רבי יצחק קנפנטון
| לידה |
1360 ה'ק"כ קסטיליה |
|---|---|
| פטירה |
יוני 1463 (בגיל 103 בערך) א' בתמוז ה'רכ"ג |
| מקום פעילות | פורטוגל, פאס |
| תחומי עיסוק | תלמוד והלכה |
| תלמידיו | רבי יצחק די ליאון, רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), רבי יצחק קארו, רבי שמואל ולנסי, רבי שמעון מיימי הקדוש, רבי יוסף בר חיון, רבי שלמה טורטייל, רבי משה אל פרנגי, רבי שם טוב אבן שם טוב (השני), רבי יוסף עוזיאל, רבי משה חלגאווה, רבי משה אל ולנסי |
| חיבוריו | דרכי התלמוד |
רבי יצחק בן יעקב קנפנטון (ה'ק"כ - א' בתמוז ה'רכ"ג) היה מגדולי חכמי ספרד בדור שלפני הגירוש, היה ראש ישיבה, מקובל, רופא, מתמטיקאי, ואיש ציבור.
קורות חייו
נולד בקסטיליה שבספרד בשנת ק"כ לאביו רבי יעקב שהיה מתלמידיו של רבי חסדאי קרשקש.
רבי יצחק קנפנטון עמד בראש ישיבה גדולה בסמורא (סאמורה Zamora, בקסטיליה ולאון) שבצפון-מערב ספרד. תלמידיו, היו מגדולי חכמי ספרד בדור של גירוש ספרד ובהם: רבי יצחק די ליאון, רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), רבי יצחק קארו, רבי שמואל ולנסי, רבי שמעון מיימי הקדוש, רבי יוסף בר חיון, רבי שלמה טורטייל, רבי משה אל פרנגי, רבי שם טוב אבן שם טוב (השני), רבי יוסף עוזיאל, רבי משה חלגאווה, רבי משה אל ולנסי ששימשו בסוף ימיו, וייתכן שאף רבי יצחק עראמה.
רבי אליהו קפשאלי (1490 - 1555) מתאר את השפעתו הרבה בהעמדת תלמידים ובהרבצת תורה בתקופתו:
ויהי מן הגזרה ההיא והלאה רבו האנוסים בספרד... ומאז מתו רוב חכמי ספרד ונתבטלו הישיבות ושמם העולם ונשתכחה התורה כמעט. זאת ועוד אחרת, כי אף אחרי שחזרו ונתישבו רוב יושבי ספרד פנו אל החכמות החיצוניות וטבעו בטיט הי״ון... ולא שתו לבם רק להתכבד בין הגוים, וביניהם חצי מדבר יונית וחצי מדבר עברית, ויעזבו את התורה בקרן זווית... ולא היה א׳ מעיר ושנים ממשפחה אשר היו עוסקים בתלמוד.
ויקם ה' מושיע לישראל את האשל הגדול, עוז ומגדול, סיני ועוקר הרים, אמיץ לבו בגבורים, החכם הרב הגדול ר' יצחק קפנ"טון ז"ל והחזיר כהנים לעבודתם ולוים לדוכנם וישראל למעמדם, והחזיר עטרה ליושנה ולאיתנה, ועשה תלמידים הרבה ועשה סייג לתורה.
ומגדולי תלמידיו וידידיו היו ארבעה אשר מהם שתו כל העולם מים חיים וטובים והמה בכתובים. שם הראשון, עוקר הרים וטוחנן זה בזה, בוצינא קדישתא ופלפלא חריפא, הרב ר' יצחק אבואב ז"ל ... החכם ר' יצחק דליאון ... ר' יוסף חיון ז"ל, והנהר הרביעי הוא פרת שמימיו פורין ורבין החכם ר' שמעון מ"מי ... ומן ארבעתם יצאה תורה בספרד ובפורטוגאל ובארץ המערב. לכל המקום אשר הלכו שם, הלכה ברכה לרגלם בגבורה ולולי הם כבר כלתה תורה.
— סדר אליהו זוטא
נפטר בזקנה מופלגת בשנת רכ"ג בגיל 103 בפניאפייל (אנ') שבספרד. רבי אברהם זכות מספר בספרו "ספר יוחסין השלם" שזכה לראותו כשהיה בן שש או שבע "ומי שרואה פניו כמקבל פני שכינה".[1]
כתביו
ספרו היחיד שהגיע לידנו הוא דרכי התלמוד[2] העוסק בכללים ללימוד סוגיות התלמוד באופן שיטתי ומסודר. כללים אלו יושמו בדרך הלימוד בישיבתו של רבי יעקב בירב בצפת במאה ה-15.
מסורות בתורת הקבלה נמסרות בשמו על ידי מקובלים מאוחרים, אך רעיונותיו הקבליים לא נשמרו בכתב.
לקריאה נוספת
- דוד אברהם, לקורותיו של ר' יצחק קנפנטון מגדולי חכמי ספרד במאה הט"ו, קריית ספר, כרך נא תשל"ו, עמ' 324–326
קישורים חיצוניים
- "רבי יצחק קנפנטון", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- שלמה טולידאנו, כללי הגמרא לר' יצחק קנפנטון
- יעקב לוי, רבי יצחק קנפנטון סיכום ספרו "דרכי התלמוד", באתר "דעת"
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי יצחק קנפנטון", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 962, באתר HebrewBooks
- דרכי התלמוד, ויניציאה שכ"ה, 1565, באתר היברובוקס
- דרכי התלמוד, ירושלים תשמ"א, 1981, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ ר' אברהם אבן זכות, 'ספר יוחסין השלם', מהדורה פיליפאווסקי, לונדון תרכ"ז (1867) עמ' 226
- ^ דרכי התלמוד
| תקופת חייו של רבי יצחק קנפנטון על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש (בנו של הרא"ש) | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
30676005יצחק קנפנטון