מערת הרמב"ן
| שמות נוספים | מערת אל-נוקטה |
|---|---|
מערת הרמב"ן היא מערה שעל פי האגדה בשנת 1267 קבע בה רמב"ן את מקומו לתפילה,[1] המערה עמדה במחלוקת בשאלה האם המקום מוגדר כמקום מקודש לעניין חוק השמירה על המקומות הקדושים, בג"ץ הכריע שהמקום איננו מוגדר כך לעניין חוק זה.
היסטוריה
המערה ממוקמת בואדי אל-ג'וז ליד קבר שמעון הצדיק, סמוך לפתחו של נחל קדרון, המערה חצובה בסלע והיא בגודל של 23 על 25 מ', ובגובה של 5.5 מטר, המערה נתמכת בשני עמודים.[2]
ערביי המקום קוראים למערה "מערת הנקודה" (-אל נוקטה).
רבי אשתורי הפרחי שסייר במקום בשנת 1322 מתאר את המקום וסביבתו אך לא כותב דבר על מערת הרמב"ן,[3] כך גם רבי משה באסולה ב-1523,[4] הקראי שמואל בן דוד ב-1641,[5] ועוד.
בתחילת המאה ה-19 שימשה המערה כמחצבה ואז קנתה אותה משפחת אבו ג'יבנה[6] המשפחה השתמשה במקום כמכלאה לצאן ובקר והמשפחה הקדישה את המקום לוואקף המוסלמי, לאחר תקופה נבנו סביב המערה מקומות מגורים, והמערה הפכה למטרד תברואתי, ב-1975 העירייה דרשה להעביר את המכלאות מהמקום והמשפחה פנתה לעסקים אחרים, המערה שנעזבה הפכה לאתר אשפה ולמקום מפגש של נרקומנים.
בסוף המאה העשרים שיפץ הרב שבתי אלפייה את המערה.[7]
המערה אינה כלולה ברשימת המקומות הקדושים בתקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים - התשמ"א, לפי מספר עדויות לאחר תשכ"ז היה שילוט לא מסודר מקבר שמעון הצדיק למערת הרמב"ן.
כל הכותבים המציינים את המערה מתארים את מקומה כ"ליד מערת שמעון הצדיק",[8] מספר כותבים מתארים את המערה כבעלת שני עמודי תמיכה; בדו"ח הרשמי של ועדת ביילין נכתב שבמערה כיום אין עמודים.
אהרן ביר כתב ב-1988[9] שהמערה היא קבר הרמב"ן, אך דעתו כנראה מוטעת[10].
המאבק המשפטי
במאי 2000 החלו עימותים במקום בין יהודים בראשות הרב בני אלון אז ח"כ מטעם האיחוד הלאומי, ובין ערבים בראשות פייסל אל-חוסייני, הטריגר לעימותים לא ברור, העיתונאי דני רובינשטיין העלה שתי סברות, האחת היא גילוי עניין במקום מצד קבוצת תלמידי ישיבה שהתנחלו בקבר שמעון הצדיק, או תכנון של עיריית ירושלים לפיתוח תשתיות בעמק בין ואדי ג'וז לשייח ג'ראח מה שהביא לחשש של המשפחה שיאבדו את השטח.
משפחת אבו ג'יבנה מסרו את השטח לחברת תחבורה שהתחילה להכשיר את המקום לחניון רכב וכלים כבדים, והחלו עימותים במקום.
בעקבות העימותים שר הדתות יצחק כהן מש"ס הכריז על המערה כמקום קדוש, והמערה הייתה אמורה לעבור לידי לאנשי משרד הדתות פעילי "המרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים".
בעלי המערה פנו לבג"ץ והרכב שופטים בראשות כרמי מוסק הורה לערבים להפסיק את העבודות במקום,[11] יוסי ביילין ששימש אחר כך כשר הדתות הקים ועדה לחקור את המקום,[12] והועדה הגיעה אף היא למסקנה שאפשר להכריז על המקום כמקום קדוש זאת בעקבות עדויות היסטוריות לביקור ותפילה של יהודים במקום, אך הוועדה סיווגה את המקום כקדוש מדרגה נמוכה[13] מה שמאפשר לבית המשפט לדון בנושא.
לאחר דיונים ממושכים, בספטמבר 2003 אילץ בג"ץ (בהרכב השופטים מישאל חשין, דורית בייניש, ואסתר חיות) את שר הדתות לבטל את ההכרזה על האתר כמקום קדוש, ואכן השר אשר אוחנה ביטל את ההכרזה.[14]
קישורים חיצוניים
- דני רובינשטיין, משרד הדתות נאלץ לחזור בו. מערת הרמב"ן כבר לא קדושה, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2003
- דני רובינשטיין, עכשיו זו המערה של הרמב"ן, הארץ, 1 במאי 2000
- עתירה לבג"ץ: מערת הרמב"ן במזרח ירושלים אינה מקום קדוש, הארץ, 14 ביוני 2000
- נדב שרגאי, מערת הרמב"ן: אתר תפילה ותיירות או מגרש חנייה, הארץ, 30 באפריל 2000
- ישראל וייס, מערת הרמב"ן תעבור לחזקת הוואקף, באתר בחדרי חרדים, 19 בדצמבר 2008
הערות שוליים
- ^ זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ ישראל, ירושלים, תשמ"ו, מהדורה שלישית, עמ' רעד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); זאב וילנאי, ירושלים, בירת ישראל, ירושלים, 1972, כרך ב', עמ' 306
- ^ בועז זיסו, החפירות בקדמת מערת הרמב"ן שבערוצו העילי של נחל קדרון, חידושים בחקר ירושלים, הקובץ השנים עשר, רמת גן תשס"ז, עמ' 35 - 40; עמוס קלונר, קברים וקבורה בירושלים בימי הבית השני, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית 1980, עמ' 41
- ^ רבי אישתורי הפרחי, כפתור ופרח, מהדורת המכון ללימודי מצוות הארץ, חלק ב, עמ' תמז (ראו הע' 63)
- ^ אברהם יערי (מהדיר), מסעות רבי משה באסולה, מסעות ארץ ישראל, תל אביב... עמ' 147, באתר היברובוקס
- ^ מסע או משא ארץ הקדם - חלק י"ג, עברי אנכי, 30 באוגוסט 1878
- ^ שם המשפחה נגזר מהעיסוק שלה בייצור גבינות
- ^ מרדכי יונה, אנציקלופדיה של יהודי כורדיסתאן, חלק ב, עמ' 85, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ וזאת המערה היחידה באזור
- ^ א. ביר, 'מקומות קדושים בארץ ישראל', ירושלים: הוצאת כתר, 1988, עמ' 76
- ^ דו"ח ועדת ביילין עמ' 11
- ^ נדב שרגאי, בית משפט השלום הורה לבעלי הקרקע הפלשתינאים לאפשר גישה למערת הרמב"ן, הארץ, 23 במאי 2000
- ^ מחברי הועדה: שמואל רבינוביץ (רב המקומות הקדושים), יצחק רלב"ג (יו"ר המועצה הדתית), עודד וינר (מנכ"ל משרד הדתות), שמואל ברקוביץ עו"ד המתמחה במקומות הקדושים, ועוד.
- ^ כלומר לא מקום שההלכה הפכה למקודש עקב הוראה אלוקית, לא מקום שההלכה הפכה למקודש בעקבות הנהגות מסוימות שבני אדם ביצעו שם, אלא מקום שנהפך למקודש על ידי העם – מקום שאירע בו נס, התגלות או קבר, להגדרה מדוייקת ראו: מיכאל ויגודה, מקומות קדושים - מערת הרמב"ן באתר דעת
- ^ צילום של הכתבה ראו: דני רובינשטיין, משרד הדתות נאלץ לחזור בו. מערת הרמב"ן כבר לא קדושה, הארץ, 29 בספטמבר 2003
| רמב"ן | ||
|---|---|---|
| כתביו | פירוש הרמב"ן לתורה • חידושי הרמב"ן • מלחמות ה' • תורת האדם • השגות לספר המצוות לרמב"ם • דרשות הרמב"ן • איגרת הרמב"ן • אגרת הקודש • איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת • דברי הרמב"ן בסוף פרשת בא | 
|
| אירועים בולטים | ויכוח ברצלונה • פולמוס הרמב"ם | |
| רבותיו | רבי יהודה בר יקר • רבי נתן בן מאיר | |
| חבריו | רבי עזרא ורבי עזריאל בני שלמה • בן בלימה • רבי יונה גירונדי | |
| מתלמידיו | רא"ה • רשב"א • רבי שמואל הסרדי • רבי יצחק דמן עכו • רבי יצחק בן טודרוס • רבי ששת דסמרקדיל • רבי יצחק בן אברהם מנרבונה • רבי דוד בונפיד • רבי מאיר בן שמעון המעילי • רבי נתן בן יוסף • רבי משה דאשקולה גירונדי | |
| אתרים על שמו | בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי) • בית כנסת הרמב"ן (קטמון) • מערת הרמב"ן • קבר הרמב"ן • רחוב רמב"ן (ירושלים) • רחוב רמב"ן (תל אביב) | |
