלתי ובו מספר רימונים, רובים אנגלים, ו-12 רובים קנדים. אברמסון וצ'יזיק הורו להתחיל לאלתר בחפירת שוחות, מילוי שקי חול וניקוי כלי הנשק. וכן, הדריכו השניים את אנשי החווה בשימוש בנשק.
ההתקפה על חולדה נפתחה ב-28 באוגוסט 1929 לפנות ערב. מספר המתקיפים הגיע למאות ועימהם באו נשיהם, חמוריהם וגמליהם לשאת את הביזה והשלל. הפורעים העלו את הגורן באש והלהבות האירו את חשכת הלילה. הערבים הקיפו את מתחם המשק והחלו לפרוץ אליו. אפרים צ'יזיק פקד לסגת לבית האבן בזחילה. הוא ניהל בעצמו את פעולת הנסיגה מהחצר לבית בלוותו את האנשים. בצאתו בפעם האחרונה מהבית לחצר פגע בו כדור והוא נהרג במקום. המגינים תפסו עמדות סמוך לחלונות הקומה השנייה וצלפו על הערבים הבוזזים.
בחצות הגיע כוח בריטי ודרש להפסיק את האש, משסירבו הערבים להפסיק את ההתקפה פתחו עליהם הבריטים באש ביחד עם המגינים. 40 גופות ערבים נספרו במקום. הבריטים פינו את המגינים אבל סירבו לקחת את גופתו של אפרים צ'יזיק. רק ב-31 באוגוסט 1929 חזרו לחולדה כמה מהמגינים ביחד עם בני משפחתו של אפרים והביאו את גופתו החרוכה לקבורה באדמת חולדה. המשק נשרף ונחרב עד היסוד. החווה עמדה בשיממונה כשנה, ולאחר מכן נשלחה קבוצה מתנועת הנוער "גורדוניה" למקום ועסקה בניקוי, בשיפוץ ושמירת הקיים.
במשך 15 שנים לאחר תרפ"ט, סופר שצ'יזיק היה מפקד ההגנה על חולדה, על מנת שלא לעורר את הבריטים לחפש את המפקד אברמסון בין הניצולים[4]. סיפורם של אפרים צ'יזיק ואחותו שרה הונצח באנדרטה "עבודה והגנה" שיצרה הפסלת בתיה לישנסקי.
הקיבוץ
בסתיו 1931 עברה למקום קבוצת "גורדוניה" א' מחדרה והקימה את קיבוץ חולדה בסיוע כספי של ארגון אבוקה.
בשנת 1937 הוחלט במשותף על ידי מוסדות היישוב וחברי הקיבוץ לעבור מהיער למקום הנוכחי, כקילומטר מערבית ליער ובטקס חגיגי הונח אבן פינה ליישוב החדש[3]. בשנת 1938 החלו החברים לעבור למה שכונה "הנקודה החדשה", היא חולדה של היום.
במלחמת העצמאות הייתה חולדה הנקודה המזרחית ביותר אשר היה לה קשר גאוגרפי ישיר עם היישוב ומוסדותיו וכך הפכה לתחנת התארגנות ויציאה של שיירות וכוחות לירושלים הנצורה. עם קום המדינה היוותה יעד להתקפות מטוסי האויב אשר נמשכו כ-8 ימים רצופים, עלו בחייהם של שני חברים, נזק רב לרכוש והביאו ליציאת הנשים והילדים לגלות בתל אביב למשך כ-3 חודשים. חולדה הייתה הקצה המערבי של "דרך בורמה" וממנה נמתח קו השילוח שהוביל מים לירושלים לאחר הסרת המצור במלחמת העצמאות.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 הייתה פרנסת הקיבוץ על החקלאות ובנוסף היו בה בית בד שנקרא "זיתניה" ומכון לניקוי זרעים. שני המפעלים היו פעילים כל אחד כמחצית השנה[5].
החל מ-2019 מתקיימת בקיבוץ פעילות של תנועת הנוער התנועה החדשה (לשעבר בני המושבים).
בשנת 2013 הושלמה בניית שכונת "ההרחבה" בחולדה שהיא הרחבה של הקיבוץ וכן ב 2017 הושלמת שכונת הבנים. עם קליטת המשפחות בהרחבה מתחילה לפעול בקיבוץ קהילה משותפת לחברי הקיבוץ וההרחבה, סך הכל היום (2021) בחולדה כ 320 בתי אב.
באוגוסט 2013 נערכו בחירות ראשונות לוועד הקהילה המשותפת. הוועד, המורכב מ-4 חברי קיבוץ ו-3 חברי הרחבה, החל את פעילותו לניהול הקהילה ביישוב.
בבית הקברות של הקיבוץ טמון בין השאר עמוס עוז.
גלריית תמונות
"בית הרצל" - בית התרבות של הקיבוץ (לאחרונה שופץ), 1/10
חזיתו הראשית של בניין חדר האוכל של הקיבוץ (כיום משמש כצהרון לילדי הקיבוץ), 1/10
אזור המגורים בקיבוץ הוותיק, 1/10
ארכיון הקבוצות והקיבוצים בתכנון האדריכל חנן הברון (כיום משמש כבנין מזכירות היישוב), 1/10
מרכז המבקרים החדש של יקבי ברקן בסמוך לקיבוץ, 1/10
בית הנעורים בתכנון רם כרמי (כיום נטוש), 10/11
תצוגה של ספרי עמוס עוז בכניסה לארכיון
קישורים חיצוניים
- תמונות וסקירה אדריכלית של מבנים בקיבוץ חולדה באתר 'רשימות', ינואר 2010.
- נירית שלו-כליפא, אנדרטת 'עבודה והגנה' בחולדה, קתדרה 102, טבת תשס"ב, עמ' 122-97
- מיכאל יעקובסון: סקירת אתרי קיבוץ חולדה וסביבתו בהיבט האדריכלי,Xnet, 16 באוקטובר 2011
- אדריכל מיכאל יעקובסון, גבעת-שמואל, אדריכל הבימה וה"פיל הלבן" בקיבוץ חולדה, באתר mynet קיבוץ, 5 בדצמבר 2011(הקישור אינו פעיל, 23.1.2021)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ 3.0 3.1 א. מ. קולר, לחולדה המתחדשת, דבר, 22 ביוני 1937
- ^ גרשון ריבלין, הערות על מחקר-השדה במלחמת העצמאות, קתדרה 1, אלול תשל"ו, עמ' 75
- ^ יצחק יעקבי, החרושת והמלאכה במרחבי הדרום, דבר, 27 באפריל 1956
| ||||||||||||
