גני הדר
ערך זה עוסק ביישוב קהילתי. אם התכוונתם לשכונה ב שלט בכניסה ליישוב גני הדר
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | גזר |
| גובה ממוצע[1] | 89 מטר |
| תאריך ייסוד | 1930 |
| סוג יישוב | יישוב כפרי אחר |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 371 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.8% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   גני הדר | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
גַנֵּי הָדָר הוא יישוב כפרי קהילתי באזור השפלה ליד העיר רחובות המשתייך למועצה אזורית גזר.
היסטוריה
אדמות היישוב גני הדר 2,000 דונם נרכשו מערביי נענע בשנת 1927 על ידי קבוצת יהודים מניו יורק ופילדלפיה אשר התאגדו בראשותו של ד״ר מאיר רוזוב, מנתח פה ולסת נודע אשר לימד באוניברסיטת ניו יורק והיה פעיל במוסדות הקהילה היהודית בעיר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה רוזוב ממקימי חברת ״אחוזת ציון״. בשנת 1926 ביקר לראשונה בארץ ישראל ובחן את האפשרויות להשקיע בה באמצעות יזמות חקלאיות. הוא קשר קשרים עם מנהיגי ההתיישבות העובדת.
הקבוצה שמה לה למטרה לגאול קרקעות בארץ ישראל, לטעת פרדסים ולגור במקום. הקבוצה החקלאית נתנה שם ליישוב העתיד לקום במרכז שטחי הפרדסים של ארבע הקבוצות - הקבוצה החקלאית רוזוביה ("Rosofia Agricultural Group"). שנתיים אחר כך הרחיבו והוסיפו לשם היישוב את גני הדר.
חברי האגודות ״גן הדר א'״, ״גן הדר ב'״, ״פרי הדר״ ו״תל הדר״ (רעים) החליטו לקרוא את נקודת היישוב השכן רמות מאיר על שם נשיאם לאות הוקרה על פעולתו הנאמנה להתיישבות יהודים באדמות הארץ.
עם רכישת האדמות על ידי קבוצת גן הדר החלו בנטיעות וחפירת בארות מים.
בנובמבר 1930, קבוצה של הנוער העובד והלומד אשר מנתה ארבעים ושניים נערים ונערות, שהייתה באותה העת עם מייסדי גבעת ברנר, עלתה להתיישב בסמיכות מכיוון שחבריה קיבלו עבודה אצל גני הדר בנטיעות, חפירת בארות ושמירה.
גני הדר הוא היישוב הראשון שהוקם בתחום המועצה האזורית גזר. היישוב מוגדר כיישוב קהילתי כפרי ואדמותיו פרטיות.
השר ישראל גלילי מקיבוץ נען השכן הוביל מהלך במוסדות התכנון לשינוי ייעוד הקרקע של גני הדר מייעוד לבנייה לייעוד חקלאי. אנשי היישוב התארגנו ופנו לבית המשפט הגבוה לצדק, ולאחר עשר שנות התדיינות נפסק שהיישוב ימשיך להתקיים. בעקבות כך, היחסים בין תושבי היישוב לתושבי קיבוץ נען היו מנוכרים במשך מספר שנים. בשנת 1985 אושרה תב"ע גז/1/13[3] (קדמה לה תב״ע גז/13) אשר הסדירה את אופיו של היישוב ונתנה אור ירוק לתנופת בינוי וחידוש של היישוב במהלך סוף שנות השמונים ובשנות התשעים.
תושבי המקום מקצתם צאצאי המייסדים מחויבים לשמור על צביונו הכפרי של היישוב. חלק קטן מתושבי היישוב מתפרנס מחקלאות ורובו ממקצועות חופשיים.
לקריאה נוספת
- החידה מאחורי הברושים מאת: עירית עמית כהן - פרק רביעי: "אחוזות מטעים במישור החוף"
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ תבע גז/1/13
| ||||||||||||
