אפרים צ'יזיק
 | |
| לידה |
1897 רוסיה  |
|---|---|
| נהרג |
28 באוגוסט 1929 (בגיל 32 בערך) חולדה, ארץ ישראל |
| תאריך עלייה | 1907 |
| השתייכות |
 ההגנה |
| פעולות ומבצעים | |
| מאורעות תרפ"א, מאורעות תרפ"ט | |
| תפקידים אזרחיים | |
| וטרינר | |
| הנצחה | |
| אנדרטת עבודה והגנה ביער חולדה | |
אפרים צ'יזיק (1897 - 28 באוגוסט 1929, כ"ג באב תרפ"ט), גיבור הגנת חולדה במאורעות תרפ"ט.
קורות חייו
אפרים צ'יזיק נולד בעיר טמאשפול באוקראינה. בשנת 1906 עלה ארצה עם הוריו (בריינה ושמואל זנביל) ואחיו (שרה, חנה, ציפורה, מניה, חיה, רבקה, אהרון וברוך). במהלך נדודיה בארץ ישבה המשפחה בסג'רה, שם נולד צעיר הבנים, יצחק,[1] במושבה כנרת, ולבסוף השתקעה במושבה מלחמיה (היום מנחמיה).
צ'יזיק עבד במשק החקלאי ועזר להוריו. במלחמת העולם הראשונה גויס עם עגלתו ופרדותיו לעבודות כפייה של הצבא הטורקי. הוא הוביל עצים שנכרתו בגליל להסקת קטרי רכבות. מסופר כי פעם אחת, כשראה שוטר טורקי מצליף בעגלון יהודי, לא היסס והוציא את השוט מידו.[דרוש מקור]
בתום המלחמה, יצא צ'יזיק ליפו מטעם המרכז החקלאי והשתלם שם בווטרינריה. מאוחר יותר התגייס לגדוד העבודה והועסק כווטרינר בעין חרוד ובתל יוסף.
בי"א באדר תר"פ נהרגה אחותו שרה צ'יזיק בהגנת תל חי. לאחר נפילתה כתב אפרים לאחיו: ”אל לכם לשכוח שבמאה ה-20 היננו כעת; במאה שרק בדם אחינו ואחיותנו נרכוש לנו את הארץ. בלב נכון ובטוח הקריבה שרה אחותנו את עצמה. נעשה גם אנו כך בשעת הצורך.”[2]
במאורעות תרפ"א (מאי 1921) הגיע צ'יזיק לתל אביב ונפצע בשכונת נווה שלום כאשר פורעים ערביים ניסו לפרוץ אליה. לאחר מכן שב לעבוד במשק הוריו במנחמיה.
עם פרוץ מאורעות תרפ"ט, הגיע צ'יזיק לירושלים ונתן ידו להדיפת התקפות הערבים. מששב למפקדת ההגנה בתל אביב נשלח מיד לעזרת חולדה.
הגנת חולדה במאורעות תרפ"ט
חולדה הייתה קבוצה קטנה ודלה. היא הייתה מורכבת מחצר מבוצרת ומדרומה בית-אבן בן שתי קומות (הידוע כיום כ"בית הרצל"). חבר הקבוצה הגיע למפקדת ההגנה בתל אביב וביקש עזרה. הוחלט לשלוח למקום את מתניה אברהמסון, איש "השומר" לשעבר, ואת אפרים צ'יזיק ששב מירושלים. משהגיעו למקום הם מצאו בו 16 בחורים, שתי נשים ושני ילדים. בחולדה מצוי היה ארגז נשק ממשלתי ובו 12 רובים קנדיים ומספר רימונים ורובים אנגליים. השניים הורו לאנשי הקבוצה להתחיל לאלתר בחפירת שוחות, מילוי שקי-חול וניקוי כלי הנשק, והדריכו את חברי הקבוצה בשימוש בנשק.
ההתקפה על חולדה נפתחה ב-28 באוגוסט 1929 לפנות ערב. מספר המתקיפים הגיע למאות, ועימהם באו נשיהם, חמוריהם וגמליהם לשאת את הביזה והשלל. הפורעים העלו את הגורן באש והלהבות האירו את חשכת הלילה. הערבים הקיפו את החווה והחלו לפרוץ אליה. אפרים צ'יזיק פקד לסגת בזחילה לבית האבן, וניהל בעצמו את פעולת הנסיגה מהחצר אל הבית בלוותו את האנשים. בצאתו בפעם האחרונה מהבית לחצר פגע בו כדור והוא נהרג במקום. המגינים תפסו עמדות סמוך לחלונות הקומה השנייה וצלפו על הערבים הבוזזים. בחצות הגיע כוח בריטי ודרש להפסיק את האש. משסירבו הערבים להפסיק את ההתקפה פתחו עליהם הבריטים באש ביחד עם המגינים. 40 גופות ערבים נספרו במקום. הבריטים פינו את המגינים אבל סירבו לקחת את גופתו של אפרים צ'יזיק. המשק נשרף ונחרב עד היסוד.[3]
רק ב-31 באוגוסט 1929 חזרו כמה מהמגינים לחולדה ביחד עם בני משפחתו של אפרים והביאו את גופתו החרוכה לקבורה באדמת חולדה.
לאחר נפילתו
רק כעבור שנתיים הוקמה חולדה מחדש ובשנת 1937 היא עברה למקומה החדש. בשנות ה-30 הוקמה בחדרה "שכונת אפרים" לזכרו. באותה שנה הוצבה על קברו של אפרים צ'יזיק אנדרטת "עבודה והגנה" מעשה ידיה של הפסלת בתיה לישנסקי. באנדרטה שלש דמויות: אפרים צ'יזיק ואחותו שרה, ודמות נוספת, שהסברה המקובלת היא שזהו השומר בנימין מונטר, ששהה בחולדה בטרם עלה לגליל ונהרג בתל חי, יחד עם שרה צ'יזיק.
למרות ההקבלה לפרשת תל חי, לא נתפסה פרשת חולדה כמיתוס ביישוב בדומה לתל חי. אפרים צ'יזיק לא זכה למעמד מיתי כזה של יוסף טרומפלדור והאנדרטה של בתיה לישנסקי לא התפרסמה כמו פסל "האריה השואג" של אברהם מלניקוב בבית הקברות בתל חי.
במשך 15 שנים לאחר תרפ"ט סופר שצ'יזיק היה מפקד ההגנה על חולדה, על מנת שלא לעורר את הבריטים לחפש את המפקד אברמסון בין הניצולים[4].
לקריאה נוספת
- ספר תולדות ההגנה, כרך ב' חלק ראשון, הוצאת "מערכות", 1975.
- סיפורי משפחות, הוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990.
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "יצחק צ'יזיק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1372
- ^ יהודה עציון, בזעתם ודמם, בני משפחות בלינקוב וצ'יזיק בבניין הארץ והגנתה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ט
- ^ אפרים צ'יזיק הובל לקבורות, דבר, 2 בספטמבר 1929
- ^ גרשון ריבלין, הערות על מחקר השדה במלחמת העצמאות, קתדרה, גיליון 1, עמוד 75
