רבי משולם איגרא
| מקום פעילות | טיסמניץ, פרשבורג | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1801 י"ח בתשרי ה'תקס"ב | ||||
| |||||
רבי משה משולם בן שמשון איגרא מהעיר טיסמניץ (תקי"ב – י"ח בתשרי תקס"ב) היה רב, פוסק, רבה של טיסמניץ ופרשבורג, ומגאוני דורו בגליציה.
תולדות חייו
נולד בבוצ'אץ' בשנת 1752 לר' שמשון ואשתו רייזל, בתו של רבי אפרים פישל אב"ד קולומיא (נפטר בשנת תקמ"ג). רבי משולם התייתם בגיל צעיר וגדל אצל סבו בקולומיאה. כבר בתור ילד קטן התפרסם בחריפותו ושנינותו. מסופר כי בגיל תשע ניצח את רבי יצחק הלוי הורוויץ אב"ד ברודי וקהילות אה"ו בוויכוח הלכתי, וכאשר אשתו של רבי יצחק באה אל בעלה בטרוניה על שהשפיל עצמו בפני ילד קטן, ענה לה כי הלוואי ואותו ילד יהיה חתנו. ואכן, בגיל 13 נישא לבת הגביר שמואל ביק, אולם כעבור זמן קצר התגרשו[1]. ובגיל 16 (לאחר פטירת חמיו) נישא לרבקה אסתר – בתו של רבי יצחק הורוויץ. לאחר נישואיו התגורר זמן קצר בברודי, ולמד ב"קלויז" המפורסם.
רבנותו
בערך כשנה אחרי נישואיו, בגיל 17 בלבד, התקבל כרב במחוז סטניסלב, והתיישב בעיר טיסמניץ, בה כיהן כרב וראש ישיבה.בשנות כהונתו בטיסמניץ החלה תנועת החסידות להכות שורשים בגליציה. רבי משולם התפרסם כמתנגד חריף לחסידות, הוא פרסם מכתב חריף בגנותה, ואף חתם על חרם נגד החסידים. מסופר כי בטיסמניץ התגורר אחד מתלמידיו של הבעל שם טוב, ושמו רבי יעקב קופיל חסיד, שהזהיר את חסידי העיר לבל יזלזלו בכבודו של רבי משולם, אך לאחר פטירת רבי יעקב יעקב קופיל חסיד, בשנת 1787, החלו החסידים להשיב מלחמה נגד רבי משולם[2]. במקביל הסתכסך רבי משולם עם פרנסי העיר בגלל סוגיית הגיוס לצבא. קהילת-היהודים בטיסמניץ, כיתר הקהילות בגליציה, חויבה למסור בכל שנה ושנה מספר מסוים של אנשים לשירות צבאי, פרנסי טיסמניץ פטרו מגיוס בני-תורה ותלמידי-חכמים, ומסרו במקומם לצבא את ההדיוטות ועמי-הארץ. רבי משולם יצא כנגד מנהג זה וטען שיש לעשות הגרלה בין כל אלו המוכשרים להיות יוצאי-צבא, ומי שיעלה עליו הגורל, יהיה מי שיתגייס[3]. עקב המחלוקת עזב את העיר בשנת 1794 לפרשבורג.
טרם הגיעו לפרשבורג פנו פרנסי העיר לרבי יצחק חריף מסמבור בבקשה כי יבוא לכהן בעירם, אולם משלא נענה הלה פנו לרבי משולם. מסופר כי רבי משולם לא נתרצה עד שנסע אל רבי יצחק חריף על מנת לשמוע במו אוזניו כי אכן הוא מסרב לקבל עליו את הכהונה. בשיחתם הסתבר כי חריף לא קיבל כלל את פניית פרנסי פרשבורג, לכן הציע לו רבי משולם את הכבוד, אולם חריף טען כי מאחר שהמכתב לא הגיע לידיו, סימן כי משמים מעוניינים ברבי משולם למשרה.
בפרשבורג כיהן רבי משולם כרב וראש ישיבה כשמונה שנים עד לפטירתו בשנת ה'תקס"ב (1801). לאחר פטירתו, מילא את מקומו רבי משה סופר (החת"ם סופר) כרב העיר וכראש הישיבה[4]. בסוף שו"ת רבי משולם איגרא מודפס הספדו של החת"ם סופר על רבי משולם[5]. כן כתב עליו כי "שתי זרועותיו כשני ספרי תורה... אי אפשר לשער גודל בקיאותו ומהירות חריפותו אשר חוברו בו יחדיו".[6]
בנו היה רבי יצחק אליהו (תקמ"ד-ו' בחשון תקס"ד) חתן רבי ישכר בעריש בן בנו של הפני יהושע ונפטר בגיל עשרים[7]. חתנו היה הרב צבי הירש בן יוסף יוזפא מנדלסברג מקוזמיר, חמיו של רבי משולם זלמן אשכנזי.
חידושי תורתו נדפסו שנים רבות לאחר פטירתו, והם ידועים בעמקותם ובקושי הרב בהבנתם.
| תקופת חייו של רבי משולם איגרא על ציר הזמן |
|---|
 |
תלמידיו
העמיד תלמידים רבים. בהם:
- רבי אריה לייב הלר, בעל "קצות החושן".[8]
- רבי יעקב לורברבום מליסא, בעל "נתיבות המשפט".
- רבי מרדכי בנט.
- רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ.
- רבי משה מינץ.
- רבי יוסף יוזפא כ"ץ.
ספריו
- שו"ת רבינו משולם איגרא, באתר היברובוקס
- חידושי ועומק הלכות בסוגיות הש"ס, באתר היברובוקס
- הלכות ערב פסח, באתר היברובוקס
- איגרא רמה, באתר היברובוקס חידושים על הש"ס ושו"ת
קישורים חיצוניים
- יצחק וייס, תולדות מרנא ורבנא הגאון האמיתי רבינו משה משולם איגרא זצ"ל, סי' ז' בספר אבני בית היוצר, פקש תר"ס. דפים מד.-מח., באתר היברובוקס
- ר' משולם איגרא, מתוך ספר "שרי המאה" מאת הרב יהודה לייב מימון
- דוד הלחמי, רבי משולם ברבי שמעון איגרא מפרשבורג, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ ר' משולם התנה עם אביה בעת הגירושין כי ישיאנה לתלמיד חכם, ואכן היא נישאה לרבי יהודה אריה לייב תאומים
- ^ יקותיאל אריה קמלהאר, דור דעה, ארבע תקופות גאוני בתראי, פיעטרקוב, תרצ"ה, באתר היברובוקס.
- ^ מתוך הספר "שרי המאה" לרב י. ל. הכהן מימון (פישמן). אותו סיפור מופיע במאמר "תולדות הגאון רבי משולם אגרא" (לוקט מספרי תולדות הגדולים ומספר גרם המעלות) שמופיע בסוף הספר כ"אגרא רמה - חידושי ועומק הלכות בסוגיות הש"ס", באתר היברובוקס.
- ^ ערך סופר משה; חת"ם סופר באנציקלופדיה יהודית "דעת".
- ^ שו"ת ועומק הלכות בסוגיות הש"ס, באתר היברובוקס.
- ^ ב"'דרשות חת"ם סופר', כרך א', דף ע"ה, עמוד א'. מופיע גם כאן. מקור הדברים ב"שרי המאה".
- ^ ראו: מור"ר יצחק אליהו ז"ל מטיסמעניץ, בספר: מליצי אש, של רבי אברהם שטרן, עמוד קטו
- ^ יש המפקפקים בכך, ראו כאן, בהערה 55
35338603משולם איגרא