רבי אליהו גוטמכר

רבי אליהו גוטמכר

לידה	15 באוגוסט 1796 בורק , פרוסיה
פטירה	1874 (בגיל 77 בערך) גרץ , פרוסיה

הרב אליהו גוטמכר המכונה "הגריידיצער" (י"א באב ה'תקנ"ו, 1796 - כ"ד בתשרי ה'תרל"ה, 1874) היה רב, מקובל והוגה דעות, ממבשרי הציונות, ומראשוני הקוראים להתיישבות חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.

תולדות חייו

נולד בבורק שבחבל פוזנא בשלזיה להוריו רב שלמה וציפורה גוטמכר. למד בישיבות שונות בשלזיה, בייחוד בעיר רביץ'. בגיל 19 החל ללמוד בישיבתו של רבי עקיבא איגר בפוזנא. עוד בצעירותו רשם לעצמו חידושים ופלפולים וכך המשיך גם בשנותיו המאוחרות. בעקבות רבו החל לעסוק גם הוא בתורת הנסתר ויצר לעצמו תפיסה מיוחדת על העולם והאדם, עם ישראל והתורה, ארץ ישראל והגאולה. בהשפעת ספרי הקבלה התקרב גם לתנועת החסידות והושפע מספרותה.

בשנת 1822 נבחר לרב בפלשן והקים בה ישיבה גדולה. ההערצה אליו הגיעה לשיאה בעיר רבנותו השנייה, גריידיץ השוכנת בסקסוניה ובקרבת הגבול הפולני שאליה עבר בשנת 1839. בגריידיץ החלו לנהור אליו בבקשת ייעוץ, ברכות וריפוי מחלות, והוא הפך לדמות מיוחדת במינה, כעין אדמו"ר חסידי בגרמניה, שבה מושג זה לא היה מקובל.

כשקיבל מאת רבי צבי הירש קאלישר, חברו ללימודים בבית מדרשו של רבי עקיבא איגר, את כתב היד של קונטרסו דרישת ציון המכיל את השקפותיו על הגאולה ויישוב ארץ ישראל, הוא מצא בו חבר להשקפותיו, ואילו הרב קלישר ראה בו מנהיג וגדול תורה. את הערכתו של הרב קלישר לרב גוטמכר הביע באחד ממכתביו:

הגאון הקדוש האלקי מוהר"א גוטמאכר, אשר שקלה נפשו נגד אלפי נפשות בני ישראל, הן בתורה, הן בחסידות, הן בחכמת הקבלה, ואיש מופת הוא.

יחד עם הרב קלישר הוציא קול קורא למען יישוב ארץ ישראל והקים את חברת ישוב ארץ ישראל. במקביל קנה לעצמו חצר בירושלים, באמצעות הרב יעקב מרדכי הירשנזון (אביו של הרב חיים) ובה הקים בית מדרש בשם "שנות אליהו" ולידו ישיבה וחברת "סוכת שלום ומאור יעקב" ודאג להחזקתם עד יומו האחרון. באותה ישיבה הקדישו תשומת לב מיוחדת ללימוד הקבלה.

נפטר בגריידיץ ב-1874. בשנת 1939 הוקם על שמו קיבוץ שדה אליהו בעמק בית שאן.

השאיר אחריו אוסף של קמיעות כמו גם ארכיון הנמצאים בספרייה הלאומית.

בנו הרב צבי כתב ספר "נחלת צבי" ופירוש "קן מפורשת" למסכת קינים.

הגותו

הוא ביסס את שיטתו הקבלית על עקרון לפיו מהווים היהודי, התורה, והאלוהות עצם משולש, שכל כוחו בארץ ישראל, היא מרכז העולם. בעקבות חטאם של ישראל, הם הוטלו לגלות והעצם נפרד ליסודותיו. ברגע שיתאחדו היסודות שנית תבוא הגאולה. החשת הגאולה תלויה בצירוף נפש היחיד מישראל ובריבוי מספרם של הראויים לגאולה.

בניגוד לדעה לפיה גאולת ישראל תבוא באורח ניסי ללא מעורבות אנושית, הדגיש הרב גוטמכר את חובתו של עם ישראל לפעול לגאולתו בדרך הטבע. תפיסה זו, שהייתה חדשנית ביחס למקובל בין רבני תקופתו, בולטת יותר על רקע עיסוקו בקבלה. כך למשל כתב הרב קלישר:

בעוונותינו הרבים טועים רבים בחשבם שיהיו יושבים בחברת השעשועים כל אחד כפי דרכו בביתם, ויפתחו שערי הרחמים פתאם ונעשה מופתים בשמים ובארץ כל ייעודי הנביאים יבואו ויקראו אותם ממקום שבתם, אבל לא כן הוא, אלא... יתד שלא ימוט להגאולה שלמה לקנות שדות בכסף ולהושיב עליה בני עמנו להתפרנס מתבואת הארץ

— מתוך ספר שיבת ציון של הרב קלישר

לדעתו, העשייה האנושית היא שתעורר את התערבות הקב"ה בהשלמתה של הגאולה. במכתב לרב חיים אלעזר וקס הוא כתב:

אצלי כבר ברור שאם יקיימו ישראל שיתחילו לעבוד אדמת הקודש בסך ק"ל משפחות שיהיה התחלת הגאולה גם כשלא יהיו ישראל ראויים לכך וגם על פי שכל האנושי הוא כך לעשות לפדות האדמה התחלה אתנו ושוב יגמור ה'. ויש לראות גודל התכלית הזה שהקליפה (היצר הרע) גוברת גם בצדיקים היותר גדולים לבטל הטוב הזה".

— "נפש חיה" סוף סימן א'

כמקובל ואיש ישועות, מפורסמת וידועה הסגולה מפיו, בהקדמת רבינו לספר בנו ר׳ צבי ״קן מפורשת״ על מסכת קינים כותב רבינו, שבנו השאיר דבר לדורות, שהצריך איזה ישועה ילמד משנה במס׳ קנים עם הרב ותוי״ט והפירוש של בנו ״קן מפורשת״, ויעמוד ויתפלל בנוסח התפלה הוא ויהיה לו ישועה, ואם לא יועיל, יעשה כן עד שלשה ימים.

כתביו

• פירוש על התלמוד. מעט ממנו הודפס בש"ס וילנא, חידושיו על רוב הש"ס יצאו לאור במהדורה מוערת על ידי מכון ירושלים.
• פירוש המשניות.
• שו"ת רבי אליהו גוטמכר (נקרא גם אדרת אליהו), בהוצאת מוסד הרב קוק תשמ"ד.
• צפנת פענח - ביאור על אגדות מסכת בבא בתרא.
• סוכת שלום - חיבור בענייני אבלות.
• שלום בפמליה של מעלה.
• מכתב מאליהו, מאמרים ומכתבים בנושאי חיזוק האמונה ומצוות ישוב ארץ ישראל, תש"ן.
• דרשות וחידושי רבי אליהו גוטמאכר על חמישה חומשי תורה, בני ברק תשע"ג.
• במחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית שמור ארכיונו האישי של הרב גוטמכר.

לקריאה נוספת

• הרב אברהם יצחק ברומברג, הרב אליהו גוטמאכר הצדיק מגריידיץ, ירושלים תשכ"ט.
• יצחק ניסנבוים, רבי אליהו גוטמאכר, בספרו "הדת והתחיה הלאומית", ע' לב - לז, ורשה תר"פ.
• הרב יודל רוזנברג, "דער גריידיצער צדיק", ירושלים תשכ"ב.

קישורים חיצוניים

• דוד הלחמי, רבי אליהו גוטמאכר מגריידיץ, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• ספריו של הרב אליהו גוטמכר: צפנת פענח, "סוכת שלום", תפילה שחיבר הרב גוטמכר

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33903127אליהו גוטמכר