קדמונינו (ארגון)
 חותמת הארגון | |
| פעילות | הגנת ושימור קברי יהודים |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מייסדים | מרדכי יצחק ליכטנשטיין |
| תקופת הפעילות | תשמ"א–הווה |
קדמונינו (או הועד להצלת קברי הקדמונים בא"י) הוא ארגון חרדי הפועל להגנתם ושימורם של קברי יהודים בישראל, בעיקר קברי התנאים והאמוראים שבגליל, מתוך אידאולוגיה הלכתית של כבוד המת.
היסטוריה
הוקם בשנת תשמ"א על ידי מרדכי יצחק ליכטנשטיין, חסיד תולדות אהרן, ביוזמת ובפקודת רבי יצחק יעקב ווייס גאב"ד העדה החרדית ובעידודו של האדמו"ר מתולדות אהרן, בעקבות מאבקים שהתנהלו בין חרדים וארכאולוגים בנושאי חפירה ארכאולוגית בבקברים עתיקים לצורך חקירתם – פעולות האסורות על פי ההלכה, ואשר נתפסו בעיני רוב הציבור החרדי וחלק מהציבור הדתי כחילול כבודם של הנפטרים[1].
הקמת הארגון התרחשה בתקופה רווית פרשיות של חילולי קברים ברחבי הארץ, כאשר בכל יום נשקפה סכנה לקברי הקדמונים הפזורים ברחבי הצפון, עקב אי זיהוי וסימון מקום הקברים. אי לכך החליטו לחקור אחר מיקומי הקברים על פי המפות הישנות, כתבי האר"י, ספרי המסעות ועוד, ולציין את מקומם של הקברים.
במקומות רבים דעתו של הארגון חלוק על אגודת אהלי צדיקים, המציינת מקומות קבורה במיקומים אחרים. הארגון מקביל לארגון אתרא קדישא, אך עוסק יותר בפתרונות מאשר במאבקים.
לארגון בית דין[2] מיוחד של מומחים, אשר פוסק בכל מקום שמתעורר ספק או מחלוקת לגבי מיקום הקבר, שאלות הלכתיות מוכרעות על פי ראב"ד העדה החרדית הרב משה שטרנבוך, ושאלות חמורות יותר מוכרעות עפ"י בד"צ העדה החרדית[3].
הרקע לפעילות הארגון
מאז התקופה הרומית בארץ ישראל[4] הדלדל היישוב היהודי בארץ ישראל והמעט שנשאר ישב בגליל. לאחר כמה מאות שנים הגיע הרמב"ן בשנת 1276 לירושלים ומצא בה רק שני בעלי מלאכה[5]. מאז התחילה ההתיישבות היהודית בארץ ישראל להתפתח שוב עד ימינו אנו. כך שיש פער גדול בן כמה מאות שנים בין ההתיישבויות. כתוצאה מכך לא עברה המסורת בין היהודים למקום קבורתם של הקדמונים בארץ ישראל.
בסביבות שנת של"א החל האר"י לגלות לתלמידו רבי חיים ויטאל את מיקומי ציוני קברים רבים של תנאים ואמוראים ברחבי הגליל. רבי חיים רשם את הכל בספר שער הגלגולים. כך גם צויינו סימנים בספרי הנוסעים היהודים לדורותיהם, כמו רבי אשתורי הפרחי שחיבר ספר כפתור ופרח ובוא תיאר את המקומות בארץ ישראל. כן נרשמו ציונים בספרים קדומים נוספים, כמו 'חיבת ירושלים', 'יחוס אבות' ועוד. אך למרות כן, עקב השנים שחלפו היטשטשו הסימנים וכמעט שלא נודעו ציוני הקברים. בנוסף לכך חוו רוב הקברים שוד עתיקות על ידי כנופיות שודדים. אם לא די בכך הגיעו הבריטים לאחר כיבוש הארץ מידי האימפריה העותומנית בשנת 1917 והביאו עמם ארכאולוגים שחקרו את הקברים, רוקנו את הגלוסקמאות והעבירו את הממצאים למוזיאון רוקפלר בירושלים.
גם בשנים הראשונות להקמת המדינה לא ננקטו פעולות לסימון הקברים. תפנית קרתה בשנת תש"מ כאשר מחנה צבאי באבנית ביקשה להרחיב את שטחה, על חשבון מערות הקבורה של אביי ורבא הסמוכות. מאבק עז ניטש על המקום, ואז הוחלט להקדים רפואה למכה, וכדי שלא ישונו מצבים כאלו בקברים אחרים - להציב שלטים המציינים את מקומות הקברים.
הקבר הראשון שהציבו בו שלט היה קבר חבקוק. כשהגיעו פעילי הארגון למקום הם גילו כי במקום מבוצעות עבודות פיתוח, ורגע היה לפני הריסת קבר חבקוק. לאור כן החליטו בארגון שלא די בהצבת שלטים בלבד, אלא צריך להקים מבנים על הקברים. כך שיקמו ושיפצו והקימו בניינים במשך השנים הבאות על רוב קברי הקדמונים בצפון, כשהם מסתמכים על מקורות ומסורות.
קברים ששופצו ושוקמו על ידי הארגון
.JPG)
הארגון כיום
לאחר שרוב הקברים שופצו ושוקמו הארגון כמעט ואיננו פועל, אך בשנים האחרונות הוא מנהל מאבק שקט עם הנהלת הכנסייה בכפר נחום שאוטמת שוב ושוב[7] את מערת הקבר המיוחס לחלק מהדעות לקברו של נחום הנביא, ולדעות אחרות זה קברו של רבי תנחום או רבי תנחומא[8].
ראו גם
לקריאה נוספת
- קדמונינו, הועד להצלת קברי הקדמונים בא"י, ירושלים תשס"ז, באתר אוצר החכמה
- דורות 16 אייר תש"ע, באתר אוצר החכמה
- אנ"ש בלעטל דחסידי תולדות אהרן, סוכות תשפ"ד.
קישורים חיצוניים
- ארגון קדמונינו, באתר גיידסטאר
הערות שוליים
- ^ "הועד להצלת קברי הקדמונים בא"י נתייסד בשנת תשמ"א ביזמת ובפקודת כ"ק מרן הגאב"ד רבינו הגאון רבי יצחק יעקב ווייס זצוק"ל ובי דינא רבא של העדה החרדית דפעיה"ק ירושלים תובב"א ובעידודו של כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן זצוק"ל. היה זה בתקופה בה הושחתו בעוה"ר עד בלי הכר בידי אנשי זדון, רבים מקברי התנאים והאמוראים והורקו מאות מערות וכוכין בהם היו קבורים מצוקי ארץ שוכני עפר, ומי יודע את שבכוונתם לעשות עוד ה' יפר עצתם וזממם אל יפק" הקדמה לספר קדמונינו.
- ^ החברים הם שלושת חסידי ברסלב, יעקב שלום גפנר, רבי נתן דוד שפירא, ונח שטרנפלד
- ^ "תוך כדי השיפוצים מתעוררים להם שאלות רבות ומוכרעים כולם על פי הראב"ד הגר"מ שטרנבוך שליט"א שהוסמך עוד בחיי מרן ה'מנחת יצחק' להיות הרב הפוסק בעניני ה'ועד'. השאלות החמורות יותר עולות לפני מרנן ורבנן הבד"צ שליט"א ועל פי דבריהם כן יקום דבר." העדה-דורות ט"ז אייר תש"ע.
- ^ שבה חיו רוב התנאים והאמוראים
- ^ מכתב הרמב"ן לבנו "ומה אגיד לכם בענין הארץ, כי רבה העזובה וגדול השממון וכללו של דבר: כל הקדוש מחברו חרב יותר מחברו, ירושלם יותר חרבה מן הכל וארץ יהודה יותר מן הגליל, ועם כל חורבנה היא טובה מאד ויושביה קרוב לאלפים ונוצרים בתוכה כשלש מאות פליטים מחרב השולטן, ואין ישראל בתוכה, כי מעת באו התתרים ברחו משם ומהם שנהרגו בחרבם, רק שני אחים צבעים קונים צביעה מן המושל ואליהם יאספו עד מנין מתפללים בביתם בשבתות".
- ^ הרשימה מתוך הספר קדמונינו
- ^ אנ"ש בלעטל סוכות תשפ"ד
- ^ בספר 'יחוס הצדיקים' (עמוד צ"א) שנדפס בשנת שכ"א בחיי האר"י כתב, "כפר תנחום שם הוא הוא קבורת נחום הנביא וכן קבורת רב תנחומא", ובספר שער הגלגולים כתב מהרח"ו "במזרח ים טבריה יש כפר אחד ושמו כפר תנחום, אומרים כי שם קבור נחום האלקושי, ונראה לעניות דעתי כי מורי (האריז"ל) הודה בזה" ומהרח"ו כתב ושנה את הדברים בספרו 'התגלות קברי הצדיקים' (סי' נ"א) וכן הוא בספר 'חיבת ירושלים' ועוד מחכמי הדורות שידיהם נסמכו בדבר הזה.