רבי יעקב לורברבוים

רבי יעקב לורברבוים

האנדרטה שנבנתה לציון מקום בית הקברות היהודי בסטרי, שם נקבר רבי יעקב לוברבוים
לידה	1770 ה'תק"ל זבארוב שבגליציה
פטירה	25 במאי 1832 (בגיל 62 בערך) כ"ה באייר ה'תקצ"ב סטרי (Stryi) שבגליציה
מקום קבורה	ק״ק סטריא
חיבוריו	נתיבות המשפט, תורת גיטין, ועוד

רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא, נודע גם בכנוי: החוות דעת - על שם ספרו שעל שולחן ערוך חלק יורה דעה, או הנתיבות על שם ספרו "נתיבות המשפט" שעל שולחן ערוך חלק חושן משפט או הגאון מליסא או הרב מליסא (ה'תק"ל - כ"ה באייר ה'תקצ"ב). רב, פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסה שבפולין. הוא בין הבולטים בין האחרונים, וספריו נלמדים הן במסגרת לימוד עיוני ישיבתי והן במסגרת לימודי הלכה.

ביוגרפיה

רבי יעקב היה בנו של הרב יעקב משה (- כ"ד שבט התק"ל), צאצא למשפחת רבנים מיוחסת, ונינו של רבי צבי הירש אשכנזי מחבר הספר "חכם צבי". אביו, ר' יעקב משה לוברבוים (בן ר' נתן, בנו של בעל "חכם צבי"), נפטר בטרם נולד, והוא גדל בבית רבי יוסף תאומים אב בית דין בורשטיין , בעל הפרי מגדים^{[דרוש מקור]}. בהמשך הוא למד אצל רבי משולם איגרא מטיסמניץ.  

בתחילה כיהן כרב במונסטריץ'^{[דרושה הבהרה]}, ובשנת ה'תקנ"א התמנה לרב בקאלוש שבמזרח גליציה, בה כתב רבים מספריו. היה אב בית הדין של קאלוש ובשנת ה'תקס"ט התמנה לרבה של ליסא. בתקופת כהונתו גדלה הישיבה בעיר במאות תלמידים.

בשנת ה'תקפ"א עזב בפתאומיות את ליסא, ונסע לגליציה. השערות רבות נאמרו בעניין, החל מבעיות עם פרנסי העיר, ועד המלחמה ברפורמה. אך מתברר כי נסע על מנת לגרש את אשתו, ומאחר ומכר את נכסיו לא יכול היה לשוב לליסא מכיוון והיה נחשב נתין זר, בשל כך חזר שוב לקאלוש, משם נסע ללבוב. בשנת ה'תקפ"ח התקבל לרב בסטרי (Stryi) שבגליציה (כיום אוקראינה), שם נפטר בכ"ה באייר ה'תקצ"ב.  

רבי יעקב נודע במלחמתו חסרת הפשרות נגד היהדות הרפורמית. במלחמתו שיתף פעולה עם רבי עקיבא איגר מפוזנא, ורבי משה סופר ה"חת"ם סופר" מפרשבורג, עמם היה בקשרים חמים.  

פרסומו לדורות בא מספריו ההלכתיים, ובעיקר מספריו "חוות דעת" ו"נתיבות המשפט". לאחר שפרסם את "נתיבות המשפט" בו הוא משיג על דברי הספר קצות החושן, פרסם רבי אריה לייב הלר - בעל ה"קצות החושן", קונטרס בשם "משובב נתיבות", בו הוא משיב על השגותיו של רבי יעקב. רבי יעקב כתב מהדורה חדשה בה הוא משיב על השגותיו של בעל "קצות החושן" על ספרו. מהדורה זו נקראה לאחר פטירתו "יאיר נתיב". ספרים אלו, ובעיקר שני הראשונים, התקבלו כספרי יסוד בעולם התורני כולו.

משפחתו

על פי המסופר, היו לרבי יעקב שלש נשים, ומשלשתן התגרש. אשת נעוריו הייתה בתו של הגביר ר' נפתלי הירץ מסטאניסלב. אשתו נוספת הייתה מרת שיינדל בתו של ר' יעקיל מרימנוב. היא נפטרה בבראדי ח' ניסן תקצ"ח. מאשתו זו, ידוע כי נולדו לפחות שנים מילדיו. יש הכותבים שהיה נשוי לבתו של רבי אריה לייבוש אוירבך, אך לפי חשבון השנים אין זה מסתבר.

ילדיו:

• הרב מרדכי יהודה [לייב] לורברבוים - גר בקאליש, לאחר מכן, בשנת ת"ר בערך, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. נפטר תמוז תרל"ד.
• הרב יוסף משה לורברבוים

מלבדם היו לו עוד שלוש בנות.

• בת אחת נישאה לרבי צבי הירש תאומים, אב בית דין קאלוש, צאצא למשפחת תאומים המפורסמת. בניו היו: רבי אברהם תאומים מחבר ספר "חסד לאברהם" אב"ד זבארוב ובוטשאטש, רבי אפרים תאומים אב"ד קריסנאפאלי, רבי יונה תאומים אב"ד פרימישלאן, ורבי דוד תאומים.
• בתו בריינדל נישאה לרבי אלעזר הכהן, רבה של פולטוסק ומחבר "חידושי מהרא"ך".

מתלמידיו

• רבי אליהו גוטמכר, רבה של גריידיץ.
• רבי צבי הירש קלישר .
• רבי שרגא פייבל דנציגר, רבה של גריצא.
• רבי אלכסנדר זיסקינד כהנא, רבה של פלוצק.
• רבי יעקב אהרן ינובסקי, רבה של אלכסנדר.
• רבי מרדכי זיסקינד לאנדא, ראב"ד סטרי.
• רבי מנחם שטרן, רב בסיגט.
• רבי יואל אשכנזי (זלוטשוב) .

ספריו

מרבית חיבוריו נערכו על פי סגנונו של רבי יהונתן אייבשיץ^{[דרושה הבהרה]}.

• חוות דעת - על שלחן ערוך חלק יורה דעה (ה'תקנ"ט).
• מקור חיים - על שלחן ערוך אורח חיים הלכות פסח ועל הט"ז ומגן אברהם (ה'תקס"ז).
• תורת גיטין - הערות על שולחן ערוך אבן העזר ועל סדר נשים (ה'תקע"ג).
• בית יעקב - הערות על שולחן ערוך אבן העזר ועל שולחן ערוך אורח חיים הלכות יום טוב ועל מסכת כתובות (ה'תקפ"ג).
• נתיבות המשפט - על שולחן ערוך חושן משפט והשגות הספר קצות החושן של רבי אריה לייב הלר, (ה'תקס"ט).
• יאיר נתיב - תשובות להשגותיו של בעל "קצות החושן" על "נתיבות המשפט".
• סידור דרך החיים, עם הלכות יומיומיות (ה'תקפ"ח).
• מעשה נסים - על הגדה של פסח (ה'תקס"א).
• נחלת יעקב - חדושים על אגדות הש"ס (ה'תר"ט).
• קהלת יעקב - על הלכות קידושין והלכות יום טוב (ה'תקצ"א).
• אמת ליעקב - על אגדות הש"ס (ה'תרט"ו).
• אמרי יושר - על מגילת רות (ה'תקס"ה)
• תעלומות חכמה - על מגילת קהלת (ה'תקס"ד)
• צרור המור על שיר השירים (ה'תקס"ה).
• פלגי מים - על מגילת איכה (ה'תקס"ה).
• מגילת סתרים - על מגילת אסתר (ה'תקס"ח).
• דרשות מהר"י ליסא (מהדורה חדשה, מכון ירושלים, 2013)
• קונטרס תיקון עירובין - בענייני עירובין

• צוואת רבינו יעקב מליסא זצלה"ה - הודפסה בסוף ספר תולדות יעקב.

לקריאה נוספת

• רבי צבי יחזקאל מיכלסון, תולדות יעקב, ורשה תרע"ד.
• רבי אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות, חלק י"ב - הגאון רבי יעקב לורברבוים מליסא, בעל "חות דעת" ו"נתיבות המשפט".
• שמעון ואנונו, אורות הגאון מליסא - ילקוט חידושים וביאורים מכל ספריו וחיבוריו של רבינו יעקב אב"ד ליסא ה"נתיבות", ירושלים תשס"ג.

קישורים חיצוניים

• רבי צבי יחזקאל מיכלסון, תולדות יעקב, וורשה, ה'תרע"ג
• יעקב בן יעקב משה מליסא, באתר jewishencyclopedia.com
• רבי יעקב לורברבוים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0