רבי צבי יחזקאל מיכלסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב צבי יחזקאל מיכלסון (מיכלזון; בכתיב יידי: מיכלזאָהן; תרכ"ג, 18631942) היה רב, תאולוג והיסטוריון, סופר ועורך יהודי-פולני, ידוע גם כ"הרב מפלונסק" ("פלונסקער רב"). התפרסם בספריו ההלכתיים, על האגדה, ובביוגרפיות של רבנים שכתב ובעבודות ביבליוגרפיה.

קורות חייו

נולד בבילגוריי שבפלך לובלין, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית, כבן לאברהם חיים מיכלזון ולאשתו חנה בילה. התייתם בילדותו, ונדד בין יישובים שונים.למד אצל רבו המובהק הרב יעקב דוד וינטרוב[1], והצטיין כעילוי בלימודי תורה וכתב ככל הנראה שו"ת כבר בגיל 12. בשנת 1884, בגיל 21, סירב להצעה להיות רב בזמושץ' והיה תחילה רב בקראסנוברוד שבאזור לובלין. עקב הלשנה נרדף והועמד למשפט על ידי השלטונות הרוסים. לבסוף עקר לפלונסק שליד ורשה. כיהן בקהילה זו בין השנים 18931922, ושמו הלך לפניו כ"רב מפלונסק".

נישא להינדא סריל לבית שוורדשרף, ובשנית לפייגה זלדה לבית פרידלינג, אחותו של הרב צבי הירש פרידלינג, עורך כתב העת "הבאר".

פריצת מלחמת העולם הראשונה תפסה אותו בעת נופש בקרלסבאד (אז באימפריה האוסטרו-הונגרית), והוא לא יכול היה לחזור לקהילתו זמן ממושך. לאחר המלחמה, בשנת 1922, עבר לגור בוורשה, ושימש שם כאב בית דין וחבר בוועד הרבנים של העיר. היה פעיל מאוד בעניינים קהילתיים וחבר בתנועת "המזרחי".

בעת הכיבוש הנאצי בוורשה שקד על עבודתו בארכיון הקהילה היהודית. חי את שנותיו האחרונות בגטו ורשה, והיה אחד הרבנים האחרונים בגטו. בשנת 1942 נשלח על ידי שלטונות הכיבוש הגרמניים למותו במחנה המוות טרבלינקה. גם בתו חנה נספתה בשואה.


בנו היה רבי אברהם חיים שמחה בונם, מחברם של כמה ספרים[2]. חתנו היה רבי אברהם נתן אלברג רבה של בלאשקי. בן דודו, תלמידו ובן עירו, מוטלה מיכלסון, עלה לארץ ישראל והיה ממקימי שכונת בורוכוב[3] שבגבעתיים.

עמדותיו

במחלוקת לגבי שימוש במצות מכונה היה הרב מיכלסון בין האוסרים[4].

כתביו

הרב מיכלסון חיבר 43 ספרים שנדפסו ועוד ספרים שנשארו בכתב יד. שני ארגזים של כתבי יד שלו הלכו לאיבוד בעת מלחמת העולם השנייה, בהם בין היתר הספר "אמרי יחזקאל" – פירוש לתורה, הספר "מאת צבי" ואחרים.

כתב ביוגרפיות של הרבנים יוסף תאומים, משולם זלמן אשכנזי, שבתי בס, צבי הירש הלוי צמח, שלמה גנצפריד, יעקב אריה מרדזימין, פנחס שפירא מקוריץ, וערך את פרסום כתביהם.

כמו כן נהג להשתתף בכתיבת הקדמות ואילנות יוחסין בהרבה מספרי בני זמנו, ואף נטל חלק בעריכת הספרים שיח שרפי קודש של יועץ קים קדיש ראקאץ.

מקורות

  • נ. שמן (נחמן שמן), די ביאָגראַפיע פון אַ וואַרשעווער רב: הרב צבי יחזקאל מיכלזאָן, מונטריאול: דער קענעדער אדלער, תש"ט-1948. (ביידיש)
  • ערך באנציקלופדיה יודאיקה (הוצאת Gale Group,‏ 1998

לקריאה נוספת

  • Louis Jacobs, Theology in the Responsa 1975.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעקב דוד וינטרוב, אמרי דוד
  2. ^ לפי רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם, פנת יקרת עמ' 146, האב חברם ופרסם אותם על שם בנו.
  3. ^ ברכה חבס, אחד ודורו (3), דבר, 20 בינואר 1950.
  4. ^ יצחק אלפסי, מצות מכונה ומצות של יד, מחניים פ', אתר דעת
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0