נבוריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת בנבוריה
בית הכנסת בחורבת נבוריה

נבוריה או ח'ירבת נרבתין, היה יישוב יהודי על הר ביריה שהתקיים בימי בית ראשון, תקופת בית שני, ועד לתקופה הביזנטית ובו שרידי בית כנסת עתיק המתוארך לסוף המאה ה-1. במקום נובע מעיין, עין נבוריה. כיום אתר שקק"ל שיפצה ופתוח לציבור ביער ביריה.

באתר נמצאו שרידים ליישוב מתקופת הברזל ומימי הבית הראשון. הכפר, אשר התגלה כבעל אוכלוסייה יהודית שיגשג בתקופת בית שני, בעת שהתחברו ספרי המשנה והתלמוד. הוא מזוהה עם כפר נבוריא, מולדתם של אמוראים מדור רביעי, בהם רבי יעקב איש כפר נבוריא. מכאן יצא גם "רבי יעקב איש כפר נבוריא", שלימד בצור וקיסריה בניגוד להלכות, ועל כך הלקו אותו ונזפו בו הרבנים.

היישוב ננטש מיושביו בתקופה הערבית הקדומה. שמו הערבי של המקום, ח'ירבת נברתין, שימר את צליל שמו של היישוב הקדום.

חפירה ראשונה באתר ערכו היינריך קוהל וקרל וטצינגר בשנת 1905, במסגרת הסקר המקיף שלהם על בתי הכנסת בגליל. בחפירות שערכה משלחת מארצות הברית נחשף בית כנסת, חדרי מגורים, מתקני מלאכה ועדויות לקיומה של מערכת מסתור תת-קרקעית. החופרים גילו באתר כלים מחרס, מאבן ומזכוכית, האופייניים לימי המשנה והתלמוד. בשוליים המערביים של הגבעה נמצאים קברים עתיקים.

בית הכנסת

משקוף בית הכנסת כאשר במרכזו המנורה - היום בגן מוזיאון ישראל - הכתובת כוללת ציון ארבע מאות ותישעים וארבע שנה לחרבן הבית (שנת 564 לספירה) נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנה בר יודן
עין נבוריה

בית הכנסת הוא מבנה הקטן, מידותיו 11.5 X 16 מטרים, נתמך בשתי שורות של עמודים ולאורכן שתי שורות של ספסלי אבן. עמודי השיש לאורך בית הכנסת מקוטעים. הם נועדו לתמוך בגג מעל לאולם התפילה המרכזי. בין שרידי בית הכנסת אבן מעוטרת בתבליט של גביע על דליות של גפן. באמצע המאה ה-3 הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ברעידת אדמה בשנת 363. במקום נמצאו תחריטים וכתובות המתוארכים לשנת 564.

קברי הצדיקים במקום

במקום נמצאו קברים המיוחסים על פי המקורות לתנאים ואמוראים, כרבי אלעזר המודעי ורבי יעקב איש כפר נבוריא, רבי חיים ויטאל מציין במקום גם את קברי רבי יונתן בן הרכינס ורבי יצחק בן אלישיב. כיום לא נמצא מקום קבורתם.

עין נבוריה

באתר מעיין הנושא את השם עין נבוריה. זה היה המעיין של היישוב הקדום נבוריה. המעיין נובע מתוך מערה קטנה, הנמצאת בלב משטח גדול ומבהיק של סלע קירטון לבן, בו נחצבו שקתות ששימשו להשקיית צאן ולכביסה. קק"ל בנתה כאן טרסות, נטעה עצי בוסתן והפכה את המקום לאתר טיולים. לפי ספי בן יוסף, המעיין הוא אחד המקומות שבשלוליות שלו ניתן להבחין בסלמנדרות צעירות. הן מצויות בגממיות, גומות ושקעים, בסלעים מסביב למעיין, אשר בהם צמחו צמחי מים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נבוריה בוויקישיתוף
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב