בית הקברות העתיק בפקיעין
בית הקברות העתיק בפקיעין הוא אחד מבתי העלמין העתיקים בארץ ישראל, בו נקברו מתים מימי בית שני ועד שנת ה'תרצ"ו[1].
היסטוריה
הקהילה היהודית בפקיעין היא מהקדומות בארץ ישראל, כאשר לפי המסורת היא התיישבה שם בימי בית המקדש השני, דבר שהוכח גם בתגליות ארכיאולוגיות במקום, ומבקרים רבים במהלך השנים מתארים את פקיעין ויישובה היהודי. רבי יוסף מטראני מתאר את ענפי הפרנסה בפקיעין, וכך מצאו בה מפלט פליטי צפת מהרעש והמגיפות. במאה ה-18 נפתחה במקום ישיבה, ובתחילת המאה ה-19 נמנו 3000 נפשות על הקהילה היהודית. בית הקברות שימש את הקהילה במהלך השנים, ובו נקברו תנאים ואמוראים[2].
ההתיישבות פחתה והלכה עד שנת תרצ"ח, ובשיא המרד הערבי הגדול נשארה משפחה יהודית בודדה בפקיעין. כתוצאה מכך הוזנח בית הקברות העתיק, לא שמרו על ציונים וקברות, ובית הקברות נותר חשוף לפגעי הטבע[2]. בית הקברות, המשתרע על שטח של כ-13 דונם, נמצא במצב גרוע מאוד, כשלא ניתן לזהות בו קברים ומצבות והוא מכוסה כולו בעשבי בר.
את שטח בית העלמין חוצה כביש 864 שנסלל על גבי הקברים. החלק העליון הצפוני מוקף בגדר, שם נמצאת בין הקברים מערת קבורה[3] עתיקה מתקופת התנאים, ולפי אגודת אהלי צדיקים טמון בה רבי הושעיה רבה. בשאר שטח בית הקברות יש רק מצבות שבורות.
הקבורים בבית העלמין
בבית הקברות נקברו לאורך הדורות כמה תנאים ואמוראים וצדיקים נוספים, אך לא ידוע בדיוק מי נקבר במקום. קבר אחד שידוע בוודאות הוא קברו של רבי יוסף סופר שנקבר בבית העלמין בשנת ה'תקכ"ד.
בשטח פקיעין, בסביבות בית הקברות, טמונים גם רבי יוסי דפקיעין או רבי יוסי בן לקוניא[4] ורבי אושעיא איש טריא.
שיקום בית העלמין
בשנת ה'תרצ"ב נבנה גדר סביב החלק הצפוני של בית העלמין, אך נהרס חלקית עם סלילת כביש 864 במקום.
בשנות ה'תש"ל התנהל מאבק על חילול המקום[5]. בשלהי שנות ה'תש"ן שיפצו קדמונינו ואתרא קדישא את שני חלקי בית הקברות ובנו גדר אבן סביבותיהן. לאחר חשש של חילול בית הקברות, כאשר התגלה כי צה"ל החל לבנות בשטח בית העלמין בית קברות צבאי לתושבי המקום הדרוזים שנפלו, התקיימו הפגנות אחדות במקום[6]. גם בשנת ה'תשע"ה התגלתה אורווה שנבנתה בשטח בית העלמין, ולאחר מאבק של תנועת רגבים היא נהרסה[7].
ראו גם
קישורים חיצונים
- תיאור המקום באתר בית זינאתי
- היסטורית המקום באתר מורשת הגליל העליון
- על המקום - המרכז הארצי למקומות הקדושים
- חילול ביה"ח
הערות שוליים
- ^ העדה 1152
- ^ 2.0 2.1 יצחק רפאל, לא זכיתי באור מן ההפקר, ירושלים תשמ"א, עמ' 418-419
- ^ מערת הקבורה מבפנים באתר עמוד ענן
- ^ יש שם קבר אשר יש המייחסים אותו לרבי יוסי דמן פקיעין ויש המייחסים אותו לרבי יוסי בן לקוניא
- ^ יפגינו כמחאה על חילול בית העלמין בפקיעין, שערים י"ח שבט תשל"ה.
- ^ בית העלמין העתיק בפקיעין מופקע לטובת בית קברות צבאי.
- ^ נהרסה האורווה שחיללה את בית העלמין העתיק בפקיעין באתר רגבים
