רבי אריה לייבוש אוירבך
 | |
| לידה | ה'ת"ע |
|---|---|
| פטירה | י' בחשוון ה'תק"י (בגיל 39 בערך) |
| מקום קבורה | סטניסלב |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | רבן של בוצ'אץ' וסטניסלב |
| רבותיו | הבעל שם טוב |
| תלמידיו | רבי משה אברהם אבוש מרגליות; רבי מאיר מרגליות |
| בני דורו | רבי יחזקאל לנדא |
| בת זוג | לאה דרייזל |
| אב | רבי מרדכי מרדוש |
נוסח מצבתו
|
|---|
|
תק"י לפ"ק |
רבי אריה לייבוש אוירבך (בערך ה'ת"ע[2] - י' בחשוון ה'תק"י) היה מגדולי תלמידי הבעל שם טוב[דרוש מקור][מפני ש...]. רבן של בוצ'אץ' וסטניסלב.
ביוגרפיה
נולד לרבי מרדכי מארדוש אב"ד באמבורג[3]. נשא את לאה דרייזל[4] בת רבי משה מזולקיב שהיה ראש הקהל בלבוב[5].
כשהבעל שם טוב היה מבקר בסטניסלב הוא היה מתאכסן אצלו[6]. הוא אף אמר עליו שהוא מנשמת האמורא אביי[7].
לפחות מה'תצ"ט היה רבה של בוצ'אץ'[8] שם סבל מרדיפות רבות. החל משנת ה'ת"ק בערך החל לכהן כרבה של סטניסלב עד לפטירתו[9]. נפטר בי' בחשוון[10] ה'תק"י ונקבר בבית הקברות בסטניסלב[11].
הוכר כאחד מגדולי דורו[12], רבי יחזקאל לנדא התנה את פסקיו בתשובות רבות בהסכמת רבי אריה לייבוש[13]. רבים מגדולי הדור אחריו היו תלמידיו[12] בין היתר, האחים רבי משה אברהם אבוש מרגליות אב"ד הורודנקה וזאבנא[14] ורבי מאיר מרגליות אב"ד אוסטרוה[15].
צאצאיו
- בתו רייזל, בזיווג ראשון אשת רבי משולם זלמן אשכנזי אב"ד פאמרין. ובזיווג שני אשת רבי מאיר מרגליות אב"ד אוסטרוה[16].
- בניה מזיווגה הראשון הם רבי אריה לייבוש ורבי משולם זלמן[17] אב"ד לובלין.
- בתו אשת רבי רבי נפתלי הירץ ברודא אב"ד מקיליניץ[18].
- בתו אשת רבי חיים מזלקווא[19].
- בתו הייתה נשואה לרבה של סלאפקוויץ[20].
- בתו הייתה נשואה לרבה של יארמולינץ (אנ')[21].
- בתו אשת רבי אברהם ז"ק משאריגרוד[22].
- בתו אשת רבי נחמן מהורדנקא[23] (בזיווגו הראשון - נפטרה בצעירותה).
- במשפחתו מקובל כי אחת מבנותיו הייתה נשואה לרבי יעקב מליסא[24], אך לפי שנות חייו אין זה מסתבר[25].
- בנו היחיד רבי דוד צבי אוירבך, רבה של קרמניץ ומוהיליב-פודילסקי. נולד לאחר ברכתו של הבעל שם טוב. בגיל 7 התייתם מאביו ומסופר שהוא התגלה אליו לאחר פטירתו כדי ללמוד אתו, ובהמשך הורה לו ללמוד אצל רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב[26].
דברי תורתו
דברי תורה רבים בשמו מובאים בספר זכרון יהודה שחיבר נכדו רבי יהודה ברודא אב"ד מקיליניץ. יצא לאור בה'תרנ"ד.
קישורים חיצוניים
- רבי דוד הלחמי, רבי אריה ליבוש אב"ד סטניסלב, בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קכ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- נחלת אריה, בני ברק: נחלת צבי, תשנ"ט, עמ' קע"א, תולדותיהם של צדיקים, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- פרופיל באתר geni.
הערות שוליים
- ^ שם, נחלת אריה, עמ' קצ"ח
- ^ נחלת אריה, עמ' קע"ז.
- ^ מובא בהקדמת ספרו של נכדו רבי ישראל מתתיהו אוירבך, אלפי ישראל; נכדו רבי אפרים זלמן מרגליות, מעלות היוחסין, ירושלים: מכון בית אפרים, תשס"ד, עמ' צ"ז; רבי אברהם אליעזר חיים אויערבאך, גדולת דוד, בני ברק: נחלת צבי, תשנ"ט, עמ' רמ"א, מובא בסוף ספר נחלת אריה; להרחבה ראו: שם, נחלת אריה, עמ' קע"ז. (היה גם חמיו של רבי צבי הירש מרגליות)
- ^ ישנם אומרים ששמה היה רייזל ראו בנחלת אריה, עמ' קפ"ג הערה י"ז
- ^ היה גם חמיו של רבי מרדכי זאב אורנשטיין. נחלת אריה, עמ' קפ"א.
- ^ בהקדמת ספרו של נכדו רבי ישראל מתתיהו אוירבך, אלפי ישראל
- ^ נכדו רבי ישראל מתתיהו אוירבך אב"ד גוואדזיץ' בהסכמה לספרו של רבי יהודה ברוידא, זכרון יהודה, תרנ"ד. ובהקדמה לספרו אלפי ישראל
- ^ ראו הסכמתו מתאריך י"ז אדר בשנה זו לרבי יהודה ליב מלמד, דברי חכמים, תק"י, עמ' ל"ד שם נוסף לו התואר אב"ד דק"ק בוטשאטש.
- ^ רבי צבי הירש הורוביץ, כתבי הגאונים, תרפ"ח, עמ' 95
- ^ יש המציינים את יום פטירתו בו' בחשוון וככל הנראה מדובר בטעות ראו נחלת אריה, עמ' קצ"ח הערה ד'.
- ^ וראו: סטניסלב: אנדרטה תציין את בית החיים, באתר אהלי צדיקים
- ^ 12.0 12.1 רבי אברהם שטרן, מליצי אש -מרחשון, תרצ"ג, עמ' קכ"ב, אות ש"כ.
- ^ ראו בהסכמת רבי יוסף שאול נתנזון לרבי ישראל מתתיהו אוירבך, אלפי ישראל, (לדוגמא: רבי יחזקאל לנדא, נודע ביהודה - אבן העזר קמא, סימן כ"ט).
- ^ מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים: המכון להנצחת יהדות גליציה, ה'תשנ"ג, עמ' 20, פרק ג', הרב משה אברהם אבוש מרגליות מהורודנקה וזבנא.
- ^ ראו: רבי מאיר מרגליות, מאיר נתיבים, סימן ה'.
- ^ רבי מנחם מנדל ביבר, מזכרת לגדולי אוסטרהא, תרס"ז, עמ' 205, אות קס"ח..
- ^ נקרא על שם אביו אחר שנולד אחר פטירתו.
- ^ רבי אפרים זלמן מרגליות, מעלות היוחסין, ירושלים: מכון בית אפרים, תשס"ד, עמ' ק"ג.
- ^ רבי צבי הירש הורוביץ, כתבי הגאונים, תרפ"ח, עמ' 53.
- ^ רבי אפרים זלמן מרגליות, מעלות היוחסין, ירושלים: מכון בית אפרים, תשס"ד, עמ' צ"ז שכותב ששמו לא נודע לו.
- ^ רבי אברהם אליעזר חיים אויערבאך, גדולת דוד, בני ברק: נחלת צבי, תשנ"ט, עמ' ר"נ, מובא בסוף ספר נחלת אריה. וראו שם בהערה לכאורה הוא היה חתנו של הרב מסלאפקוויץ חתנו של רבי אריה לייבוש.
- ^ נחלת אריה, עמ' ר"ב.
- ^ רבי אברהם שטרן, מליצי אש -מרחשון, תרצ"ג, עמ' קכ"ב, אות ש"כ. ישנם שפקפקו בעובדה זו ראו: שם, נחלת אריה, עמ' ר"ג הערה ט'.
- ^ רבי אברהם אליעזר חיים אויערבאך, גדולת דוד, בני ברק: נחלת צבי, תשנ"ט, עמ' ר"נ, מובא בסוף ספר נחלת אריה
- ^ נחלת אריה, עמ' ר"ג הערה י'
- ^ רבי אברהם שטרן, מליצי אש - סיון, תרצ"א, עמ' 164, בהשמטות אות קכ"ה ליום י"ט אייר. חלקו הראשון מובא גם ברבי צבי מושקוביץ, ברכה משולשת, תרצ"ט וברבי חיים קנולר, דבר יום ביומו, תרצ"ג (הוצאה שניה ירושלים תשל"ה), עמ' ל"ה, י' מרחשוון
- ^ בהקדמת ספרו של נכדו רבי ישראל מתתיהו אוירבך, אלפי ישראל.
