רבי חזקיה פייבל פלויט
| לידה | כ"ד בשבט ה'תקע"ח |
|---|---|
| פטירה | כ"ז בכסלו ה'תרנ"ה (בגיל 76) |
הרב חזקיה פייבל פּלוֹיְט (פּלַאוּט; בגרמנית: Feiwel Plaut; כ"ד בשבט ה'תקע"ח, 31 בינואר 1818 - כ"ז בכסלו ה'תרנ"ה, 25 בדצמבר 1894) היה רב הונגרי-אורתודוקסי בולט, מתלמידי החת"ם סופר. כיהן כרבה של שוראן (אנ') וחיבר את סדרת הספרים ליקוטי חבר בן חיים.
ביוגרפיה
נולד בקולין (אנ') שבבוהמיה, אוסטריה (כיום בצ'כיה) לרבקה[1] וחיים בן יחיאל פלויט. למד אצל אבי אמו שהיה מלמד, בגיל שש התחיל ללמוד גמרא מפי הרב יוסף בן יסכה, לאחר שסביו איים כי אם ימסרו אותו לידי מחנך מתקדם ששם דגש על לימודי תנ"ך ודקדוק ברוח תנועת ההשכלה, יאסור על כל בני המשפחה בשבועה לפתוח את דלת ביתו. רבו היה מכה את התלמידים שלא הבינו מעצמם את קושיות המהרש"א והמהר"ם שלא הזקיקו ידע מוקדם, כדי לגרום לתלמידים לפתח את חוש הביקורת. לדבריו, בגיל שמונה כבר ידע לשאול את שאלותיהם על כל עמוד שלמד בתלמוד.
בשנת ה'תקפ"ו (1826) עזב הרב בנימין וולף לעוו את רבנות העיר קולין. מעמד האדוקים נחלש לעומת שוחרי המודרנה; לדברי רח"פ פלויט בזכרונותיו, כבר ביום שלמחרת מעבר הרב, הורה מנהל בית הספר הגרמני בעיר לקיים את הלימודים כשהתלמידים יושבים בכיתות בגילוי ראש.
בשנים שלאחר עזיבת הרב לעוו הגיע לעיר מהר"ם בנט, אך תלמידי ישיבתו למדו גם לימודים כלליים, ומשפחת פלויט המסורתית יותר שלחה את בנה ללמוד אצל הרב אברהם פראהליך, מחבר הספר "זרע יעקב". בכ"ט בסיוון ה'תקפ"ט נפטרה אם המשפחה שהייתה המפרנסת העיקרית, חזקיה שסירב להתפרנס עם שאר בני משפחתו על שולחנם של קרובי משפחה, ניסה במשך תקופה להתקיים מתפוחי אדמה וקפה אותם ניתן היה להשיג בזול, אך הוא התמוטט בשל תזונתו הלקויה. בראשית אייר ה'תקצ"ד (קיץ 1834) נסע לטופולצ'אני לביתו של הרב לעוו, שהוא ובנו הרב ירמיה לעוו הכירו את אמו המנוחה וקירבו אותו. הוא לא השתהה בטופולצ'אני זמן רב, וקצת לאחר בואו לעיר המשיך במסעו לפרשבורג בה התארח אצל רעלא פרעגר, יוצאת קולין שהכירה את משפחתו והסכימה לארחו.
בהמשך התקבל לראיון אצל רב העיר, הרב משה סופר ("החת"ם סופר"), שבחן אותו וקיבלו ללימודים בישיבתו. הוא השיג לעצמו אכסניה ראויה אותה מימן עבורו אדם אמיד בתמורה לכך שלמד אתו במשך שעתיים מדי יום, אולם בהמשך התגלגל בין אכסניות שונות. בתקופה זו התיידד עם רבי הלל ליכטנשטיין ורבי שבתי דיאמנט שנעשו שניהם בבגרותם רבנים ידועי שם. בשנת ה'תקצ"ח הציע לו החת"ם סופר להשתדך עם בתו של רבי ישראל משקלוב בירושלים, לאור בקשתו של האחרון שישלח לו בחור מישיבתו. הוא נענה להצעה, אך לפני שהתארגן לנסיעה, באה הידיעה שהמיועדת התארסה לבחור אחר. לדבריו, דחה הצעות שידוך ורבנות בבוהמיה מולדתו, מחשש שלא יעמוד בפיתוי ללמוד באוניברסיטה, תנאי הכרחי באותם ימים לקבלת משרת רבנות בבוהמיה.
בשנת ה'תר"ז התארס עם מלכה, אך בשל המהפכה ההונגרית של 1848 התעכבה החתונה עד טבת ה'תר"ט (דצמבר 1848), שנתיים לאחר האירוסים. לאחר נישואיו התקבל כרב בשוראן (אנ') וממנה השיב לשאלות בהלכה שנשלחו אליו מכל רחבי הונגריה. מיד עם הגיעו לשוראן באו עמו 30 תלמידים והוא הקים בעיר ישיבה. לרב חזקיה פייבל ולמלכה פלויט לא היו ילדים והם גידלו בביתם במשך השנים מספר ילדים יתומים.
סדרת ספריו "ליקוטי חבר בן חיים" כוללת אוסף של דברי תורה והלכה בעניינים שונים, דברי מוסר והשקפה, תולדות חייו של החת"ם סופר וחידושים רבים של רבו זה, בהם ספר שלם של חידושיו למסכת נידה.
לקריאה נוספת
- משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, החתם סופר ותלמידיו, בני ברק, תשס"ה. עמ' קלב-קלה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מחבר:חזקיה פייבל פלויט |
- סדרת ספרי ליקוטי חבר בן חיים
- ליקוטי חבר בן חיים - א, פרעסבורג, תרל"ח, באתר היברובוקס
- ליקוטי חבר בן חיים - ב, מונקאטש: דפוס פנחס בלייער, תרל"ט, באתר היברובוקס
- ליקוטי חבר בן חיים - ג, פרעסבורג, תר"מ, באתר היברובוקס
- ליקוטי חבר בן חיים - ד, פרעסבורג: דפוס דוד לוי ואברהם בן דוד אלקלעי, תרמ"א, באתר היברובוקס
- ליקוטי חבר בן חיים - ה, מונקאטש: דפוס פנחס בלייער, תרמ"ג, באתר היברובוקס
- מעלות המדות (ליקוטי חבר בן חיים - ו), פרעסבורג, תרמ"ד, באתר היברובוקס
- ליקוטי חבר בן חיים - ז, פאקש: איצק ליב ראזענבוים, תרמ"ז, באתר היברובוקס
- ליקוטי חבר בן חיים - ח, פאקש: מרדכי ראזענבוים, תרמ"ח, באתר היברובוקס
- ליקוטי חבר בן חיים - ט, פאקש: מאיר ראזענבוים, תרמ"ט, באתר היברובוקס
- ליקוטי חבר בן חיים - י, פאקש: מאיר ראזענבוים, תרנ"א, באתר היברובוקס
- ליקוטי חבר בן חיים - יא, סיגט: מענדיל ווידער, תרנ"ג, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ שמה של אמו רמוז בשם ספרו "ליקוטי ח'ב'ר' בן חיים", ראשי תיבות: חזקיה בן רבקה.
