רבי אברהם בן יצחק מנרבונה
| לידה |
סביב 1110 ד'תת"ע |
|---|---|
| פטירה |
סביב 1179 ד'תתקל"ט |
| השתייכות | רבני פרובאנס, ראשונים |
| תחומי עיסוק | ספרות הגאונים, פירוש לתלמוד |
| רבותיו | רבי יצחק בן מרון הלוי |
| תלמידיו | הראב"ד השלישי |
| חיבוריו | "ספר האשכול", "פירוש לתלמוד" |
רבי אברהם ב"ר יצחק אב בית דין מנרבונה (מכונה הראב"ד השני; הראב"י; הר"א אב"ד; ר' אברהם בר יצחק מנפלייר. ד'תתמ"ה 1085 - כ' בחשוון[1] ד'תתקי"ט 1158[2] היה רב ומקובל מחכמי יהדות פרובנס בתקופת הראשונים, מיוחס לו "ספר האשכול".
תולדותיו
ר' אברהם אב בית דין, המכונה "הראב"ד השני", נולד לר' יצחק מנרבונה ולמד מפי רבי יצחק בן מרון הלוי[3]. נחשב גם לאחד מגדולי תלמידיו של ר' משה הדרשן מנרבונה, אם כי ככל הנראה לא למד מפיו ממש אלא מפי תלמידיו[4]. תקופה מסוימת שהה בברצלונה שם שמש את רבי יהודה הברצלוני[3]. נחשב למקובל והיה חותנו של הראב"ד (השלישי)[5] שהיה גם תלמידו. כן היו בין תלמידיו: רבי שמואל בן דוד, רבי משה בן יהודה, רבי זרחיה הלוי, רבי יהונתן מלוניל ורבי שלמיה.
בספר האמונות דף ל"ז נכתב שזכה לגילוי אליהו.
לצידו בבית הדין כיהנו רבי טודרוס בן משה ורבי משולם בן נתן.
הרמב''ן בספרו מלחמת ה' ביבמות (סה.), כתב על רבי אברהם אב בי''ד ''הקשה אדם קשה כברזל'', ורבי יצחק בן אבא מרי בעל העיטור קורא לו "החסיד הקדוש"[6]
חיבוריו
- פירוש לתלמוד- למסכתות יבמות, כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות ומכות[7]. החיבור כולו אבד, ויש בידינו מובאות בכתבי הראשונים.
- ספר האשכול - הספר עוסק בהרחבה בדברי הגאונים ובייחוד בספר הלכות גדולות, על פי השערת חנוך אלבק, הוא בעיקרו ליקוט מתוך ספר העתים לרבי יהודה הברצלוני[8]. הספר שימש כמקור פסיקה לכל יהדות פרובנס.
- שאלות ותשובות ראב"י אב"ד - יצא לאור על ידי הרב יוסף קאפח.
| תקופת חייו של רבי אברהם בן יצחק מנרבונה על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם ב"ר יצחק אב-בית-דין", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 7, באתר היברובוקס
- "אברהם בן יצחק אב בית־דין מנרבוני", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 97, באתר HebrewBooks
- שלם יהלום, פרשנות התלמוד של ר' אברהם בן יצחק אב בית דין: סקירה מחודשת,עלי ספר כ' (ה'תשס"ט), עמ' 29–55.
- ספר האשכול, ירושלים, ה'תרצ"ה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית – ישראל
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבי אברהם בן יצחק מנרבונה", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ב, עמודים עט-פב, באתר HebrewBooks
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי אברהם בן יצחק מנרבונה", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 61-63, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ מרגליות, מרדכי, 1909-1968, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק א, באתר היברובוקס
- ^ (לפי חנוך אלבק ולפי פרויקט השו"ת).
- ^ 3.0 3.1 שלום וחנוך אלבק, מבוא לספר האשכול, פרק א'
- ^ ר' אברהם זכותא בספר יוחסין, מאמר חמישי, לכאורה מונה אותו כתלמיד ר' משה הדרשן, אך הוא עצמו כותב שר' נתן מרומי שנפטר בשנת 1110 היה תלמידו של ר' משה הדרשן, בזמן שהראב"ד נולד בשנה זו, ור' משה הדרשן נפטר ככל הנראה במחצית המאה ה-11.
- ^ ראה תמים דעים, באתר היברובוקס סימן לט, שם קוראו: הרב חמי
- ^ מרגליות, מרדכי, 1909-1968, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק א, באתר היברובוקס
- ^ שלם יהלום, בין גירונה לנרבונה: אבני בניין ליצירת הרמב"ן, ישראל: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל והמזרח, תשע"ג, עמ' 36-45
- ^ שלום וחנוך אלבק, מבוא לספר האשכול, פרק ד'
אברהם בן יצחק מנרבונה31068102